דעה: מתקרבים למציאות ללא פחם

מסמך עקרונות של משרד האנרגיה מלמד כי ישראל אינה מסתפקת בשיפור הסביבתי הניכר עד כה כתוצאה ממעבר לשימוש בגז טבעי על המהפכה הירוקה שמעבר לפינה

תחנת הכוח רוטנברג ליד אשקלון / צילום: יוסי וייס
תחנת הכוח רוטנברג ליד אשקלון / צילום: יוסי וייס

הדרמה הפוליטית הבלתי נגמרת שמתרחשת כאן זה חודשים, הסיתה לשולי החדשות את אחת ההחלטות המשמעותיות בנושאי סביבה שהתקבלו בישראל, שהיא גם החלטה חשובה ביותר בתולדות משק האנרגיה הישראלי.

לפני כחודש, ב-2 בנובמבר, חתם שר האנרגיה יובל שטייניץ על "מסמך עקרונות", שלפיו יופסק השימוש בפחם עד לשנת 2025, ולא יאוחר משנת 2026. יחידות הייצור הפחמיות בתחנת הכוח "רוטנברג", ובתחנת הכוח "אורות רבין" יוסבו לשימוש בגז טבעי. זאת, בנוסף להחלטה שהתקבלה בעבר להביא לסגירה של יחידות הייצור הפחמיות 1-4 ב"אורות רבין" עד 2022.

ההחלטה מציבה את ישראל בשורה הראשונה של מדינות ה-OECD, שהחליטו לעשות סוף לשימוש בפחם המזהם עד שנת 2025, כמו אוסטריה, בריטניה ואירלנד. מדינות נוספות דוגמת פינלנד והולנד, קבעו כי עד 2029 השימוש בפחם בתחומן ייפסק, ואילו דנמרק ופורטוגל יביאו להפסקת השימוש בשנת 2030. גרמניה, שנתפסת על-ידי רבים כאחת המובילות במאבק במשבר האקלים, נשרכת מאחור עם יעד רחוק להפסקת השימוש בפחם, עד שנת 2038.

הגברת השימוש בגז טבעי, מאז החלה הפקתו ממאגר תמר לפני כשש שנים, גררה ירידה דרמטית בשיעורי פליטות מזהמים משמעותיים, כגון תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן, לצד קיטון ניכר בפליטות גזי החממה. להבנת העניין הנה כמה דוגמאות: בין 2012-2018 הצטמצמו פליטות תחמוצות הגופרית במשק בכ-70%. פליטות תחמוצות החנקן בתקופה זו ירדו בכ-53%, ופליטות גזי החממה הצטמצמו ביוצתר מ 17%.

מסמך העקרונות מלמד שמדינת ישראל אינה מסתפקת בשיפור הסביבתי הניכר עד כה כתוצאה ממעבר לשימוש בגז טבעי. בתרחיש הפסקת השימוש בפחם, נתוני הפליטות החזויות הם דרמטיים: הגופרית מסקטור ייצור החשמל צפויה להצטמצם ב-95% לעומת שנת 2018. מדובר בנתוני פליטה לנפש הנמוכים ב-69% מהממוצע במדינות מערב אירופה כיום. פליטות תחמוצות החנקן מסקטור ייצור החשמל, יצטמצמו ב-70% נוספים לעומת 2018, וישלימו צניחה של קרוב ל-90% לעומת פליטות המזהמים בסקטור החשמל בשנת 2012.

בשנת 2012, אז היקף השימוש בגז במשק היה נמוך, עמדו פליטות גזי החממה לנפש מייצור חשמל על 6.2 טון לנפש. ייצור חשמל היווה כ-60% מפליטות גזי החממה במשק. המעבר לגז טבעי הוריד עד כה את פליטות גזי החממה מייצור חשמל לכ-4.2 טון לנפש, ירידה של כ-30%. כפועל יוצא של הסבת תחנות הכוח הפחמיות לשימוש בגז טבעי, היקף פליטות גזי החממה לנפש צפוי לרדת ל- 2.8 טון בלבד בשנת 2030. מדובר בירידה של כ-55% בפליטות גזי החממה לנפש מייצור חשמל. 

נתונים מרשימים אלה מקבלים משנה תוקף, כאשר בתקופה זו ייצור החשמל במשק צפוי לגדול ביותר מ- 50%. כלומר, ישראל תייצר יותר חשמל, בתהליך הרבה יותר נקי. מהפך זה יושג באמצעות תמהיל ייצור המורכב מאנרגיה מקומית: גז טבעי - 83%, ואנרגיה מתחדשת - 17%.

בשל מהלכים נוספים שהמשרד להגנת הסביבה מקדם, כמו צמצום הנסיעה הפרטית והתייעלות אנרגטית, המדינה תעמוד ביעד פליטות גזי חממה כולל של 7.7 טון לנפש, שעליו התחייבה לשנת 2030, מוקדם יותר.

עקרונות מדיניות אלו עשויים להביא את ישראל לעמידה בשורה אחת עם מדינות כמו גרמניה, שאם אכן תממש את מדיניות שינוי האקלים שעליה התחייבה לשנת 2030, תרד לפליטות בהיקף 7 מיליון טון.

כעת עובר הכדור "הירוק" למגרשם של משרדי הממשלה ורשויות התכנון, הנדרשים להוציא את המהלך אל הפועל. ספקי הגז הטבעי יהיו מוכנים לאספקת כלל צורכי האנרגיה הנדרשים, ולביזור הנדרש בתחילת 2021. כלומר, ניתן אפילו לצמצם עוד יותר את הלו"ז שנקבע, ולהיפרד לשלום מהפחם המזהם עד לשנת 2024. 

הכותב הוא מנכ"ל איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז