משרד הבריאות חשף בתשובה שנתן לבג"ץ מטופלי הקנאביס, כי יצוא הקנאביס מתקרב וכי הנחיות בעניין יינתנו ביום שני הקרוב.
ההחלטה לאפשר יצוא קנאביס מישראל התקבלה על ידי הממשלה בינואר, אך עד כה לא היה ברור מתי היא תצא לפועל.
בתגובה לבג"ץ נאמר: "מבחינת משרד הבריאות, כל עסק שעומד בסטנדרט לייצור ושיווק מקומי, יוכל גם לשווק את המוצרים לחו"ל. בבואו לאשר אצווה ספציפית, יעמדו בפני המשרד שיקולים של מלאי, מגוון, מחיר וזמינות מקומית, ולא יתאפשר יצוא כל עוד לא תובטח אספקה נאותה למטופלים במדינת ישראל".
בהמשך המסמך נאמר כי "ככל שבית המשפט הנכבד לא יורה אחרת, בכוונת משרד הבריאות לפעול לפרסום תקנות אלה ביום שני הקרוב, ה-18.11".
במסמך נאמר עוד כי: "ככל שימצא כי מי מן העוסקים לא ממלא את תנאי רישיונו ובכלל זה החובה להעביר את הקנאביס או מוצריו, לפי העניין, לחוליה הבאה בשרשרת האספקה בכמות במגוון ובמחירים נאותים, משרד הבריאות ישתמש בכל הכלים העומדים לרשותו, ובכלל זה שלילת הרישיון או הגבלתו".
בג"ץ הקנאביס הוגש על ידי עמותת המטופלים בראשות דנה בראון, בטענה כי רפורמת הקנאביס מקפחת את המטופלים בכך שהיא מקשה על הגישה למוצרים אליהם התרגלו, וכי גרמה לעליית מחירים תלולה. בג"ץ דרש ממשרד הבריאות ומן היק"ר, יחידת הקנאביס הרפואי במשרד, להסביר כיצד ידאג למגוון המוצרים ומחיריהם.
לתלות את היצוא באספקה נאותה של מוצרים לשוק המקומי, עניין עליו כבר רמז המשרד בעבר, היא חלק מן התשובה של המשרד לטענות המטופלים, אולם אופן הניסוח של הדברים וההצהרה כי הודעה מסודרת תצא ביום שני, מרמזים כי אכן מתקרב המועד שבו התהליך הזה יצא לפועל.
חברות הקנאביס בישראל מונות כ-20 חברות ציבוריות ועשרות פרטיות. הן מתחרות בארץ על שוק של כמה מאות מיליוני שקלים בשנה בלבד. ערכן של החברות נגזר ברוב המקרים מתוך התוכניות ליצוא, ורבות מהן גם תלויות ביצוא כדי לממן השקעות, שיאפשרו להן לפעול באופן תחרותי בישראל. לכן, הפיכת היצוא מהחלטת ממשלה לתקנות המאפשרות לצאת לדרך בפועל, היא אחד האירועים הדרמטיים עבור תעשייה זו.
לדברי עו"ד חגית ויינשטוק ממשרד ויינשטוק זהבי, אחד המשרדים המובילים בתחום הקנאביס בארץ ובעיקר בממשק בין הארץ לחו"ל: "אני מאמינה שלא מדובר בספין אלא תזוזה משמעותית בכיוון הנכון. לפני כחודש הוצאנו מכתב למשרד הבריאות המתריע על תביעות נזקיות לחברות בשל העיכוב ביצוא' ואז קיבלנו מסרים ממשרדי הממשלה השונים שכדאי שנחכה קצת כי עומד לקרות משהו".
עו"ד ויינשטוק הוסיפה, "בימים האחרונים שש חברות זרות שאני מייצגת הודיעו על כוונתן להגיע לארץ דחוף. אני לא יודעת איך זה הגיע אליהן. בשבועיים האחרונים אנחנו כבר עדים שקורה משהו. משקיעים זרים שהקפיאו עסקאות החלו לברר אם אפשר להתניע את התהליך מחדש. בינתיים גם השוק המקומי התחיל לזוז. למשל הלקוחה שלנו חברת טוגדר שחתמה על הסכם בעשרות מיליוני שקלים. אנחנו מאמינים שהשוק המקומי יכלול 700 אלף איש".
ויינשטוק אמרה עוד כי כעת האפשרות לייצא לגרמניה, מדינת היעד העיקרית אליה מופנות עיני תעשיית הקנאביס הישראלית, תהיה תלויה גם בתקנות הגרמניות. אלה דורשות הרכב מאוד מסויים של התרכובת המיוצאת, בה מפוקחת רמת של חומרים רבים בצמח, ולא רק של שני החומרים THC ו-CBD. כמו כן, מעדיפה הרגולציה הגרמנית חממות סגורות (indoors). בנוסף רק מפעל קנאביס אחד, זה של פנאקסיה, קיבל אישור עמידה בתנאי ייצור נאות של האיחוד האירופאי, ויש לוודא כי האישור הזה אכן עומד גם בכללים הספציפיים בגרמניה. ויינשטוק זהבי מסרה כי ליוותה עסקאות של יצוא ממדינות אירופה אחרות לגרמניה, ולא תמיד החומרים עמדו בתנאים. עם זאת, היא מציינת, הביקוש בגרמניה למוצר הוא גדול והמחסור חמור מבישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.