דעה: מורים יזמים הם אינטרס של המדינה

מורה היא לא קבלנית להעברת תוכן אלא סוכנת שינוי חינוכי-חברתי. למערכת החינוך הישראלית יש אינטרס לקדם תנאים שיאפשרו יזמות מורים נרחבת ומתמדת. יזמות מורים משנה את מעמד המורה בעיני עצמו ובעיני הסביבה ומאפשרת פיתוח מודלים חדשניים שהמערכת משוועת להם.

מורה למוזיקה במרכז הארץ ניתבה את התמחותה בכלי-הקשה ברזילאיים לטיפול בקשיים של תלמידים ויצרה את מודל ה'תיפוף החברתי' - תכנית בה לומדים כ'בטוקדה' ברזילאית. בבית ספר ממלכתי בצפון הקים צוות מורות 'פקולטה למתמטיקה' הבנויה מקורסים רב-גילאיים עם סדירויות חדשות לחלוטין. מורה בחינוך הטכנולוגי פיתח תכנית למידת עברית בבית ספר ערבי דרך עבודה סביב פרויקטים בסדנת עץ, וגננת וסייעת בבאר שבע הקימו גן מדע המתמקד כולו בחקר. כל אלה הם רק מקצת מהשינויים שמובילים מורות ומורים בישראל.

מורים יזמים הם אינטרס בולט של המערכת. הספרות מראה כי כאשר המורים מעורבים בפיתוח ובהטמעה של שינויים, הם יכולים להתמודד טוב יותר עם האתגר שבשינוי ולהתפתח מבחינה מקצועית. כלומר, לא רק שביכולתם של מורים יזמים להוביל שינויים רלוונטיים בפועל ולהסיר את האבק מהפרדיגמה החינוכית המסורתית שהופכת לא רלוונטית ואף מזיקה - יש בעשייתם היזמית גם בנייה של זהות מקצועית מחודשת ומתחדשת. הזהות המקצועית של אנשי החינוך היא אולי אחד העוגנים המרכזיים ליצירת מערכת חינוכית אפקטיבית, והזדמנות לשינוי מעמדם החברתי כמי שהופכים להיות מובילי שינוי יצירתיים ולא קבלני ביצוע כפופי ראש. מורים יזמים מהווים גם שגרירים של רוח יזמית בעצם עשייתם, המהווה דרך אותנטית להפצת תפיסה ותרבות יזמית במעגלי השפעה הולכים ומתרחבים - מהכיתה, דרך חדר המורים, קהילת בית הספר והמערכת כולה.

מורים יזמים שמקבלים את המקום והתנאים יכולים להיות גם מי שמובילים שינויי עומק בשיטה הקיימת, כאלה שהמערכת משוועת להם. היזמות החינוכית מאפשרת פריצת תקרות הזכוכית של מוסכמות, שחוסמות הזדמנויות לשיפור מעמד המורה. כך למשל, יכולים מורים ליזום ולהוביל מודלים ללמידה אוטונומית של תלמידים, לאו דווקא עם מורה לצידם, ובכך לאפשר, ארגונית, גם צורות חדשות של התפתחות מקצועית במשבצות הזמן שיתפנו לצוות. המורה היזמת מפעילה שריר הולך וצומח של חשיבה חוקרת ומטילה סימני שאלה על רעיונות קיימים.

תפקידו של המורה בהובלת שינויים הוא סוגיה ותיקה, שנידונה על ידי הוגים וגישות שונות לאורך ההיסטוריה. פאולו פריירה למשל, הוגה הפדגוגיה הביקורתית הברזילאי, רואה במורה דמות מרכזית במהלכי תיקון חברתי. בכתביו השונים הוא טוען כי על המורה לחיות כסוכן ואף מנהיג חברתי ולא רק חינוכי, בעל אחריות כבדה לתיקון. "מורה - כן, דודה - לא" מצהיר פריירה. תפיסה זו מתבטאת בתהליכי הלמידה הדיאלוגיים-משחררים, שצריכים לדידו להחליף את הלמידה ה'בנקאית' ומכאן את תפקידו של המורה כ'צינור' צר ופסיבי להעברת ידע, קבלן-משנה של פקידי מטה ופיקוח.

תפיסה זו איננה מתיישבת עם תפיסות רווחות בנוגע למקומם של המורים במערכת ובחברה, דבר המתבטא במעמד, בשכר, במבנה המשרה, באוטונומיה המצומצמת ובפיקוח המוגבר. יתרה מזאת, גם בתחום היזמות בחינוך והיזמות הבית ספרית בפרט, לא תמיד נתפסת המורה כדמות יזמית אלא כמבצעת או שותפה שתרתם לפעולותיו של המנהל ותאמץ את חלומותיו.

לצד זאת, מעודד לזהות התרבות תכניות הכשרה ייחודיות הכוללות סדנאות וחממות שונות ליזמות חינוכית-חברתית במסגרת מכללות להכשרת מורים וכן תכניות מגוונות של משרד החינוך לקידום יזמות חינוכית של מורים בתוך המערכת הפורמאלית.

כל אלה מחייבים יצירת מערך אקולוגי של תנאים כדי שהמוטיבציה והיכולות של המורים יתורגמו לתוצאות אפקטיביות. 

הכותבת היא מנהלת פדגוגית של הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות