עורכי דין | פיצ'ר

"כבר לא ספורט לאומי": הכירו את האישה שמנהלת מחלוקות מס במיליארדים וגם את התיק נגד בר רפאלי

עו"ד איריס בורשטין-מוזס, מנהלת המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז ת"א, מספרת בראיון ל"גלובס" על עומס העבודה, על השיפור בהרתעה ובאכיפה כלפי מעלימי מס וגם על תיק המס המתוקשר נגד בר רפאלי שבו השיגה ניצחון

עו"ד איריס בורשטין–מוזס / צילום: איל יצהר
עו"ד איריס בורשטין–מוזס / צילום: איל יצהר

"הגלים שעשו סביב תיק המס של בר רפאלי רחוקים מהפרופורציות האמיתיות של התיק. אני לא מקילה ראש בחשיבות של אף תיק, אבל מבחינתנו זה תיק אחד מתוך שורה של תיקי 'תושבות' שאנחנו מנהלים במחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז תל-אביב, ואפילו לא תיק קשה, מורכב או מסובך במיוחד. אנחנו מנהלים את התיקים שלנו בצורה זהה, בין שמדובר בדוגמנית צמרת ובין שמדובר בנישום מהשורה. יש לנו תיקי תושבות של הייטקיסטים שעושים 'רילוקשיין' ושל ישראלים אחרים שטוענים שניתקו תושבות, שהם הרבה יותר מורכבים עובדתית ומשפטית מהתיק של בר רפאלי, אבל בגלל שהיא דוגמנית מפורסמת התיק הזה בכותרות".

מנהלת המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז תל-אביב, עו"ד איריס בורשטין-מוזס, עומדת מאחורי הניצחון של רשות המסים בבית המשפט המחוזי בתיק המס של בר רפאלי, בתיק אותו ניהלו עורכי הדין אריק ליס ורויטל בן דוד, שבו נקבע כי על הדוגמנית הישראלית והבינלאומית לשלם מסים על הכנסות בהיקף 16 מיליון שקל, שהרוויחה מעבודתה בחו"ל במשך כשנתיים. זאת, כיוון שהייתה תושבת ישראל באותן שנים, ולא תושבת ארה"ב כפי שטענה. רפאלי, הטוענת כי באותה תקופה הייתה תושבת ארה"ב וניהלה חיים משותפים עם השחקן ההוליוודי ליאונרדו דיקפריו, הגישה ערעור לבית המשפט העליון ובמקביל היא גם עומדת בפני כתב אישום פלילי, בכפוף לסיום הליך שימוע, העוסק באותה שאלה: האם בפרק זמן משמעותי בחייה היא התגוררה בארה"ב, או שתמיד הייתה תושבת ישראל, ומגוריה בארה"ב היו בגדר גיחות קצרות לחו"ל.

רפאלי לא לבדה

מטבע הדברים, התיק של רפאלי מככב בכותרות ומעורר עניין רב, אבל את בורשטין-מוזס זה לא ממש מעניין. מבחינתה, מדובר ב"עוד תיק". לדבריה, "בר רפאלי לא לבדה. הרבה ישראלים מנסים לטעון שהם ניתקו את התושבות מהמדינה כדי לא לשלם כאן מס. עם התגברות הגלובליזציה והעובדה שהעולם הופך להיות קטן יותר ויותר, יש גם יותר מחלוקות בקשר לתושבות המס של נישומים. התושבות נקבעת לפי 'מרב הזיקות' של הנישום למדינה (כמה חזק הקשר שלו לישראל), ולכן בכל תיק כזה אנחנו נדרשים לבחינה מקיפה של מכלול הקשרים העסקיים, הכלכליים והחברתיים של הנישום לצורך קביעת מקום התושבות שלו.

"הבירור הוא בסופו של דבר בירור עובדתי. במקרה של רפאלי, אין ממד משפטי בעל חשיבות. בית המשפט ניתח את הראיות הרבות שהובאו בפניו, והגיע למסקנה שמרב הזיקות של רפאלי הם בישראל. כרגע התיק תלוי ועומד בבית משפט העליון בערעור שהגישה, והשאלה היא עובדתית לגבי הקשר שלה למדינה, וזהו. זה לא דבר כל-כך מורכב".

בר רפאלי אומרת שהגלובליזציה והעובדה שהעולם קטן יותר צריכה לעבוד לטובתה, כי קל לקפוץ לישראל לבקר את ההורים והחברים, גם אם היא גרה בארה"ב. לטענתה, זה לא אומר שאתה תושב ישראל.

"זה עובד לשני הכיוונים, כי קל לקפוץ לחו"ל ולעבוד שם, וקל לחזור לארץ שבה אתה גר. זה שהעולם משתנה זו עובדה, וזה שאנחנו צריכים להתאים את ההגדרות תמיד למצב הקיים זה ברור. אבל עם זאת, כשמדברים על 'מרב הזיקות' צריך לבחון אותן בהתאם למה שקיים. במקרה של רפאלי, בית המשפט הגיע למסקנה שהיא הייתה תושבת ישראל בשנים שבמחלוקת על בסיס מגוון הקשרים שלה לארץ".

אחד הדברים שפעלו לרעת רפאלי הוא שהיא לא הביאה לעדות את השחקן ההוליוודי, ליאונרדו דיקפריו, כדי שיעיד שהקשר שלהם היה רציני ושניהלו בית משותף. מישהו באמת ציפה שהוא יבוא להעיד לטובתה?

"אני לא מייעצת לנישומים איך לנהל את התיק שלהם מבחינה ראייתית. אבל בסופו של דבר כשיש מחלוקת צריך להכריע על סמך העובדות שקיימות ולא על סמך עובדות שלא קיימות. בית המשפט גם הקל על רפאלי, ויצא מנקודת הנחה שהיה לה קשר משמעותי עם השחקן, בלי קשר לראיה הסובייקטיבית שלה איך ייראה העתיד שלהם, ועדיין הוא קבע שמרב הזיקות שלה הן לישראל. מדובר בקביעות עובדתיות. התיק הזה עושה גלים, אבל בסופו של דבר אין בו איזו דרמה משפטית מורכבת.

"פסק הדין הוא מאוד-מאוד מפורט ומנומק. הוא בוחן את כל הראיות שהובאו לפני בית המשפט, ובסופו של דבר יש בו מסקנה שמבוססת על העובדות שהובאו. יש הרבה תיקים כאלה שבהם בוחנים את העובדות, וקובעים שאדם מסוים היה תושב ישראל, על אף שהאיש טוען שהוא לא".

למה יש כל-כך הרבה מחלוקות בנוגע לשאלת התושבות? אי אפשר לקבוע נוסחה יותר ברורה ולצמצם את המחלוקות הללו?

"בתחום דיני המס, במקרים של מחלוקות עובדתיות, קשה להגיע לנוסחה כללית שתתאים לכל מקרה. יש הרבה עובדות שמשתנות בין תיק לתיק. כשאתה מנתח את 'מרב הזיקות' של אדם לארץ, אז אתה צריך לפרוט לפרוטות את החיים שלו, ויכול להיות גם שבמצב עובדתי ביחס לנישום אחד ייקבע שהוא תושב ישראל, אבל זה לא יכה מסמרות ביחס לנישום אחר שיש לו עובדות דומות, בגלל שינוי קל בנסיבות שלו. לכן, אין פה יכולת להגיע לפתרון של 'רשימת מכולת', שבו אני יכולה לומר שבמצב כזה הפתרון הוא X ובמצב אחר הפתרון הוא Y. כל מקרה חייב להיבחן לגופו".

מה דעתך על התוכנית של רשות המסים שחשפנו ב"גלובס", להקשחת התנאים לניתוק התושבות, כשבין היתר נקבע שאדם ששהה בישראל מעל 183 יום בשנה ייחשב לתושב ישראל בלי יכולת להפריך זאת, וכך גם לגבי אדם שמותיר בישראל את אשתו וילדיו.

ככלל, קביעת חזקות חלוטות במסגרת חקיקה מסייעת ליצור ודאות, הן בקרב ציבור הנישומים והן בקרב אנשי רשות המסים. עם זאת, גם אם יהיו חזקות כאלו והוודאות תגבר, עדיין יהיו מקרים רבים שלגביהם נצטרך לבחון עובדתית, ולהישאר עם מבחנים כלליים יותר".

כסף. לא תהילה

זהו הראיון הראשון של בורשטין-מוזס ומהר מאוד מתברר על מה מעניין אותה לדבר באמת. וזה לא על בר רפאלי או על התיקים הגדולים האחרים המתנהלים במחלקה שבראשותה, בהם תיק המס של המיליארדר בני שטיינמץ, שהמדינה דורשת ממנו מיליארדים ("זה תיק שתלוי ועומד אז היכולת שלי לדבר היא מצומצמת מאוד"). בורשטין-מוזס רוצה לדבר על העובדים שלה, על המחלקה שלה, על העבודה הקשה שהם עושים.

המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי) היא הגדולה ביותר מבין המחלקות הפיסקאליות בארץ. המחלקה מייצגת את רשות המסים בכל ההליכים המשפטיים בתחום האזרחי המתנהלים בבתי המשפט במחוזות תל-אביב והמרכז, כשמרביתם ערעורי מס.

העבודה של המחלקה הפיסקאלית נוגעת לכולם במדינה - מהאזרח "הקטן", דרך האוליגרכים ובעלי ההון וכלה בחברות הרב-לאומיות. תיקי המחלקה נוגעים לדברים הבסיסיים והיומיומיים ביותר של האזרחים, בהם שווי השימוש ברכב, מס על יבוא אישי, ניכוי מס על הוצאות בעבודה, תשלומי מס שבח, וממשיכים דרך שאלות מורכבות ומשמעותיות של נאמנויות בינלאומיות, חברות טכנולוגיה ענקיות, חברות במקלטי מס ועוד. "אנחנו נוגעים בכל פרט בחייו של האזרח והחברות, מלמטה עד למעלה", אומרת בורשטין-מוזס.

בורשטין-מוזס מנהלת את המחלקה זה חמש שנים וחצי. המחלקה מונה 30 פרקליטים ומייצגת 33 משרדים של רשות המסים - 14 משרדי שומה (מס הכנסה), 10 משרדי מע"מ, וארבעה משרדי מיסוי מקרקעין (תל-אביב, מרכז, נתניה ורחובות). בנוסף, מייצגת המחלקה הפיסקאלית גם ארבעה בתי מכס, משרד מס רכוש (האחראי על הפיצויים לנפגעי פעולות איבה ולחימה), ופועלת בשיתוף פעולה בתחום האכיפה הכלכלית עם "יחידת יהלום", שהיא יחידת דגל של רשות המסים בתחום הפלילי. המחלקה פועלת תחת פרקליטות מחוז תל-אביב, וכפופה גם למחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה.

לצד המחלקה הפיסקאלית, מעבר למסדרון, נמצאת פרקליטות מיסוי וכלכלה, שזוכה לכל "התהילה" והסיקור התקשורתי בתיקי המס הגדולים (מחלקת מיסוי וכלכלה מעורבת גם בחקירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובתיקים מתוקשרים נוספים).

"מה זה תהילה?", אומרת בורשטין-מוזס, "בסופו של דבר המחלקה שלנו היא זו שמביאה את הכסף למדינה. ולא רק שאנחנו מביאים את הכסף. אלא אנחנו גם שותפים ליצירת ההלכות בדיני המס שמובילות לגבייה נכונה ומקיפה יותר על-ידי רשות המסים, ולהתוויית נורמות התנהגות של הציבור".

המחלקה הפיסקאלית מנהלת כיום כ-1,600 תיקי מס בבית המשפט. כאמור, "המחלקה שותפה פעילה ליצירת הלכות בתחום המס. התיקים שבטיפולה מורכבים ביותר, מאחר שעיקר הפעילות הכלכלית מתבצעת במרכז הארץ. מורכבות התיקים באה לידי ביטוי הן מבחינת השאלות המשפטיות והמחלוקות העובדתיות שבהם, והן מבחינת היקפם הכספי - מיליארדי שקלים. לאחר אישור בית המשפט העליון, להלכות יש השלכה על התנהלת המשק", אומרת בורשטין-מוזס.

איך 1,600 תיקים מתחלקים בין 30 פרקליטים?

"כמו שזה נשמע - כ-50 תיקים לפרקליט. אנחנו עובדים מאוד קשה. בתי משפט מכתיבים לנו לפעמים לוחות זמנים מאוד-מאוד נוקשים, אז מצד אחד זה יתרון שמשך בירור ההליך הוא קצר יותר, אבל מצד שני זה יוצר מעמסה מאוד גדולה על הפרקליטים פה. משך הזמן בטיפול בתיקים עכשיו הולך ונהיה קצר יותר ויותר, כי זו הרוח שמנשבת מכיוון בתי המשפט, וגם מינו יותר שופטי מסים, מה שאומר שהלחץ עלינו גדול יותר ויותר.

"הפרקליטים פה נותנים את הנשמה, עובדים מסביב לשעון, וזו זכות גדולה לעמוד בראש מחלקה כזו, של פרקליטים שהם מאוד מקצועיים, מאוד מסורים, שנותנים את כל כולם לטובת הציבור. אני חושבת, שזו זכות גדולה בכלל להיות משרת ציבור, ובצידה יש חובות לא קטנות. אנחנו חייבים לפעול גם בממלכתיות, גם בהגינות, גם בשקיפות, ותמיד-תמיד תוך ראייה של האזרח שעומד מולנו.

בין החובות היותר משמעותיות שלכם ישנה השמירה על הקופה הציבורית. הפסד שלכם עלול לעלות מיליארדים לקופת המדינה.

"אנחנו לא משתמשים במונחים כמו זכייה או הפסד, מהסיבה הפשוטה שמה שחשוב לנו הוא גביית מס אמת, ואם לא צריך לשלם מס, אנחנו לא רוצים לגבות אותו. אבל זה נכון שבמקרים מסוימים, שבהם לא מאומצת עמדת רשות המסים, המשמעות לקופת המדינה אדירה.

"בהערכה גסה, התיקים שמטופלים במחלקה שלנו כיום משקפים כ-18 מיליארד שקל של מס ששנוי במחלוקת. יש לנו תיקים שהסכום הפרטי שבמחלוקת הוא נמוך מאוד, למשל ביחס למס שבח לאדם אחד, אבל אני חייבת לחשוב על כלל העסקאות שיתבצעו לאחר מכן, כי אפקט הדומינו של ההחלטה בתיק הוא עצום.

"לכן, במקרים המתאימים נגיע לבית המשפט העליון ולא נוותר. תחושת האחריות שלנו היא עצומה. אנחנו לא מדברים על הכיס הפרטי שלנו אלא על הקופה הציבורית, וזה מה שגורם לנו גם לנהוג במשנה זהירות כשאנחנו מדברים על פשרות. אם אני מתפשרת במתווה מסוים, לגבי נישום מסוים, אז נישום שהוא זהה לקודם, בהנחה שהנסיבות הן זהות, אמור לזכות לאותו הסדר בצורה שוויונית. לכן, אנחנו לא נוותר ולא נתפשר, ונילחם על עמדת רשות המסים עד העליון במקרים רבים".

דוד מול גוליית

ובדרך-כלל אתם מנצחים. הנתונים מראים שבערעורי מס, רשות המסים היא המנצחת הגדולה, בנוק-אאוט, מול הנישומים. זה הגיוני שב-90% מהתיקים אתם מנצחים?

"זו סטטיסטיקה פשטנית מדי. קודם כול צריך לזכור שהרבה פעמים לנישום יש איזשהו אינטרס לדחות מעט את הקץ בכל הנוגע לתשלום המס; ולכן לפעמים מוגשים ערעורי מס שמלכתחילה לא היו אמורים להיות מוגשים, אז ברור שהם יידחו.

"מעבר לזה, תיק מס עובר אין-ספור מסננות עד שהוא מגיע לבית המשפט. ראשית, יש ברשות המסים עצמה הליכים ארוכים - שומה שלב א', אחרי זה השגה, ואז יש שלב ב', ויש אישור של סגן פקיד השומה, של פקיד השומה, של הרפרנט המשפטי ושל הרפרנט המקצועי. ורק אחרי שההליכים ברשות המסים סופיים, מוגש הערעור. כך שהתיק על כל גלגוליו השונים עובר המון מסננות, עד שהוא מגיע להליך ערעורי בבית המשפט. כשהוא מגיע לשולחן שלי, בזמן שאני מנתבת את התיק, אני גם מעלה לפעמים סימני שאלה, ולא כל תיק שמגיע אלינו מתברר בבית המשפט. לכן, מאחר שהתיק עובר אין-ספור מסננות, וגם בפרקליטות אנחנו מסננת נוספת, הסטטיסטיקה הזאת שמנפנפים איתה היא פשטנית ונועדה לכישלון מראש. משווים בין מה שאינו שווה".

עוד נקודה לא שוויונית בעיני בורשטין-מוזס היא יחסי הכוחות הקיימים בין המחלקה שלה לעורכי הדין המופיעים מול הפרקליטים בתיקי המס. "אנחנו מופיעים מול משרדי עורכי דין מהמובילים בשוק הפרטי, שמתמחים במיסוי ושמייצגים גופים מסחריים בעלי אינטרסים שיש בידיהם תשומות כמעט בלתי מוגבלות לצורך ניהול ההליך המשפטי כדי לחסוך במס. לא פעם מגיעה 'פמליה' שלמה שמלווה את עורך הדין שטוען כנגד, ואנחנו מגיעים במקרה הטוב עם פרקליט נוסף. יש תחושה של דוד מול גוליית, אבל כמו דוד שהיה מצויד באבן טובה, לנו יש את רשות המסים, שהיא אחד הגופים הכי מקצועיים שקיימים בשירות המדינה".

האזרחים שמנהלים תיקים נגד רשות המסים לא יסכימו שאתם דוד. הם מאמינים שהאזרח הקטן הוא דוד והמדינה-רשות המסים-הפרקליטות הן גוליית".

"זה אולי נכון בתיק של נישום יחיד, אבל בתיקים שבהם עומדות מולנו חברות גדולות, שמנהלות תיקים מורכבים מאוד, כשהיקפי המס השנויים במחלוקת הם עצומים, והן יעשו כל שהן יכולות כדי לצמצם את חבות המס - אנחנו דוד".

עם חשבונית או בלי

לפני מספר שנים עברה פרקליטות מחוז תל-אביב ל"בית קרדן" ברחוב מנחם בגין. בין המחלקות שעברו לבית החדש הייתה גם המחלקה הפיסקאלית של המחוז, המטפלת בכל תיקי המס האזרחיים שמנהלת רשות המסים נגד אזרחים וחברות במרכז הארץ, ולהפך. במסגרת המעבר נערך שיפוץ במטבחון הקטן של המחלקה, והקבלן הגיע למשרדה של בורשטין-מוזס, כדי לתת לה הצעת מחיר עבור העבודה. בורשטין-מוזס הראתה לו את המטבחון, ותוך כדי לקיחת המידות של השיש הוא קרא לעברה "עם חשבונית או בלי?". מהמבט שהיא החזירה לו, הוא הבין את התשובה. בורשטין-מוזס גם הבהירה לו לאן הוא הגיע - למחלקה שבה עובדים "עורכי הדין של רשות המסים" - והעבירה לו הרצאה שלמה על חשיבות תשלום מס אמת.

זה קרה לה לא פעם גם בחיים הפרטיים. למשל, עם מתקין מזנונים שהגיע לביתה והסביר לה באריכות, תוך כדי ההתקנה, למה לא כדאי לפתוח "תיק עוסק" בישראל ולמה לא כדאי לשלם פה מס. "תוך כדי ההרצאה שהוא נותן לי הוא מסתכל עליי במין מבט כזה תוהה, ואומר לי 'את לא עובדת נכון?'. עניתי לו: 'עובדת עובדת'. הוא שאל 'איפה?', וכשעניתי הוא תוך שנייה אמר 'אני הולך לפתוח תיק, וזה חשוב לדווח'".

המקרים הללו שמשקפים את האמירה המוכרת שהעלמת מס בישראל הוא "ספורט לאומי", דווקא לא מרגשים את בורשטין-מוזס. בעיניה, המצב הרבה-הרבה יותר טוב ממה שהיה בעבר. "הייתי שמחה להגיע למצב שבו הציבור יתייחס ללקיחה מקופת המדינה כאל גניבה לכל דבר ועניין. אנחנו אמנם לא שם, אבל זה כבר לא ספורט לאומי להעלים מס. אנחנו מצויים במגמה של שיפור מתמיד בנושא העלמות המס, גם בנורמה החברתית וגם ביכולת ההרתעתית.

"אני נמצאת בפרקליטות כבר 24 שנים, ואני רואה את השיפור ביכולת יצירת ההרתעה והאכיפה; והיום כבר לא ניתן להגדיר העלמות מס כספורט לאומי. יש עוד מקום לשיפור, ואשמח שאנשים יבינו שברגע שאתה פועל בניגוד לדין ולא מדווח על הכנסות ומעלים מס, אז בסופו של דבר התוצאה ברמה המצרפית היא שקשה יותר לכולם לחיות במדינה. אנחנו עוד לא נמצאים שם. וכשנגיע לשם ביום מן הימים, הדבר ישפיע לטובה על המשק כולו".

"מסים? אין סיכוי שאסתדר עם זה. אני רק אעשה נזקים"

קורות החיים של עורכת-דין בורשטיין-מוזס כוללים שורה אחת בלבד: פרקליטה במחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז תל-אביב. "מהיום שאני עורכת דין אני פה. כל חיי", היא אומרת. 24 שנה היא בפרקליטות, נלחמת עבור המדינה את המלחמות על הכסף הגדול, והיא אוהבת כל רגע. אבל באופן מפתיע זה לא היה חלום הילדות שלה. היא לא חלמה להיות עורכת דין, ובטח לא על מסים. למשפטים היא הגיעה כמעט בלית ברירה.

"כילדה היה לי תמיד חוש צדק מפותח, אבל לא תרגמתי את זה לחלום להיות עורכת דין. בבית שידרו תמיד שצריך ללמוד מקצוע שאפשר להתפרנס ממנו. אז כשעמדתי מול אפשרויות הלימודים, החינוך הזה לא הותיר לי הרבה אופציות". וכך היא הגיעה ללימודי משפטים, היא מספרת.

בצבא שירתה בורשטין-מוזס כצלמת בחיל הים, ובסיום השירות הצבאי נרשמה ללימודי תואר ראשון במשפטים במכללה למינהל, שאותו סיימה בהצטיינות. כשסיימה את הלימודים, נלחמה כדי להתמחות בפרקליטות מחוז תל-אביב, אך מכסת המתמחים כבר הייתה מלאה. בורשטין-מוזס נרשמה כמתמחה הראשונה ב'סטנד-ביי', ולמזלה, זמן קצר לאחר מכן, מישהו ביטל את ההתמחות שלו, והיא נכנסה למקום הפנוי.

"התמחיתי אצל עו"ד רחל שילנסקי, כיום מנהלת המחלקה למשפט עבודה בפרקליטות המדינה; מולה ישבה יעל ורבה-זלינגר, שרק מונתה למנהלת המחלקה הפיסקאלית, שבדיוק רצתה לקלוט פרקליט חדש, וביקשה שאצטרף למחלקה. "אמרתי לה 'מסים? אין סיכוי שאסתדר עם זה. אני חוששת שאעשה רק נזקים'. סיכמנו שאגיע לניסיון ואם אני מפשלת, היא אומרת לי מיד - והשאר היסטוריה".

כ-15 שנה לאחר מכן - המתמחה "מהסטנד-ביי" שחשבה שתעשה רק נזקים אם היא תייצג את המדינה בתחום המסים - הפכה למנהלת המחלקה.

ילדות בכפר שלם

בורשטין-מוזס נולדה בארצות הברית לאב ד"ר להנדסה ולאם שעסקה בתחום החינוך המיוחד. כשהייתה בת שנתיים עלו הוריה לארץ והתגרשו. היא עברה להתגורר עם אמה בדרום תל-אביב, בין כביש הטייסים לכפר שלם. כיום היא מתנדבת בפרויקט "שיעור אחר", שבמסגרתו הפרקליטים מגיעים לבתי ספר שבהם תלמידים מתמודדים עם קשיים, ומנסים לעורר בהם עניין בתחומי ידע שונים.

ההתנדבות הזאת לקחה אותה לא מזמן לשכונת מגוריה - כשהגיעה ללמד תלמידי כיתה ב' בבית ספר בכפר שלם. "פתחתי את השיעור כשאמרתי לילדים שאני שמחה מאוד להיות איתם, משתי סיבות עיקריות: האחת, שבסיור שערכנו עימם בבית המשפט הם התנהגו למופת, ושאלו את השופטים שאלות מעניינות מאוד; והשנייה, משום שגדלתי בשכונה שלהם". תגובת הילדים לכך שהפרקליטה הבכירה גדלה בשכונתם הייתה מרגשת. "מיד היו רחשי התלהבות בכיתה, ומחצית מהשיעור הוקדשה ל'מבחנים' שהייתי צריכה לעבור על-ידי הילדים, ואשר התמקדו ב'איפה הפלאפל של משה', 'איפה המספרה של בבר" וכיו"ב. היה מרגש ומשעשע כאחת", היא מספרת.

תיקים משפיעים

בורשטין-מוזס צמחה בפרקליטות הפיסקאלית מפרקליטה צעירה ועד למנהלת המחלקה, והתיקים שליוותה הפכו יותר ויותר משמעותיים. בין היתר, ייצגה בתביעת התמלוגים שהגישה המדינה נגד חברת פלאפון (לצד עו"ד אהובה סימון, ששימשה כמנהלת המחלקה לפניה), שבסופה ניתן פסק דין שבו חויבה פלאפון בתשלום תמלוגים של יותר מ-150 מיליון שקל עבור השירות הסלולרי שסיפקה מאוקטובר 1994 ועד פברואר 1996.

התיקים שלה, שמשפיעים על רבים מהאזרחים במדינה, משפיעים לא אחת גם עליה ועל חייה האישיים. כך למשל, היא טיפלה בתיק שבו התבררה השאלה אם ניתן לנכות מס בגין לימודי תואר שני. בסיום התיק, יצאה בורשטין-מוזס לחופשת לידה עם בתה האמצעית, והחליטה להירשם ללימודי תואר שני במשפטים. בעודה ממלאת את הטפסים הגיש לה בעלה את הטלפון, שצלצל, ואומר לה בקריצה: "את לא נרשמת לתואר שני". הבשורה שקיבלה בטלפון הייתה, שעמדת רשות המסים שאותה היא ייצגה התקבלה, והוצאות הלימודים לתואר שני לא יוכרו לצורכי מס. "מובן שנרשמתי לתואר שני ושמחתי מאוד על תוצאת התיק, שבעיניי הייתה נכונה מאוד". 

איריס בורשטין-מוזס

גיל: 49.

מגורים: תל-אביב

סטטוס אישי: נשואה לאביב (רו"ח ועו"ד) ואמא לשלושה (19,14,8)

השכלה: תארים ראשון ושני במשפטים

תפקיד: מנהלת המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי) זה חמש שנים וחצי. במחלקה, המונה 33 פרקליטים, מטופלים כ-1,600 תיקים, בהיקף של כ-18 מיליארד שקל

תיקים בולטים: מחלוקת המס עם המיליארדר בני שטיינמץ (יחד עם הפרקליטים מאיר פורת ואדם טהרני); מחלוקת המס מול הדוגמנית בר רפאלי; תיק מיסוי מקרקעין שבו ניתן לאחרונה פס"ד, שלפיו נכס שייעודו התכנוני אינו למגורים וששימש למגורים, אינו עומד בהגדרת "דירת מגורים", ואין לאפשר לבעליו הקלות במס הניתנות במכירת דירת מגורים; תיקי ביטקוין, בהם פסק הדין שדחה את הערעור של נועם קופל, מייסד סטארט-אפ הבלוקצ'יין DAV, ושקבע כי ביטקוין הוא "נכס" ולא "מטבע" (או "מטבע חוץ"), ולכן הוא חייב במס ועוד

תחביבים: חובבת צילום (שירתה כצלמת של חיל הים), עיצוב תכשיטים ובילוי בים (אך "בפועל אין לי כמעט זמן לכלום")