פניית הפרסה של הריבית עדיין מנצחת

שנת 2019 עדיין איתנו, אך כבר עתה ברור שתיזכר כאחת התזזיתיות - ובינתיים גם הרווחיות - שידעו השווקים זה תקופה. היא נפתחה דווקא בפסימיות: הירידות של דצמבר 18' העלו את פרמיות הסיכון בעולם, עם שילוב של נתונים כלכליים לא טובים, מלחמת סחר גוברת, עליית ריבית בארצות-הברית וצפי להעלאות נוספות. לא עבר זמן רב, והטון מצד נגידי הבנקים השתנה. פניית הפרסה של הריבית הפכה לחלוטין את המומנטום, והייתה לגורם מספר אחת בהשפעתו על השווקים והמשקיעים לאורך השנה כולה.

כבר ברבעון הראשון של השנה הציג האפיק המנייתי תשואה נאה והקטין במעט את הסיכון. אומנם, ככל שחלף הזמן, הנתונים הכלכליים המשיכו במומנטום השלילי. אולם אפקט הריבית הנמוכה התברר כחזק יותר, והביא את המשקיעים לחבב את הסיכון. הרבעון השני היווה מעין המשך מרגיע: הדוחות ענו על הציפיות, סטיות התקן לא עלו משמעותית. בינתיים, הנתונים הלא טובים נמשכו והביאו את נגידי הבנקים להקצין עוד יותר את הטון סביב ההרחבה המוניטרית, ואף להוריד את הריבית בפועל.

ברבעון השלישי התמונה השתנתה מעט: רמת הסיכון עלתה במתינות בשל הנתונים בפועל, והובילה את המשקיעים לצמצם במידת מה את חשיפתם אליה. ובכל זאת התברר כי הרגישות לריבית הנמוכה, או השלילית באירופה, חזקה יותר: הודות לה התאפשר לחברות להגביר גיוסים ולקבל אשראי מוזל. תופעה חיובית נוספת נגעה לשוק העבודה, כאשר שיעור האבטלה בארצות-הברית רשם שפל של 50 שנה, ובגוש האירו הוא הגיע לרמה הנמוכה ביותר מאז 2008.

אבל לא הכול ורוד. כאמור, הנתונים הכלכליים נותרו רובם ככולם - מדד מנהלי הרכש, נתוני הסחר, התוצר, הגירעון, יחס חוב-תוצר - במגמה שלילית. מלחמת הסחר נמשכה במלוא עוזה, עם עליות ומורדות במשא-ומתן הסיזיפי בין ממשל טראמפ לסין, כשבתווך נמצא הסקטור העסקי באי ודאות ובקושי אמיתי לגבש תוכנית עסקית. גם השימוש בכלים המוניטריים כמו הורדת ריבית והדפסת כסף התקרב למיצוי, למעט בארצות-הברית אשר לה עוד נותר מרווח פעולה. באשר למשקים האירופיים, ספק אם יוכלו להתנהל לאורך זמן בתנאי ריבית שלילית, שמאלצת את הצרכן לשלם לבנק על מנת לפתוח פיקדון. במקרים רבים בוחר המשקיע לנתב את חסכונותיו לאפיקים בסיכון גבוה יותר, מה שעלול לייצר בועת מחירים.

הרבעון האחרון של 2019 התחיל שוב באופטימיות מוגברת, המשתקפת במסכים ירוקים בבורסות. את השנה מוקדם עדיין לסכם, ודי אם נזכיר שוב את דצמבר אשתקד. ובכל זאת, עונת הדוחות הכספיים בארצות-הברית נפתחה ברגל ימין. מנגד, הנתונים הכלכליים ממשיכים להיות שליליים, ללא סטיות תקן משמעותיות.

אז מהי, נכון לעכשיו, השורה התחתונה של השנה? האם ה"טוב" עולה על ה"רע"? אם להאמין לנגידים, לאו דווקא; אם ללכת לפי המשקיעים, שכנראה פחות קשובים לאזהרות הנגידים ויותר סומכים על מדיניותם המוניטרית - הרי שמחצית הכוס המלאה מתוקה מתמיד: הצרכן יוכל להמשיך לקחת הלוואות בזול, והחברות ימשיכו ליהנות מאשראי מוזל להרחבת פעילותן העסקית. עד כמה יוכלו המדינות לנפח מאזנים, להגדיל יחס חוב-תוצר, לקנות אג"חים ולהזרים כסף במנותק מהכנסה "אמיתית"? האם בסופו של דבר תיווצר בועה? את זה נגלה כנראה רק במשבר הבא. 

הכותב הוא מנהל השקעות אג"ח בקסם קרנות מבית אקסלנס

לחברות מקבוצת קסם ואקסלנס ולמחזיקיהן עשוי להיות עניין במידע המוצג. אין לראות באמור תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות בידי בעל רישיון המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. במידע עשויות ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק