מאמצים אחרונים למניעת בחירות שלישיות; אלו המחלוקות שעל הפרק

מאמץ של הרגע האחרון למנוע בחירות שלישיות ולהקים ממשלת אחדות של הליכוד וכחול לבן. עיקר המאבק הוא בשתי גזרות - האחת פנימה בקוקפיט של כחול לבן. לפי גוררים המעורים במשא-ומתן, מצד אחד גבי אשכנזי בגישה החיובית המוכנה לקבל את הצעת בנימין נתניהו לחצי שנת כהונה ואחר-כך רוטציה, עם שינויים מסוימים, לרבות חיזוקים ואבטוח לפרישת נתניהו במועד וכן להכנסה של מפלגת העבודה לקואליציה לאחר מכן.

לאשכנזי יש יכולת מוכחת ליצור קשרים אישיים מצוינים, ועם היכולת הזו הוא הצליח מהר מאוד להתחבב על גורמים פוליטיים מכל קצוות המערכת הפוליטית, מאנשי ש"ס הרואים בו את המנהיג שאחרי נתניהו, דרך רפי פרץ הקצין הטייס, ועד אנשי העבודה עומר בר-לב ועמיר פרץ. הקשרים הללו סייעו לרבות מההבנות עם הצדדים במשא-ומתן, החרדים ואנשי הליכוד. הוא רואה לנגד עיניו את המשבר שאליו מידרדרת המדינה בשל הבחירות, והוא נשמע אומר גם בשבוע שעבר בפגישות עם גורמים פוליטיים "לא יהיו בחירות - תהיה ממשלה", ולפחות הוא נלחם על כך עד לרגע האחרון.

מנגד נמצא יאיר לפיד, המתנגד לכל פשרה ובעצם מוביל לבחירות מתוך הנחה כי בחירות ישפרו את מצבה של המפלגה, וכי כתבי האישום נגד נתניהו יעשו את שלהם.

בני גנץ, לפי הגורמים, עדיין לא מטיל את מלוא כובד משקלו כמנהיג אל מול התנגדות יאיר לפיד למהלך, אבל מקורבים לו טרחו להדליף בסוף השבוע כי הוא מתכוון לבטל את הסכם הרוטציה עם לפיד כאמצעי לחץ עקיף.

בוגי יעלון, הרביעי בקוקפיט, הליכודניק לשעבר, היה מוכן בשלב מסוים לקבל את עמדת אשכנזי, אבל בשבועות האחרונים, ובעיקר לאחר הפגישה של גנץ עם נתניהו בשבוע שעבר, הצטרף ללפיד בהתנגדות. יעלון מתנגד בחריפות לנתניהו האיש וההתנהלות, אבל עדיין לא סגר את הדלת בפני האפשרות של אחדות כעת, עם נתניהו, לזמן קצר. מי שמנסים לשכנעו הם אנשי ליכוד חבריו, שבפיהם גם אמירה כי לאחר שנתניהו ילך, הוא יחזור עם האוזר והנדל לליכוד ויהיה מועמד בכיר להנהגה ולראשות הממשלה.

יועז הנדל וצבי האוזר ועימם עוד כמה אנשי ימין בכחול לבן תומכים ככל הידוע באחדות, מתוך חשיבה ריאליסטית כי אם יהיו בחירות, בכל מקרה נתניהו יהיה ראש ממשלה לפחות לחצי שנה, ואחר-כך בשל המשפטים שבהם יהיה עסוק, ירד למעשה מהבמה.

למאמצים הללו סיכויי הצלחה נמוכים בגלל קוצר הזמן אבל לא אפסיים. מי שמעורב בהם הוא אריה דרעי יו"ר ש"ס, שהודה כי נפגש בימים האחרונים עם ראשי כחול לבן ועם עוד מנהיגי מפלגות בניסיון לגבש את הממשלה החדשה. דרעי הלך, לפי אנשי כחול לבן, "רחוק מאוד" במונחי ויתורים של המפלגות החרדיות כדי לסייע לאנשי לפיד לעכל ממשלה כזו. ובכל זאת מה המכשולים העיקריים?

האחד, כאמור, הוויכוח הפנימי בתוך כחול לבן. השני הוא הסירוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו להתחייב כי לא ינסה לקבל חסינות מהכנסת. לטענת ראשי כחול לבן, נתניהו מעיד בכך כי בעצם ההסכמות עימם הן על הנייר בלבד, וכי מרגע שתוקם הממשלה יפעל ללא לאות להשיג רוב לקבלת החסינות בוועדת הכנסת. מפלגות הגוש יתמכו בו, וליברמן, אם אכן תוקם ממשלת אחדות, לא פסל אפשרות כזו בוודאי לא עקרונית. בליכוד אומרים כי בקשת חסינות אם תבוא, היא זכותו של ראש הממשלה, ואין זה מעניינה של כחול לבן להתערב בכך. ויכוח שיהיה קשה למצוא לו בפתרון.

סוגיה אחרת היא דרישתו החד משמעית של נתניהו לכהן בחצי השנה הראשונה של הממשלה. לאחר הקביעה כי המשפט יתנהל כמעט סופית בבית המשפט המחוזי בירושלים (ולא מן הנמנע כי היועץ מנדלבליט החליט על כך כדי לסייע למשא-ומתן הפוליטי) נתניהו לכאורה קיבל את שלו. אבל הוא מתעקש. בסביבתו הסבירו השבוע כי מדובר ברצון להשלים כמה צעדים מדיניים וביטחוניים חשובים. החלת הריבונות בבקעת הירדן למשל, והחלטה סופית בעניין פרויקט בטחוני בהיקף רחב מאוד ועתיר תקציבים. ייתכן, אבל לפי אחד מהשרים המכירים את נתניהו היטב, מדובר גם בעניין רגשי/אישי.

נתניהו, לדבריו, רוצה לצאת עם כבוד למשפטו, ממשרת ראש הממשלה, עם מה שקרוי באנגלית "דיגניטי" וראש מורם, ולא שיובל למשפט כאחד האדם. "זה חשוב לו, וההתנגדות של כחול לבן לכך מעידה כי הם בעיקר רוצים עוד בחירות", אומר השר.

בתמונת המצב הנוכחית, כאמור ממשלת אחדות ולא בחירות זו אפשרות קלושה, אבל אם נלך לעבר הקרוב, נראה כי עד ליום שישי (15/11), היו משוכנעים כל המעורבים במגעים בין הליכוד לכחול לבן, כי ממשלת האחדות קרובה והמכשולים שנותרו להקמתה בני פתרון. זה היה בסוף שבוע של ירי רקטות של הג'יהאד האסלמי בעקבות חיסולו של בכיר הארגון בהאא אבו אל עטא, וכשהתותחים יורים, המחלוקות הפנימיות נשכחות. חבר הכנסת בני גנץ יו"ר כחול לבן נתן הצהרות המעניקות גיבוי מלא למהלכים הצבאיים, אף שניסה לנתק אותם מהמהלכים הפוליטיים, תוך אמירה חד-משמעית על רצונו באחדות שהיא הדרך היחידה להקמת ממשלה.

נתניהו מצדו הזמין את גנץ לשיחת עדכון על המהלכים הצבאיים ובנפרד הזמין גם את חבר הכנסת גבי אשכנזי בתפקידו כיו"ר ועדת החוץ והביטחון הזמנית בכנסת, לתדרוך דומה. לפי גורם המעורב במגעים, אשכנזי הוזמן גם בגלל הסיבה שהוא הגורם מחזק ומקדם של ממשלת האחדות, אל מול בוגי יעלון שיריבותו עם נתניהו חריפה, ויאיר לפיד המתנגד הנחרץ לאחדות עם נתניהו ברביעיית ההנהגה של כחול לבן.

כפי שחשפנו אז ב"גלובס", הבסיס להסכמות שהושגו היה מתווה הנבצרות שלהפתעת כחול לבן נתניהו קיבל עקרונית וכן הסכמתו להגביל את כוחו של הגוש בכוח שווה לפחות של כחול לבן בממשלה, תוך הקמת מנגנון שינטרל את היתרון המספרי של הגוש. אחד מבכירי כחול לבן אמר לי אז: "המצב במדינה באמת מאוד-מאוד מאתגר, בעיקר ביטחונית וגם כלכלית, עוד בחירות יביאו למשבר אמיתי ולהידרדרות ביטחונית מסוכנת, בלי שמץ ציניות, אנחנו לא יכולים להרשות את זה, ולא יהיו בחירות שלישיות". הוא הזכיר מידע ביטחוני שנחשף בפני גנץ וחלק מחבריו וגם דוח כלכלי שקיבלו בכחול לבן על מצב המשק. ההסכמות כללו את הרכב הממשלה והתיקים, חצי לליכוד כולל גוש הימין חרדים וחצי לכחול לבן אבל עם התיקים הבכירים ביותר של חוץ וביטחון שהיו אמורים להישאר גם לאחר הרוטציה בידיהם.

אבל באותו סוף שבוע באמצע נובמבר, התהפכו היוצרות. לפי גרסה אחת של כחול לבן, נתניהו נסוג מכמה מההסכמות ובעיקר ממועד היציאה לנבצרות כשהוא דורש כי יכהן עד לתחילת המשפט, מועד שצפוי להיות רק בעוד כעשרה חודשים עד שנה. בכחול לבן לא הסכימו, והלכו לנשיא להבהרת המתווה. ריבלין הסביר כי היציאה לנבצרות היא במועד הגשת כתבי האישום, קרי בתוך חודש - חודשיים ממועד הקמת הממשלה. בפגישה של ארבעת ראשי כחול לבן, אמר לפיד: "נתניהו לא יקבל את זה, וגם אם יגיד שכן, אני לא מאמין לו, הוא ינסה לסדר לעצמו חסינות". ואכן דרישה של כחול לבן שהועברה לנתניהו להסכים לחסינות לא קיבלה תשובה חד-משמעית. ב-19/11 כבר היה ברור שחזרנו לנקודת ההתחלה.