אשראי צרכני בדרך להיות אחת ההשקעות המעניינות במשק

המיקוד של הרגולטור צריך להיות איך להסיר חסמים ולעודד פלטפורמות שיאפשרו לשוק האשראי הצרכני להיות משוכלל

אשראי צרכני / צילום: Shutterstock
אשראי צרכני / צילום: Shutterstock

גוגל, מייחס את הציטוט הבא לוורן באפט: "היה לי המזל לחיות בתקופה בה אנשים המוכנים להקריב את נפשם מקבלים מדליה, מחנכים המשקיעים את חייהם בטיפוח דור העתיד מקבלים מכתב הערכה מההורים, אנשים המזהים ליקויים בתמחור ני"ע מקבלים מיליארדים".

בעולם של ריבית אפסית וכסף וירטואלי שבו AI הוא המלך החדש, אחד השווקים המעניינים ביותר המתפתחים במהירות, הוא עולם האשראי. בעולם זה, אין ספק שהיתרון הגלום ביכולת לזהות ליקויים בתמחור שווה מיליארדים.

כשהריבית אפסית, קרי, כשעלות הכסף נשחקת, קורים כמה דברים: אפשר לצרוך יותר, קשה להשקיע במכשירים סולידיים והפער בין הריבית על השקעות מסוכנות לסולידיות משתבש. השילוב של הגידול בנטייה לצרוך, על פני להשקיע מוביל הרבה יותר אנשים לשוק האשראי. החיפוש שלנו אחרי השקעות סולידיות נושאות תשואה מוביל אותנו לשוק ההלוואות. התוצאה היא שהיכולת לתמחר נכון סיכונים פיננסים, הופכת להיות המיומנות החשובה ביותר בהשקעות.

פעם בעולם, בדומה לישראל, שוק האשראי נוהל על-ידי המערכת הבנקאית ובשולי שוליה חי השוק האפור. עדיין במרבית העולם, המערכת הבנקאית המפוקחת מנהלת את מרבית האשראי, אבל הטכנולוגיה והתפתחות דרוג האשראי הפרטי מאפשרים לגורמים נוספים להצטרף למשחק. חברת לנדינגקלאב, הנסחרת בבורסה האמריקאית כבר כמה שנים (טיקר CLUB), היא אולי הדוגמא המוכרת ביותר לפלטפורמה חוץ בנקאית שמעניקה אשראי צרכני.

קלאב, מעניקה הלוואות בטווח שבין אלף דולר לארבעים אלף דולר ללווה לתקופה של 3 עד 5 שנים. הריבית שהלווה ישלם והמלווה יקבל עשויה להימצא בטווח בין 6.5%-31%, תלוי בסיכון הגלום בהלוואה. זה מרווח משמעותי שמאפשר למי שיודע להעריך נכון את הסיכונים להרוויח הרבה כסף ולמי שלא להרוויח פחות ואולי להפסיד.

מהקמת הפלטפורמה ועד תחילת 2019 ניהלה קלאב הלוואות בהיקף של כמעט 50 מיליארד דולר. זה כנראה שיפר את מצבם של מיליוני אנשים שללא הפלטפורמה היו נאלצים לשלם ריבית גבוהה יותר לבנק, או שלא יכלו לקבל הלוואה.

בישראל השוק הזה מתפתח בעצלתיים שלא לומר בצורה עקומה. תקופה ארוכה לא היה כאן דרוג אשראי. העובדה הזו גרמה לכך שהחברות שניסו לפתח טכנולוגיה, ידע, מובילות בתחום נתקלו בחוסר יכולת בסיסית להעריך את הסיכון הגלום בצרכני האשראי באופן המתחרה בבנקים המכירים את לקוחותיהם לפני ולפנים. חלק מהחברות שרדו כי הן הפנו את מאמציהן לשוק של עסקים קטנים ובינוניים שם יש מידע התומך בדרוג, חלק ברחו לחו"ל וחלק נסגרו.

העדר דרוג אשראי לא טוב גם ללקוח/ה. אם אנחנו רוצות לדעת מה היקף החובות הפתוחים של משפחתנו ממש לא פשוט לנו לחשב זאת: האוברדראפט בבנק, המשכנתא, ההלוואה מהאחות, הרכישה בכרטיס אשראי בתשלומים, ההלוואה מכרטיס האשראי. לזה מתווסףהקושי בלהעריך את יכולת ההחזר החודשי שאני יכולה לספוג ברמת הצריכה הנוכחית, שתאפשר לי להחזיר את החוב והריבית במועד בלי לקחת הלוואה חדשה אולי אפילו בריבית גבוהה יותר.

הפתרון הרגולטורי לעידוד שוק האשראי היה לייצר תחרות בכח במקום להסיר חסמים שיאפשרו לתחרות להתפתח. במקום לפתח דרוג אשראי מוסדר ומפוקח בחרו לחייב את הבנקים להיפרד מחברות כרטיסי האשראי ולייצר להם תמריץ גדול מבעבר למכור לנו יותר הלוואות בריבית יותר גבוהה. בדיוק מה שכולנו צריכים.

בבסיסו שוק האשראי טוב לכולם, גם למי שיש לה וגם למי שאין לו. מי שאין לו וצריך כסף היום יכול לקנות כסף ממי שיש לה עודפים והיא שמחה להפוך אותם להכנסה עתידית. המסחר הזה בכסף טוב גם למשק כי כמעט תמיד הוא מיצר פעילות כלכלית ומגדיל את בסיס ההון בעתיד.

המיקוד של הרגולטור צריך להיות איך להסיר חסמים ולעודד פלטפורמות שיאפשרו לשוק הזה להיות משוכלל. אומנם באיחור של עשור, אבל הצעד הראשון של קידום מערכות דירוג אשראי צרכני נעשה ונמצא בתהליך פיתוח מואץ. התפקיד של הרגולטור בזירה הזו הוא לדאוג שאכן כל המידע הנדרש יזרום לפלטפורמות הדרוג ויהיה נגיש לכל מי שמפתח מערכות דרוג והנגשת אשראי. רק כך יתפתח כאן שוק שמתגמל לא רק את וורן באפט, שהוכיח שהוא יודע לתמחר נכון סיכונים, אלא שוק שיאפשר לכל מי שנותן או לוקח אשראי לעשות את העסקה בריבית הנכונה. 

הכותבת היא יו"רית IBI קרנות נאמנות