גם אתם שולמנים? מאחורי ההתארגנות של קבוצת הפייסבוק שמבטיחה לדאוג לעצמאים ולעסקים קטנים

בימים האחרונים כמעט בלתי אפשרי להתעלם מ"השולמנים". מה שהתחיל לפני פחות מחודש עם הקמת דף פייסבוק שמתיימר לדאוג לעסקים העצמאים, גורף מדי יום עוד ועוד אנשים, בקבוצה שמונה נכון ליום ראשון בצהריים יותר מ-117 אלף איש. קצב הצמיחה הוא גדול במונחים ישראליים.

עד כדי כך ההיענות גדולה, שעולה השאלה - האם קבוצת פייסבוק תצליח במקומות שיוזמות שונות נכשלו, ותוביל גם את הממשלה לפעולה?

אין זה סוד שבישראל קבוצות לחץ מצליחות לרשום הישגים. במקרה של השולמנים, היתרון הגדול שעליו הם בונים הוא העובדה כי הם מייצגים אוכלוסייה גדולה - כ-463 אלף עובדים עצמאים כיום בישראל, כ-12% מכלל המועסקים במשק. אלה כוללים גם את העסקים הקטנים, לעתים כאלה המעסיקים 4-5 עובדים בלבד.

עד היום הניסיונות של העצמאים לפעול בצורה אפקטיבית לא עלו יפה, בעיקר בגלל בעיה של חוסר ארגון. גופים פעלו שלא בתיאום, ויוזמות מקומיות לא התרוממו לכדי יוזמות כלל-ארציות. גם הבטחות פוליטיות של מפלגות לפעול באמצעות הכנסה של הדאגה לעצמאים למצע המפלגתי, התבררו כלא רלוונטיות ביום שאחרי הבחירות.

איך הכול התחיל: מי אתם השולמנים?

מבדיקת "גלובס" עולה כי מדובר ביוזמה של שלושה בעלי עסקים קטנים, תושבי ירושלים. ההתחלה הייתה בפוסט שהעלה "שולמן האופה" לפני מספר שבועות, שבו זעק על הקשיים שלו כעסק עצמאי. הפוסט הוביל להזדהות ולהתגייסות. עד כמה חזקה ההתגייסות? ב-27 באוקטובר קראו מנהלי העמוד לחברים להתנדב לפעולה. 1,200 תגובות עלו תוך שעות לפוסט, רובן ככולן התגייסות להתנדב. משם זה התגלגל לשלטים, מדבקות, חולצות ומיתוג. ביום שני, 11 בנובמבר, הם מבטיחים לצאת בהצהרה על מהלכים אופרטיביים שיאפשרו לקבוצה להגיע למטרות שהיא הציבה לעצמה תחת הסלוגן "אני שולמן ואני כבר לא לבד".

ב', מהוועד המארגן של שולמן אומר בשיחה עם "גלובס", כי כל ההתרחשות נעשית ביוזמת העסקים עצמם, לדוגמה ההדפסות בסיוע של בעלי בתי דפוס וכו', ללא מימון או תמיכה של גוף כזה או אחר. ראשי הקבוצה מבהירים כי אין שום גוף פוליטי שעומד מאחורי הקבוצה - סברה שמועלית בקבוצה על ידי החברים עצמם שמבקשים לדעתם מי הם השולמנים היוזמים, ודאי בימים אלה של הקמת ממשלה. ספקולציות אחרות טוענות כי גוף מסחרי עומד מאחורי היוזמה.

"אין פוליטיקה ואין תקציבים מאחורינו", מדגיש ב'. "זו מחאה אותנטית של אנשים שכואב להם. המדינה הזו נבנתה בשבילנו וכעת הגיע הזמן להגדיר מחדש את מעמד האזרח. לא יכול להיות שהמדינה תאמלל את הנושאים בנטל, ובמו-ידיה תבלום את הקטר המרכזי של הצמיחה במשק. זו מחאה נקייה, משוכללת ומעודכנת". ראשי המאבק מודים כי למרות שלל הפעילויות שכבר נעשו ואלה המתוכננות, "עוד לא פתחנו עמותה לגייס כסף".

מה השולמנים רוצים: מפנסיה ועד ימי מחלה

ההצהרה המרכזית עליה מדברים השולמנים היא לדאוג אחת ולתמיד לצרכים הקיומיים של מאות אלפי העצמאים, שמעסיקים 60% מכוח העבודה במשק. ב"עשרת הדיברות" של הארגון, שמעודדות את העצמאים להיות "שולמנים", הם מבקשים לפעול לשינוי מדיניות הממשלה, לרבות בזכויות היסוד בביטוח הלאומי, במע"מ ובמס הכנסה. לצמצם ביורוקרטיה, לשנות את תנאי העסקת העובדים הזרים, להגביל את הכוח הבנקאי מול העסקים והעצמאים, ולהקים רשת ביטחון כלכלי לעצמאים במימון המדינה. האם מדובר בחזון, הוגן ככל שיהיה, שיכול להתממש במציאות?

 אנחנו נמצאים בתקופה של ממשלת מעבר שלא יכולה לחוקק חוקים ממילא. האם יום השבתון השלישי שעשוי להתרחש במקרה של בחירות שלישיות הוא הטריגר?

"שולמן או לא אזרח ימני או שמאלני", אומר ב', שמצהיר על עצמו כ"איש ימין בדעותיי, כמו גם יתר היוזמים. אבל זה לא קשור למחאה. שולמן אומר דברים פשוטים כדי להגיע לצדק ולשוויון. התזמון דווקא טוב לנו, כי אם יהיו בחירות שלישיות יכול להיות שיהיו שולמנים בתוך הכנסת. אני מדבר על 15 שולמנים שיכולים להשפיע מבפנים. יכול להיות שהשולמנים יתמקדו דווקא במוניציפלי. ראש רשות שיפעלו ברשות שלו 4,500 שולמנים כבר לא יוכל לעשות ככל העולה על רוחו. הגענו ל-114 אלף חברים, ונגיע למיליון. שבתון זה משהו קטן, זה לא המשחק. אנחנו חושבים מעבר לזה, כשמתאגדים אפשר לעשות הרבה דברים. הכוח שלנו יביא לחוקים, או שנפעל להקים גופים מקבילים לכאלה שפועלים היום ומפלים את העוסקים העצמאים".

עד כמה מחאת 2011 מהווה עבורכם השראה?

"יוזמי המחאה עשו עבודה מדהימה אבל הדברים שם הדיפו ניחוח פוליטי, מה שלא קורה אצלנו. הטריגר שלנו הוא שהאזרחים מחפשים תקווה. מחאת 2011 העלתה את נושא יוקר המחיה לדיון ציבורי, אבל עם פוליטיקה ברקע. אנחנו לא יכולים להיות מושווים אליהם. היו תנועות מחאה כמו ‘עצמאים עושים שינוי', אבל העוצמה והתגייסות הפעם יאפשרו לנו להקים איגוד. נעשה את מה שהמציאות תכתיב לנו. אנחנו אריות מירושלים, שהבחירה בצבע האדום באה לבלבל. מצד אחד הכול מתוכנן, ומצד שני הוא מתפתח ונבנה ספונטנית ואותנטי - וזה העוצמה שלנו. אנחנו לא נגד המדינה או המוסדות שלה אלא בעד האזרחים".

המדינה היא עוגן הכרחי להוביל שינוי, למשל דרך חקיקה.

"נדבר עם המדינה ונעזור לה לעזור לנו, מבלי להיות רדיקליים. או שהמדינה תבין את המצוקה ותתקן בחקיקה, או שניכנס למפלגות ונתקן בעצמנו. המשחק הפוליטי ברור לנו, אבל כרגע הפוליטיקאים לא מעניינים אותנו. אנחנו לא בונים את תוכנית העבודה שלנו מולם. השולמניזם אומר לשים את האזרח במרכז. כולנו לוחמים לשעבר בצבא, כולנו אנשי פריפריה. המדינה לימדה אותנו להילחם ולריב, ועכשיו עם היכולות האלה אנחנו באים לתקן את העיוות שנמשך פה שנים".

עו"ד רועי כהן, נשיא לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים בישראל המייצגים 52 ארגונים שמשקפים כ-200 אלף עסקים, אומר כי "העובדה שאין רשת ביטחון לעצמאים ושלא מקשיבים להם - הייתה צריכה להתפוצץ מתישהו". הוא טוען, כי "מה שאמרתי בכנסת, יאמר עכשיו ברחובות. יש כאן חצי מיליון עצמאים שקמים בבוקר ומרגישים שהמדינה לא רוצה להשתתף איתם בסיכון, לא יודעת לתת להם רשת ביטחון אם הם חולים או שלא מצליחים לנהל את העסק שלהם ולא זכאים לקבל דמי אבטלה".

חלק מהדרישות שקבוצת השולמנים מציגה הפכו להצעות חוק שעברו קריאה טרומית, "אבל", אומר עו"ד רועי כהן, "הן תמיד נתקעות כשצריך לתקצב. הדרישות לדמי מחלה, דמי אבטלה כבר עברו בקריאה טרומית, ונתקעו. בנוגע להפרשה לפנסיה או תמריצים לעצמאים - המדינה לא רוצה להשקיע".

ענבר בזק, ממובילות מחאת העצמאים ב-2015, ומייסדת תנועת "עצמאים עושים שינוי", מסבירה את הסחף המהיר שיצרה קבוצת השולמנים , בכך ש"קיפוח העצמאים הוא פצצת זמן מתקתקת. אמנם התנועה שלנו כבר לא פעילה כל כך בפייסבוק, אך מדובר בקושי ובמחאה שכל הזמן נוכחים ומבעבעים".

לדברי בזק, לא פעם עצמאים נקרעים באופנים שלדעתם יש לפעול כדי לדאוג לזכויותיהם. "יש את המחנה שאומר ‘תבטלו את ביטוח לאומי, ואל תכריחו אותי לשלם לביטוח לאומי גם עבור העובדים שלי'. ויש את המחנה השני, שאני נמנית עימו, שדוגל בגישה של קידום זכויות. למשל, בהקשר של דמי מחלה, נלחמנו בעבר על כך שההוצאה שיש לעצמאים על פיצוי בגין מחלה דרך הביטוח הפרטי, תוכר כהוצאה מוכרת. הכנסת לצערי הפילה גם את זה". הצעות חוק שנפלו בעבר כוללות גם את חוק דמי אבטלה לעצמאים, חוק דמי אבלות לעצמאים ועוד.

הסלבס באים: מארקדי דוכין ועד בן גביר

"88% מהעצמאים אומרים שהדבר שהכי מפחיד אותם זה שהם יהיו חולים", אומר עו"ד רועי כהן. "ארקדי דוכין ביטא את זה בפוסט שפרסם בקבוצת השולמנים, שבו הוא אמר שהוא לא יכול להרשות לעצמו להיות חולה, כי הוא לא יכול לדעת מה יהיה שלושה חודשים קדימה".

ארקדי דוכין לא היה היחיד שהעלה פוסט שעורר תמיכה מקיר לקיר. גם פוסט שהעלתה דפני ליף, הפנים והרוח שמאחורי מחאת האוהלים זכה לאלפי תגובות. "...יש מצב שייקח כמה שנים לראות תוצאות בשטח" כותבת ליף. "תהליכים לוקחים זמן. חייבים סבלנות...להיות שולמנים/יות זה חוצה מגזרים, חוצה ערים, חוצה פריפריה מרכז, חוצה מחנות פוליטיים. יש לנו כאן הזדמנות ללמוד ממה שהיה עד כה וללמוד איך להיות יד אחת. זה לא פשוט, אבל זה יכול להיות שווה ממש. קהילות אחרות סביב נושאים אחרים יכולות להרוויח מעבודה טובה שנעשה כאן. ועוד משהו... שמאל-ימין זה חארטה. בעיני השפה הזו לא רלוונטית, בייחוד לא בנושאים כמו אלה שעולים כאן. בואו לא ניפול לפח הזה, רק ככה הפוליטיקה הקטנה של הפוליטיקאים לא תיגע בנו".

עצמאי אחר שהעלה פוסט הוא איתמר בן גביר. "מצטרף בשמחה! (מתוך תקווה שאכן מדובר בקבוצה א-פוליטית... אכן, גם אני שולמן. בעל עסק (משרד עורכי דין) שמדינת ישראל השותפה הבכירה שלי באמצעות רשות המסים... צריך לשים לזה סוף".

מה עדיף: כאב ראש של עצמאי או חיי שכיר?

פנים רבות לעסקים הקטנים. דוגמאות לעיוותים שחווים העוסקים יש למכביר, כך למשל נועם (שם בדוי), בן 55, יועץ ארגוני, מתכוון להצטרף לקבוצת "אני שולמן" ואומר שלדעתו הקבוצה צברה סחף תומכים כה גדול, בזמן קצר, כי היא נוגעת בעצביהם החשופים של עצמאים בישראל. "בדיעבד, הייתי בוחר במסלול של שכיר, לא של עצמאי, כי אכן יש תחושה שכעצמאי - ובייחוד כבעל עסק קטן - אתה פשוט מופקר לגורלך, וקשה מאוד לשרוד לאורך זמן.

"לאורך השנים לא חסכתי לפנסיה, כי כל שקל שהרווחתי רציתי שיוחזר לעסק", הוא מוסיף, "וכעת כשאני רוצה להיערך לפרישה; אולי לסגור את העסק, שכבר מתקשה לייצר רווחים - אין לי עתודות כלכליות. בניגוד לשכירים, שיכולים בתקופת מסוימות - של חולי, של קושי - להוריד הילוך; לי אין פריבילגיה כזו. הלקוחות תמיד דורשים את שלהם, ללא הנחות. ללא הקלות. אם אתה לא נמצא מול העיניים שלהם, כל הזמן - אתה לא קיים".

לכאורה, אף אחד לא הכריח אותך להיות עצמאי.

"בגילי כבר אי אפשר לחזור לאחור, וחוץ מזה - חשוב שמגזר העצמאים יהיה חזק. צריך לטפח יזמות ותחרות, לא לדכא אותן". 

10 הדרישות של שולמן / אלה לוי-וינריב ועמירם ברקת

1. שינוי מדיניות ויחס המדינה לעצמאים
דרישה לא ברורה עד הסוף

2. מתן זכויות יסוד לעצמאים בביטוח לאומי (ימי מחלה, דמי פגיעה, דמי אבטלה, פיצויים וכו')
מחייבת קיצוצים בתקציב המדינה; קשה ליישום עם גירעון כ"כ גבוה

3. השתתפות המדינה בהפרשה לפנסיה לעצמאים
צפויה לעורר התנגדות מצד האוצר בשל העלות התקציבית

4. מע"מ ומס הכנסה - הרחבת קשת ההוצאות המוכרות לצורכי מס: רכב, פחת, אירוח בבתי קפה, מע"מ בכיבודים, בגדי עבודה וכו'
השפעה דרמטית על תקציב המדינה; תצטרך לכלול מנגנונים לאיתור תכנוני מס לא לגיטימיים

5. שינוי חוק המע"מ למע"מ דיפרנציאלי מותאם לפי סוג העסק
סיכוי קלוש לאור התנגדות נחרצת מצד רשות המסים והאוצר למיסוי כזה

6. צמצום ביורוקרטיה ברשויות - היתר בנייה, רישוי עסקים, רשות המסים
חרף הניסיונות לקצר את משך הזמן לקבלת היתר בנייה והליכי רישוי - הם עדיין בין הגבוהים ב־OECD

7. שינוי תנאי העסקת עובדים זרים
גורמים ברשות המסים תומכים בחשיבה מחדש בנוגע להיטל על עובדים זרים

8. מענק למעסיק המתמיד (מעסיק מעל 5 עובדים יזכה לבונוס סוף שנה)
בכפוף למגבלות תקציב, וכיום המדינה נמצאת כאמור בגירעון

9. הגבלת הכוח הבנקאי מול המגזר העסקי
על פניו נראה כי מדובר בסיסמה בלבד. לא נראה שבנק ישראל יתן יד לדרישה לא מספיק ברורה

10. הקמת רשת ביטחון כלכלי לעצמאיים במימון המדינה
מעוררת בעיה תקציבית וקושי משפטי

מחפשים שינוי

קבוצות גדולות פייסבוק  

● שולמן
הקמה: 13.10.2019
כמות חברים: 114,771

● אבא פגום
הקמה: ינואר 2017
חברים בקבוצה: 122,788

● פשפשוק
הקמה: מרץ 2012
חברים בקבוצה: 462,044

● צריכים משו
הקמה: יוני 2011
חברים בקבוצה: 218,547

● מאמזון
הקמה: נובמבר 2010
חברים בקבוצה: 140,830

● Secret Tel Aviv
הקמה: פברואר 2010
חברים בקבוצה 274,902