הטרנד שסוחף את התיירים, ולא רק: אירוח ביתי אותנטי עם סיפור וארוחה הוא הדבר הבא

כשהגענו לבית של יהודית הרפז בבית זית, כל מה שידעתי הוא שיש לאישה הזו סיפור מעניין על אינדונזיה. הרפז היא חלק מקהילת האירוח הביתי PLP) People Love People), אנשים אוהבים אנשים, והיא פותחת את ביתה כדי לספר את סיפור חייה דרך עיניהן של ארבע נשים במשפחה, החל מסבתא-רבתא שהתגלגלה לאינדונזיה, דרך סבתה ואמה, כשהיא החוליה האחרונה בשרשרת. הסיפור לווה בצילומים ופריטים מעניינים שהרפז שמרה כל השנים. את המפגש היא סיימה בארוחה אינדונזית אותנטית להשלמת החוויה.

אירוח ביתי הוא היום חלק בלתי נפרד מעולם התיירות בארץ וגם בעולם, והוא מאפשר למבקר להציץ ולו לפרק זמן קצר לחייהם האותנטיים של תיירנים מקומיים ולחוות את המקום בצורה אחרת, אותנטית והרבה יותר אישית. את PLP מובילה יעל קורלנדר (56) שאוהבת אנשים, טיולים ומסעות, ונחשפה לסוג התיירות הזה בטיוליה במזרח. "בסין, הסוכן המקומי תיאם לנו ביקור בבית בבייג'ין, וזו הייתה חוויה עמוקה שממנה התחיל החלום להתגלגל. שנה אחרי קלענו סלים בבית וייטנאמי. באותה תקופה בארץ היה אירוח ביתי רק בכפרים הדרוזיים, שהיו כנראה הראשונים להציע אירוח ביתי כל השנה - שלא במסגרת פסטיבלים שונים".

קורלנדר, שהייתה אז מנהלת שיווק, הקימה בירושלים פיילוט של אירוח ביתי: "המטרה הייתה לסייע בתהליך העצמת נשים ולהעניק להן כלים ופלטפורמה לקידום עסקים ביתיים", היא אומרת. וכך ייסדה לפני כשבע שנים בשיתוף העירייה את קהילת "נשים וסיפורים בירושלים".

"הן התחילו לארח, ועם ההצלחה הגיעו עוד ועוד תיירים מהארץ ומהעולם, ורבות מהן - שהיו קודם עקרות בית ללא הכנסה, התחילו להתפרנס מזה, כל אחת בדרכה ובהתאם ליכולותיה ורצונותיה. התחלנו עם 25 מארחות וצמחנו לכ-60 מארחות בקהילה מגוונת, שיש בה חילוניות ודתיות, ערביות וחרדיות. בבתים הללו חלפו מאז כ-100 אלף מבקרים. גם העירייה עוזרת, בעיקר בקידום הפרויקט מבחינה שיווקית, ומקיימת מפגשי תוכן - סדנאות של שיווק, פרסום, פייסבוק, טיפים ועוד.

לאחרונה הארגון התרחב עוד, והאמניות שבהן הקימו קהילה-בת בשם "סטודיה", שבמסגרתה הן מובילות פעילות אמנותית, תערוכות, תצוגות ומפגשים.

"יש מארחים שמחפשים פתרונות תעסוקה, ויש גם כאלה שמחפשים את עצמם, כך שמצד אחד זה מנוף שיווקי וענף כלכלי תיירותי, אבל זו לא רק פרנסה ותעסוקה. כדי לארח, צריך קודם כול לאהוב את זה, צריך חלל מתאים וחוויה כמו סיפור טוב או סדנה מיוחדת", אומרת קורלנדר. "יש מישהי שמספרת על תפקיד המטפחות בעמים שונים, אחרת מארחת בביתה ארוחות שף, חסידת גור מאשדוד מספרת על חייה, מארח מערד מארח בבית שכולו גלריית וינטאג'. יש מספרי סיפורים, מוזיקאים ויצרנים ביתיים קטנים של סבונים, קוסמטיקה או חפצי נוי ועוד, ואני מתאימה את המוצר לקהל פוטנציאלי".

 יפה טקה וזהבה יונס/ צילום: יעל קורלנדר

מגמת האירוח הביתי מתכתבת עם מגמה-אחות, מיזם Eat With, שמציע לתיירים ארוחות בבתי שפים ובשלנים ופעיל כיום בכ-130 מדינות. "זו קהילה עולמית שמחברת בין אנשים שרוצים לארח או להתארח סביב ארוחה ואוכל בלבד. אבל היום הטרנד מחפש את ה'מעבר'", אומרת קורלנדר, "ואצלנו זה לוקח לתחומים נוספים כמו אמנות, אומנות, סדנאות, ערבי שירה, חנויות ביתיות, הרצאות, סיפורים אישיים שמהווים השראה ועוד. בסיס החוויה הוא 'אדיוטיינמנט' (Edutainment), שילוב של חינוך (Education) ובילוי (Entertainment)".

לפני שנה וחצי מיסדה את הרעיון, ועם הכלים שברשותה הקימה את PLP, עסק חברתי מבוסס אירוח ביתי, שבא לאחד את קהילת המארחים הביתיים בישראל. "אנשים אוהבים אנשים", היא אומרת, "וגם אוהבים להיפגש, נהנים להתחבר זה לזה וכחלק מתרבות הפנאי מחפשים גם מקומות ואירועים ותכנים חדשים. זה אירוח לא שגרתי, והרבה מטיילים כבר משלבים אותו בטיולים שלהם".

את בשורת האירוח הביתי המשיכה קורלנדר להפיץ ולהתניע קהילות חדשות ברחבי הארץ. "לפני כשנה הקמתי בערד קהילה בשם חלונות למדבר, וגם קהילת ג'יסר א-זרקא עם 'תיירות הגשר הכחול' היא מעניינת. יש בכפר מארחות שמספרות על חייהן או מכינות ארוחה מקומית. בספטמבר נחנכה אשדודה - קהילה של 21 נשים מרשימות שמייצגות את מנעד החברה הישראלית, ויש עוד כמה קהילות בהתהוות בכרמל, בבת ים, בבקעת הירדן, באזור השרון ועוד.

"תגובות המטיילים הן הסיפוק הכי גדול, אבל לא פחות חשוב, לשמוע מהמארחים על השינוי שזה עשה להם בחיים. אחד התחיל להרוויח כסף, אחרת גילתה כישורים, יש כאלה שזה פתח אותם חברתית וזימן דברים טובים לחייהם. זה פותח דלת לעולם".

הפלטפורמה היא אתר אינטרנט שמהווה מרכז מידע וכולל כ-160 חברים מכל הארץ. לפרטים: https://peoplelovepeople.co.il/about_us