מטורקיה בהצפה: כך נקלעה תעשיית הפלדה הישראלית למלחמות הסחר

לאחר שגבולות ארה"ב נסגרו בפני תעשיית המתכת הטורקית, הוצף השוק הישראלי במתכת זולה שמאיימת על עתידן של יצרניות הפלדה היחידות בישראל, חד אסף ויהודה פלדות, ועובדיהן • והן לא לבד - היבוא הטורקי מאיים גם על תעשיות הפלסטיק, הגומי, הטקסטיל ואחרות • האם העובדים ייאלצו לשלם את המחיר?

מפעל יהודה פלדות. /צילום: שלומי יוסף
מפעל יהודה פלדות. /צילום: שלומי יוסף

היבוא הנרחב של סחורות מטורקיה, שעלה לכותרות בשלוש השנים האחרונות בעיקר מסביב לשינויים בשוק המלט הישראלי, מורגש ביותר ויותר ענפי תעשייה שנלחמים מדי יום על הישרדותם. תעשיינים מענפי הפלסטיק, הפלדה, הטקסטיל, המכונות והאלקטרוניקה מזהירים מפני "ההשתלטות הטורקית" על התעשייה ומאוכזבים מהמדינה, שבינתיים רק מתבוננת עליהם מהצד וכמעט לא מתערבת במצב. מצוקתם של התעשיינים מתחדדת לאור הנתון, לפיו ב-2018 חל זינוק של 122% ביבוא של סחורות מטורקיה, שהסתכם ב-6.2 מיליארד דולר.

לפני כמה חודשים הודיעה חברת חד אסף, שפועלת בקריית הפלדה בעכו, על כוונתה לפטר 45 עובדים, לצד צמצום ייצור הפלדה בארץ בשל ירידה בכדאיות הכלכלית. זאת, תוך שמירה על היקף המכירות שלה בהתבסס על פלדה מיובאת. בחברה, שמעסיקה כ-700 עובדים, לא התחייבו שזה יהיה גל הפיטורים האחרון בשל המשבר, שנגרם עקב הטלת המכסים מצד ארה"ב על פלדה שמיובאת מרוב מדינות העולם.

מדיניות המכסים שמוביל הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ הובילה לעודפי היצע של מתכות במזרח אירופה ובעיקר בטורקיה, כך שהיצרנים הטורקיים מפנים עודפים אלה אל השוק הישראלי ומוכרים אותם במחיר נמוך משמעותית מעלות הייצור.

"פח הזבל של הטורקים"

חד אסף ויהודה פלדות מאשדוד הן יצרניות הפלדה היחידות בישראל. שתיהן מייצרות טיפה בים לעומת כמויות הפלדה שמייצרות ענקיות הפלדה הטורקיות: "שני מפעלים אצלנו מייצרים בשנה 450 אלף טון ובטורקיה יש 6 מפעלים שכל אחד מייצר בשנה 2 מיליון טון פלדה. תבין עם איזה ענק אנחנו מתמודדים פה", אומר נתן להב, הבעלים של יהודה פלדות.

כל זמן שהענקיות מטורקיה הפנו את התוצרת שלהן לארה"ב, למדינות אירופה ולמדינות המפרץ, יצרני המתכת הישראליים ידעו להסתדר עם השוק המקומי. אלא שבאמצע השנה שעברה טראמפ פתח במלחמת סחר, הטיל מכס של 25% על הפלדה ורוב מדינות העולם יישרו איתו קו: "נהיינו פח הזבל של הטורקים", אומר להב: "בחודשים הראשונים של השנה נרשם זינוק של 23% ביבוא מוטות פלדה מטורקיה, הטורקים דחפו את המחירים למטה לרף כזה שאי אפשר לחיות איתו. מבחינתנו זה אסון. אנחנו מפסידים כסף, המצב לא טוב ובקרוב נצטרך לקבל החלטות".

בימים אלה נערכים שני יצרני הפלדה המקומיים להגשת בקשה לממונה על היטלי הסחר שבמשרד הכלכלה והתעשייה להטיל על יבוא פלדה מטורקיה היטל היצף. מדובר בהיטל שבכוחה של מדינה להטיל במצב של הפרת כללי הסחר ההוגן, אך הדרך להוצאתו ארוכה. בינתיים, תוכניותיו של להב להרחיב את יכולות היצור במפעלים שלו - נגנזו: "בתנאים האלה, אין לזה הצדקה", הוא אומר.

חלק מהזינוק ביבוא של מוצרים המיוצרים בטורקיה בשנת 2018, נובע מעלייה חד-פעמית ביבוא של דלקים. עם זאת, הנתונים מצביעים על עלייה ביבוא בתחומים נוספים, בעיקר מתכת ופלדה - 60% בשנת 2018, ועלייה של 20% במוצרי פלסטיק באותה שנה.

היבוא מטורקיה הכפיל
 היבוא מטורקיה הכפיל

לפי הערכה של התאחדות התעשיינים, כ-100 מפעלים המשתייכים לכלל ענפי התעשייה מתקשים להתמודד עם התחרות מטורקיה, נאלצים למכור במחירי הפסד וחשופים לסכנת קריסה.

"התנאים הגלובליים השתנו, העולם כבר לא פועל כשוק חופשי וישראל היא מהמדינות הבודדות שעדיין נצמדות לעיקרון הזה. אנחנו רואים את מנהיגי העולם שמקיימים מלחמות סחר ומלחמות מטבע, משלמים על זה בטווח הקצר כדי לחזק את מנועי הצמיחה שלהם בטווח הבינוני והארוך", אומר מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל.
עם זאת, חשוב לזכור שיש צד חיובי ליבוא מטורקיה. נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין המייצג את רוב היבואנים אומר כי "למגזר העסקי של טורקיה יש עניין רב לפתח את היחסים אתנו וגם לנו יש עניין כזה.

"התעשיינים מפריזים"

לדבריו, "נשר הייתה במשך שנים מונופול מוחלט והשפיעה מאוד על עלויות הבנייה. דווקא יבוא המלט עשה שינוי מבני במחירו, וחולל תיקון עומק שהיה דרוש בנושא זה במשך תקופה ארוכה. זה לא נורא אם חלק מהמחזור של נשר ירד ולא נורא אם היא תצטרך להתייעל, כי יבוא המלט עונה על אינטרס כלל-משקי וכך גם יבוא הפלדה: שרי הכלכלה והאוצר, שבסמכותם לאשר הטלת היטל היצף, חייבים לבחון את הסוגיה הזאת בראייה רחבה מאוד, ולשאול כיצד היטל היצף בענף כזה ישפיע על מחירי הבנייה בישראל ועל היבטים הקשורים לתחרות במשק".

לין הוסיף ואמר, כי "לצד שמיעת הטענות של התעשיינים, שמפריזים מדי, צריך להסתכל על כל ההטבות שהמדינה מעמידה לתעשייה, כמו מיליארדי שקלים בשנה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון והחוק להעדפת תוצרת הארץ במכרזים - למרות שמחירה גבוהה ב-15% ואף יותר, רכש גומלין ועוד. יש כאן חברות תעשייתיות שבקושי משלמות מסים. אין מגזר שמקבל יותר מהמגזר הזה".

לדברי לין, "אנחנו בתחרות גלובלית. התחרות הזאת היא אחד הנדבכים המרכזיים שעליו בנינו כלכלה בריאה".
עד שתתקבל החלטה על היטל כלשהו על היבוא, יעברו במקרה הטוב כמה חודשים, בזמן שהמשבר שבו נתונה התעשייה כבר כאן.

לדברי להב, "כל התנאים פועלים לרעתנו והטורקים 'דופקים' אותנו פעמיים: בפעם הראשונה, כשהם שולחים לכאן את האנייה עם מוטות פלדה שמאלצים אותי להוריד מחירים ובפעם השנייה, כשאותה אנייה יוצאת לכיוון טורקיה, עמוסה לעייפה בגרוטאות ישראליות שאמורות להוות עבורי חומר גלם מרכזי בייצור הפלדה.

פחות רגולציה ועלויות

גם תעשיינים מענף הפלסטיק והגומי מדווחים על תיאבון מוגבר של תעשיינים טורקיים שנוגסים בשוק. "בשנתיים האחרונות יש תחרות עזה עם טורקיה וכל התעשייה בארץ 'מפרפרת' מהתופעה הזאת כי אנחנו לא באמת מסוגלים להתחרות עם טורקיה: תשומות הייצור שם נמוכות משלנו בעשרות אחוזים, שכר העבודה בטורקיה נמוך ב-30% משכר העבודה בארץ, להם אין את מבול הדרישות של הרגולטורים השונים והם מכים אותנו במחיר".

"טורקיה היא מתחרה שאין לנו שום סיכוי לנצח בזירה הזאת. אנחנו מוגבלים", אומר שי שאמה, מנכ"ל ואקו-פאק, שעוסקת בייצור של אריזות בוואקום לתעשייה. "אצל שנינו, חומרי הגלם הם אותם חומרים והמחיר עליהם זהה, אבל מכאן - על כל דבר שקשור לעלות הייצור יש לי מכפלות שאין ליצרן הטורקי".

גם אלי גן, מבעלי חברת "מול ההר שפועלת מאזור התעשייה אלון תבור ועוסקת בהרכבת עגורנים לתעשייה חושש מהמציאות שהולכת ונחשפת לנגד עיניו. מחירו של עגורן נע בין 150 אלף שקל לכמיליון שקל.

"זה שוק מצומצם מאד ואני מכיר אותו היטב, ואין מצב כזה שיש עגורן חדש שנכנס לכאן ואני לא אדע עליו", מספר גן: "לפני כארבע שנים כבר ראינו את הניצנים הראשונים של העגורנים הטורקיים שחודרים לשוק הישראלי. היום כבר רואים עשרות מהם. אלה עגורנים שאיכותם לא נופלת בהרבה על איכותם של עגורנים אחרים בשוק. הם גדולים וכבדים מאוד ולמרות שהשינוע שלהם ממקום הייצור לאתר הקבע יקר מבחינת הטורקים, עדיין משתלם לייצא אותם לישראל".

פרופסור אלי גן /צילום: פאול אורלייב
 פרופסור אלי גן /צילום: פאול אורלייב

כ-60 עובדים מועסקים במול ההר. לדבריו, כשניסה לגייס את משרדי הממשלה למען המערכה, הוא מצא מדינה שמדברת בשני קולות. "מצד אחד משרד הכלכלה מנסה לרסן יבוא שמתקיים בתנאים כאלה, אבל מהצד השני יש את משרד האוצר, שמתנגד לריסון כזה כי שעלול לפגוע בעיקרון של שוק חופשי".

בממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר בתגובה כי הוא מסייע לתעשייה הישראלית במענקים, הקצאות קרקע ומגוון כלים שמסייעים לה להפוך להיות למתקדמת ומציינים שנתוני האבטלה, לצד העלייה המתמשכת ביצוא "מעידים על הצלחה בעמידה ביעדים אלו". 

היטל היצף על יבוא מוטל לעתים נדירות בלבד

בשנים האחרונות המדינה ריסנה פעמיים יבוא של מוצרים מטורקיה לאחר שנמצא כי הוא פגע בפניציה שפועלת בתחום הזכוכית השטוחה ובסינרג'י שמייצרת כבלי נחושת למתח נמוך. בשני המקרים, היבוא הטורקי נגס בנתחי השוק של חברות אלה והתקיים בתנאי היצף.

בניסיון להגן על פניציה, שמעסיקה מאות עובדים באזור התעשייה ציפורית שבנוף הגליל (לשעבר נצרת עילית), שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן חתם על צו שמחייב תשלום היטל של 26.5% על יבוא זכוכית שטוחה מטורקיה. במקרה של סינרג'י, שפועלת משדרות שר הכלכלה הוציא צו שמחייב היטל של 14.5% על יבוא של כבלי נחושת מיצרנים טורקיים. בזכות צווים אלה, שני המפעלים שנמצאים בפריפריה ניצלו מקריסה.

גם מלט הר טוב התלוננה על יבוא בתנאי היצף של מלט מטורקיה ומיוון. לאחר שתלונתה נבדקה על ידי הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה והתעשייה ונמצאה מוצדקת, הממונה המליץ להטיל היטל היצף בגובה של 23% על יבוא מלט. אלא שחרף קביעה זו, הוועדה המייעצת להיטלי סחר המליצה לשר הכלכלה לא להטיל היטל שיגביל את יבוא המלט. בין השאר, על רקע התנגדותם הנחרצת של משרד האוצר ורשות התחרות.

הנימוק המרכזי של רשות התחרות להיטל המבוקש היה שהוא יפגע בתחרות שנוצרה סוף - סוף בשוק המלט הישראלי והובילה לירידת מחירים - אחרי עשרות שנים שבהן מחירי המלט נקבעו על ידי המונופול נשר. שר הכלכלה כהן השית היטל סמלי של 0.25%, באופן שלא ירסן לפי שעה את יבוא מלט.

יבוא המלט עוד צפוי להתרחב בקרוב, ומלט הר טוב והמונופול נשר כבר מדממות: בחצי הראשון של השנה נשר, שמוחזקת על ידי כלל תעשיות שבשליטת איש העסקים האמריקאי לן בלווטניק, הפסידה כ-40 מיליון שקל. התחזית של נשר לגבי החצי השני של השנה עגומה ושם נערכים לפיטורים של כ-100 עובדים עד סוף השנה.

באחרונה הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה, דני טל חידש את חקירתו על יבוא מלט בתנאי היצף מטורקיה ומיוון וזאת, על רקע ההפסדים של נשר.