רמ"י: ירידה של 15% במכירת קרקע לבנייה לעומת 2018

כך עולה מנתונים שהציג מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), עדיאל שמרון בכנס עיר הנדל"ן שמתקיים באילת. לדבריו הנתון שהם מחזיקים ב-93% משטחי המדינה אינו רלבנטי, כי מרבית השטח תפוס ע"י צה"ל וגורמים נוספים

עדיאל שמרון / צילום: איל יצהר
עדיאל שמרון / צילום: איל יצהר

רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) תסכם את 2019 עם מכירת קרקעות ל-35-40 אלף יחידות דיור, במסגרת עסקאות שנחתמו. מדובר בירידה של כ-15% לעומת שנה שעברה. גם בכמות שיווקי הקרקעות במסגרת מכרזי מקרקעין נרשמה ירידה, מרמה של כ-70 אלף יחידות דיור בשנים שעברו, לכ-55 אלף יחידות דיור שצפויות להיות משווקות עד לסוף השנה. כך עולה מנתוני רמ"י שפורסמו על ידי מנהלה עדיאל שמרון, במסגרת כנס עיר הנדל"ן שמתקיים באילת. שמרון שלקח חלק בפאנל שעסק בנושא, הסביר חלק מהנתונים במבוך הפוליטי "2019 הייתה שנה קשה של 2 מערכות בחירות, ולמרות זאת נגיע לסך הכל הכנסות של כ-11 מיליארד שקל", אמר.

שמרון גם דחה את הטיעון הרווח בציבור, שרמ"י שולטת ב-93% מקרקעות המדינה. "בציבור סבורים שאנחנו מחזיקים ב-93% מאדמות הקרקע אבל כמה מהן זמינות? בלי שטחי האש שמהווים 13.9 מיליון דונם ואדמות קק"ל ובלי אדמות חקלאיות אנחנו מחזיקים רק 7 מיליון דונם. ואם מורידים את כל האדמות המתוכננות שנמכרו כבר אנחנו עומדים על 1.9 מיליון דונם ואם אנחנו מורידים מהחישוב גם שטחים פרטיים ואדמות של הרשויות המקומיות - אנחנו מחזיקים רק 7% משטחי המדינה, כ-1.59 מיליון דונם", אמר.

ואולם, לדבריו, עדיין יש לרמ"י פוטנציאל גדול מאוד לשנות את מצב הדיור בארץ: "מלבד שיווקים של קרקעות פנויות - שאנחנו מבינים שלא נמצאים בשפע, דרך הנחות על הקרקע אנחנו יכולים להשפיע יותר על מצוקת הדיור ולייצר פתרונות הרבה יותר יצירתיים. אנחנו נדרשים לייעול השימוש בקרקע כמו פינוי מחנות צה"ל לנגב ויותר משמעותי הוא פיתוח מאקרו כלכלי וסוגיות של הגנת סביבה. אנחנו עוסקים בהסרת חסמים בזיהומי קרקע כדי להתיר קרקעות. באפולוניה אנחנו מטהרים את הקרקע במיליארדים ואנחנו מבצעים פרויקטי תשתיות בהיקפי ענקיים. במפרץ חיפה היינו אחד השותפים בטיהור הקרקע בשווי כולל של כ-1.5 מיליארד שקל. מימנו 360 מיליון שקל לפינוי שדה התעופה באילת. זה כסף שאנחנו מוציאים ויחזור משיווקי קרקע והעניין הוא שלנו יש יכולת להשתמש בכספים כדי לפנות ולפתח קרקע", אמר.

חילוקי דעות נרשמו במהלך הדיון בין שמרון, ונשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, שצידדו בהמשך הפעלת הותמ"ל כזרוע תכנונית מרכזית, לבין עמדת המדנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ שאמר, כי הותמ"ל מיצה את עצמו, לאחר שטען את מחסנית התכנון בכל המחסור במלאי תכנוני שנוצר במהלך המחצית הראשונה של העשור הנוכחי.

"הוותמ"ל מוליד אלפי יחידות דיור לא רק על הנייר אלא גם בפועל. יש 20 אלף - כל אשקלון נבנית על ותמ"ל, כל אור יהודה נבנת על הוותמ"ל. מה זה לא ישים? בלי הוותמ"ל לא יהיה לאנשים איפה לגור בארץ. אם לא יהיה ותמ"ל לא יהיה לאנשים איפה לגור", אמר שמרון.

קמיניץ אמר, כי אינו מסכים עם הדברים, וכי הוא תומך בהפעלת הותמ"ל בעיקר לצורך פרויקטים של התחדשות עירונית ותכניות ביישובים ערבים, ששם לוועדה יש יתרון על פני ועדות התכנון הרגילות.

ראשי הפאנל, עו"ד זיו כספי והשמאי ירון ספקטור, העלו את השאלה, האם המדיניות הנוכחית של לקיחת קרקעות חקלאיות מהמגזר החקלאי, אכן יעילה, והאם הפיצוי שניתן למושבים ולקיבוצים בעבור הקרקעות שנלקחות מהם, אכן אטרקטיבי מספיק, ויכול לעודד אותם לוותר על עוד קרקעות חקלאיות, במגמה להפשירן לבנייה.

מזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח, התרעם על הצגת הדברים בצורה זו ואמר, כי המטרה של התנועה אינה להפיק רווחים מהקרקעות, אלא בראש ובראשונה לקבל קרקע חלופית. "אנחנו לא רואים מרכז רווח מהקרקע החקלאית, ולא רוצים כסף וקניונים, אלא מחפשים את הפתרון לחקלאות", אמר.

יו"ר לשכת השמאים, חיים מסילתי גרס, לעומת זאת, כי לדעתו, ספק אם לחקלאים מגיע פיצוי כלשהו מהמדינה על לקיחת הקרקעות, וזאת משום שהם החקלאים נהנו מהקרקעות, כל עוד הם היו החוכרים. "חכירה היא חוזה לשכירות ארוכת טווח, היא אינה בעלות", אמר.

בעניין הפיצוים אמרו קמיניץ ושמרון, כי המדינה מתחה את הפיצויים עד כמה שיכלה, וכי לא נראה כי ניתן להציע לחקלאים פיצויים גבוהים יותר מהנהוג כיום. פיצויים אלה נקבעים בוועדות מיוחדות ברמ"י, על סמך שורה של קריטריונים שנקבעו ברשות.