בג"ץ הקפיא את רפורמת הקנאביס הרפואי, איך יושפע השוק?

עמותת מטופלי הקנאביס, בראשות דנה בראון, השיגה בסוף השבוע שעבר הישג משפטי משמעותי, לאחר שבג"ץ הורה להקפיא את רפורמת הקנאביס עבור מטופלים שקיבלו את רישיונם לפני אפריל 2019. ההקפאה תהיה תקפה עד מרץ 2020. על פי ההחלטה, מטופלים אלה יוכלו להמשיך לרכוש קנאביס ישירות מן המגדלים בסכום של לפני הרפורמה, 370 שקל לכל כמות שהיא, במקום בבתי המרקחת באלפי שקלים. אולם בפועל המצב בשטח הוא אחר: את גלגלי הרפורמה כבר קשה מאוד לעצור, וודאי שלא להסיג לאחור.

בראון, אשר סובלת מניוון שרירים והקנאביס מאפשר לה להתנועע ולאכול, מרוצה מאוד מן ההחלטה: "בג"ץ הביע אי אמון מוחלט ברפורמת ליצמן ובתפקוד משרד הבריאות ביישומה, והלכה למעשה קבע שכל טענותינו - כל מה שהתרענו מפניו זה ארבע שנים בכל הנוגע למחיר וזמינות המוצר ברפורמה - הכול היה נכון. העובדה שבג"ץ הורה על צירוף ועדת המחירים כמשיבה מבלי שביקשנו זאת, אומרת דרשני... כולנו תקווה שהחלטת בג"ץ להקפיא את הרפורמה תנער את בכירי משרד הבריאות להיזכר בתפקידם המקורי, ולהתחיל לדאוג לנו החולים יותר ולכיסי רשתות וחברות הפארמה פחות". בראון אמרה כי תילחם על הארכת ההחלטה מעבר למרץ והחלתה על כל המטופלים.

מה המשמעות בפועל של החלטת ההקפאה של בג"ץ?

משרד הבריאות כבר קבע לפני כמה שבועות בלחץ הבג"ץ, כי המגדלים יכולים להמשיך לספק את הקנאביס ישירות במחיר של 370 שקל עד סוף מרץ. אולם, על פי נוהל המשרד לפני כמה שבועות, למגדלים "מותר" לספק את הסחורה לפי האסדרה הישנה, ואילו על פי נוסח החלטת בג"ץ, נראה כי המגדלים חייבים לספק את הסחורה במחירים אלה וישירות לצרכן. בית המשפט אף הפנה שאלה למשרד הבריאות, מדוע לא יתנה את רישיונות גידול הקנאביס של המגדלים הוותיקים, בכך שיספקו למטופלים הוותיקים את מוצרי הקנאביס ב-370 שקל עד מרץ, ושל כל המגדלים - בכך שיעמדו במחיר מינימום שמשרד הבריאות יקבע בהמשך.

במה שונה אסדרת הקנאביס החדשה מן הישנה?

מלבד סוגיית המחיר שעמדה במרכז הבג"ץ, ישנם הבדלים נוספים משמעותיים. באסדרה הישנה המגדלים גידלו קנאביס תחת בקרות איכות רופפות יחסית, וכל מטופל היה משויך למגדל אחד. באסדרה החדשה המגדלים מעבירים את הסחורה למפעל, אח"כ לחברת הפצה, ומשם לבית מרקחת, שם כל מטופל יכול לבחור בכל חומר על המדף (לו באמת היה מגוון חומרים על המדף), אשר מתאים למרשם שלו.

באסדרה הישנה המטופלים קונים זן קנאביס מסוים. באסדרה החדשה הם קונים את המוצרים לפי הרכב החומרים הפעילים - כמות THC וכמות CBD. המגדלים יכולים אך לא חייבים לסמן את הזן, ומותר להם גם לערבב זנים ליצירת ההרכב הרצוי. ישנם מספר זנים שמטופלים התרגלו לצרוך אשר לא מתאימים לטבלת ההרכבים ולכן אי אפשר למכור אותם באסדרה החדשה. משרד הבריאות אומר כי אלה מקרי הקצה אך המטופלים אומרים שאלה מקרים נפוצים.

גם אופן השגת המרשם הוא שונה. בעבר המטופלים היו צריכים לקבל רישיון אחזקת קנאביס ממשרד הבריאות והיה מאוד קשה להשיגו. היום מדובר במרשם שמנפקים רופאים שהוכשרו לכך או רופאים אחרים באישור של משרד הבריאות. המרשם מגדיר עבור מטופלים את הרכב החומרים הפעילים שהוא יכול לרכוש.

מדוע אי אפשר ליישם את החלטת בג"ץ במלואה?

כאמור, בג"ץ משאיר את האסדרה הישנה בתוקף. אולם היישום של ההחלטה בשטח יהיה מורכב יותר. ראשית, ההחלטה רלוונטית רק עבור החולים שקיבלו את הרישיון שלהם לפני תחילת הרפורמה באפריל 2019. מדובר בסביבות 45 אלף חולים, לעומת כ-16 אלף חולים ששייכים לאסדרה החדשה וההחלטה מהיום לא חלה עליהם. גורם בשוק מעריך כי מתוך 45 אלף המטופלים הוותיקים, כ-10 אלפים לפחות נפטרו או הפסיקו להשתמש בקנאביס, כך שלמעשה כבר כשליש מן השוק הוא משתמשים של האסדרה החדשה.

בספטמבר, משרד הבריאות למעשה אסר על החברות לייצר מוצרים לפי האסדרה הישנה, וגם אם יסיר את האיסור, הרי שרובן כבר לא מסוגלות לייצר לפי התנאים הקודמים, והן כבולות כבר לקווי יצור שהפעלתם יקרה בהרבה. כמו כן, מערכות המחשוב כבר לא מותאמות לקבלת רישיון ישן. משרד הבריאות עשה מאמצים להתאימן מחדש, אך זה אתגר טכני.

לכן כדי לעמוד בדרישות החלטת בג"ץ, על החברות לייצר מוצרים יקרים כנובע מדרישות האסדרה החדשה אבל למכור אותם ישירות לצרכן במחירים המפוקחים של האסדרה הישנה. קשה יהיה לראות את המגדלים באמת משתפים פעולה עם גישה זו בהתלהבות, אף אם החוק ידרוש זאת. כמו כן, קשה יהיה לראות את בית המשפט מאריך את התקנות הללו מעבר למרץ ומרחיב אותן מעבר למטופלים המחזיקים ברישיון ישן, אם המשמעות היא לגרור את כל המגדלים להפסד.

איך תשפיע הקפאת הרפורמה על המחיר?

כרגע שלושה רכיבים עיקריים של הרפורמה נמצאים במחלוקת: המחיר, רכישת החומר ישירות מול הספק לעומת בתי המרקחת, ומיון הקנאביס לפי זנים לעומת לפי הרכב החומרים הפעילים.

הסוגיה הבוערת ביותר היא כאמור המחיר. באסדרה החדשה חבילת קנאביס בגודל ממוצע של 40 גרם עולה כ-800 שקל. חולים שזקוקים לכמות קטנה, 15-10 גרם לחודש, נהנים משיפור מן הרפורמה, אך ישנם חולים לא מעטים שצורכים גם 100 גרם לחודש, ויצטרכו לשלם כ-2,000 שקל. על פי החלטת בג"ץ המחיר עבור המטופלים הותיקים חוזר, כאמור, להיות 370 שקל.

במחירים הללו המגדלות יכולות להרוויח בערך כפי שהרוויחו לפני הרפורמה - ממוצע של כמה מיליוני שקלים על הכנסות של סביב 10 מיליון שקל בממוצע בשנה.

משרד הבריאות מסר בתגובה להחלטת בג"ץ כי "כבוד השופט מלצר מדגיש את חשיבות נושא המחירים, דבר שבמשרד פועלים לטובתו ותומכים בו. ההחלטה היום מקדמת את הנושא ומחייבת את ועדת המחירים להחלטה". כלומר המשרד מושך לכיוון פיקוח המחירים, ודוחה את הטענות האחרות נגד הרפורמה - שינוי הזנים, המחסור וכדומה.

המגדלים מצידם טוענים כי המחיר שהם מרוויחים על מכירת הקנאביס הוא המינימלי האפשרי, וכי דווקא בתי המרקחת הם אלה שצריך להטיל עליהן פיקוח מחירים. כבר היום, קיים פיקוח על מתח הרווחים שיכול בית מרקחת לגבות עבור תרופות מרשם, אולם הקנאביס מוחרג מכך.

האם רישיון יצוא יפחית את המחיר למטופלים בישראל?

משרד הבריאות פועל בחודשים האחרונים לדרבן את חברות הקנאביס למכור את המוצרים גם ברווח נמוך או בהפסד, בתמורה לקידום סוגיית היצוא. היום מגדל שאינו דואג לאספקת קנאביס נאותה במחיר נאות (על פי שיקולי משרד הבריאות) לשוק הישראלי, לא יוכל לקבל היתר יצוא. החברות אמנם מעוניינות לקדם יצוא, אבל לא נראה כי הכנסות משמעותיות מיצוא יירשמו בשנתיים הקרובות, והחברות חוששות למצוא את עצמן מסבסדות את השוק, בעבור בוננזת יצוא עתידי שכלל לא מובטחת להן.

בינתיים בגזרת היצוא - חלה התקדמות. משרד הבריאות הודיע לפני כמה שבועות שהוא כבר מוכן לאשר עקרונית סחורה ליצוא, כאמור בתנאי שהשוק הישראלי מסופק במחיר המקובל על כולם - וכאמור, זהו תנאי לא טריוויאלי בכלל. חברת יוניבו מסרה ל"גלובס" כי בשבועות האחרונים הוציאה באישור משרד הבריאות כמות קטנה של קנאביס לבדיקות מעבדה בגרמניה, כדי לקדם את תהליכי אישור המוצר ליבוא על ידי הגרמנים. המוצר ייבדק על ידי חברת ההפצה שאיתה חתמה יוניבו על הסכם הפצה בגרמניה. זוהי חברת הפצת מוצרי פארמה, שעדיין אינה מוכרת קנאביס. גורמים בשוק מסרו כי יוניבו אינה היחידה, וכי חברות נוספות קיבלו היתר להעביר כמות קטנה של חומר לבדיקה. היצוא בכמויות מסחריות עדיין רחוק כמה שנים כנראה, בעיקר בגלל הרגולציה הגרמנית דווקא, זהו צעד בכיוון שלו מצפה השוק.

מה עוד אפשר לעשות כדי להפחית את המחיר?

אפשר להפחית את עלויות הייצור של המגדלים כך שיתקרבו לאלה של הרפורמה הישנה, ומשרד הבריאות אכן החל לעשות זאת, וביטל חלק מן הבדיקות של החומר שהיו דרושות על פי האסדרה החדשה. אולם, התוצאה עלולה להיות חומר לא איכותי ולא הדיר (כלומר - משתנה ממנה למנה). ועדיין הייצור היום הוא יקר יותר מבעבר, בשל השינויים בקווי הייצור, שכבר נעשו. "אנחנו כנראה נמצא את עצמנו מוכרים את החומר של האסדרה החדשה בהפסד", אמר אחד הגורמים בשוק. "כי אנחנו מחויבים למטופלים הוותיקים בסופו של דבר".

ומדוע שהמדינה לא תממן את התרופה למטופלים?

חברת רפא המפיצה את מותג הקנאביס אקסיבן (המבוסס על חומר גלם של שיח ומיוצר במפעל פנאקסיה), ביקשה לרשום אותו לסל התרופות, אך ועדת הסל לא הסכימה אפילו לשקול זאת. אפשר להבין אותם: על תקציב סל התרופות מתחרים מוצרים מצילי חיים שיעילותם הוכחה בניסויים מקיפים. קנאביס לא זכה להוכחה מחקרית ברמה כזו, ובעוד עדויות החולים לגבי השפעתו הן נלהבות ואין ספק כי הוא פעיל, עדיין אין רצון של ועדת הסל לממן את הניסוי המתהווה הזה במלואו.

איך תיושם החלטת בג"ץ כשיש מחסור בקנאביס?

בינתיים המחסור בחומר הגלם נמשך, וברוב בתי המרקחת המתיימרים למכור קנאביס אין להשיג את רוב הסחורה, ורוב המטופלים מוצאים את עצמם רודפים אחרי החומר ומתפשרים על איכות וסוג. קיימות סיבות רבות למחסור, ביניהן עונת השנה, צווארי בקבוק של בדיקות, סחורה שלא עוברת את הבדיקות, מיעוט מפעלי ייצור, כניסה איטית של מגדלים חדשים לשוק. משרד הבריאות מסר לבג"ץ כי אין מחסור בסחורה, אולם זו אמת חלקית. קיימת סחורה של חברת BOL בעיקר, אולם לא כל החולים מעוניינים בה. עד שיוסדר עניין המחסור, המטופלים לא יקבלו את הסחורה במחיר של 370 שקל וגם לא במחירים גבוהים יותר.

איך תשפיע החלטת בג"ץ על מגדלות הקנאביס?

המסחר בחברות הקנאביס בבורסה התנהל היום במגמה מעורבת, ללא ירידות חדות. זאת אף שמהתנסחות שופט בג"ץ חנן מלצר אפשר להבין בבירור כי גם אחרי מרץ 2020, השוק הולך לכיוון של פיקוח מחירים. מצב כזה יכול להשפיע משמעותית על רווחיות חברות הקנאביס בשוק הישראלי. אבל נראה כי המשקיעים כבר הפנימו שהשווי הנוכחי של החברות הללו מוצדק רק אם הן מקיימות פעילות משמעותית בחו"ל; אם הן יהיו תלויות בתמחור המוצרים בשוק הישראלי, זה כבר סימן לכך שהפסידו, לא משנה מה המחיר הזה יהיה.