האם הבוחרים ייצאו להצביע גם בפעם השלישית? זה מה שקרה במקרים דומים במקומות אחרים בעולם

מערכת בחירות שלישית ברצף היא אירוע נדיר, אך לא ייחודי - בעולם כבר התרחשו מספר מקרים כאלו • ד"ר עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה בחן את הנושא וגילה כי המערכות הרציפות הובילו ברוב המקרים לירידת שיעור ההשתתפות • האם גם בישראל?

מצביעה בקלפי/ צילום: רויטרס
מצביעה בקלפי/ צילום: רויטרס

ברחבי ישראל אנשים מתקשים להאמין שהדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון התדרדרה למערכת בחירות שלישית בתוך 12 חודשים. אלא שחוסר היציבות במערכת הפוליטית הישראלית אינו תופעה ייחודית לישראל, וברחבי בעולם כבר מספר מדינות הגיעו למצב זה.

הדאגה העיקרית ברחבי העולם וגם פה בישראל מסבבי בחירות שניים ושלישיים היא שיעור ההשתתפות. גם בסבב הבחירות השני בישראל חששות אלו היו על השולחן. כל הקמפיינים של המפלגות בשבועיים האחרונים עסקו בהמרצת בוחרים, ארגון הסעות ושכנוע כללי של המצביעים לטרוח ולבוא לקלפיות. ב-18 בספטמבר, התעוררנו להפתעה - שיעור ההשתתפות בבחירות בישראל עלה מ-68.4% במועד א' (אפריל 2019) ל-69.8% (ספטמבר 2019).

ד"ר עופר קניג, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר כי הסיבה לעלייה היא שיעור ההצבעה בחברה הערבית שעלה מ-49% במועד א' ל-59% במועד ב'. משמעות הדברים היא שדווקא הציבור הערבי דחף את שיעורי ההשתתפות מעלה, ולא הציבור היהודי אשר ככל הנראה היה די מתוסכל ממערכת בחירות נוספת תוך זמן קצר. לשינוי בחברה הערבית יש גם הסבר פוליטי פשוט. באפריל 2019 הרשימה המשותפת עשתה את הטעות הפוליטית הקשה ביותר, והתפצלה לשתי מפלגות. בספטמבר הם מיהרו לתקן והתאחדו בחזרה.

כל כמה שנים הולכים לבחירות
 כל כמה שנים הולכים לבחירות

אלא שד"ר קניג טוען כי מה שקרה בספטמבר בישראל שונה ממה שקרה במדינות אחרות בעולם שהיו במצב דומה. לדבריו ברוב המקומות, כאשר התרחשו שניים או שלושה סבבים סמוכים, שיעור ההצבעה ירד בגלל מה שהוא מכנה "תשישות הבוחרים".

"אי אפשר לנבא מה יהיה במועד ג', אבל אם מסתכלים על דוגמאות מהעולם, ברוב המקרים יש ירידה בשיעור ההשתתפות במערכות הנוספות תוך זמן קצר. זה אינו כלל מוחלט, ולראייה העליה אצלנו בין מועד א' למועד ב', או גם ביפן בשנים 1979-1980. יחד עם זאת, ברוב המקרים רואים ירידה מבחירות ראשונות לשניות ולשלישיות", אומר ד"ר קניג.

הסיבה לירידה היא רק החזרה על אותה פעולה מספר פעמים?

"לא. יכולות להיות סיבות רבות לעלייה או לירידה בשיעורי השתתפות. קשה מחקרית לבודד את המשתנה של סמיכות ההצבעה מהגורמים האחרים. לפעמים בחירות ראשונות יצרו תיקו פוליטי ולכן בפעם השנייה יש תחושת התגייסות. האזרחים חושבים שמדובר במאבק. למשל, במקרה שלנו, אם בוחרים ירגישו שזה לא רק עניין של נתניהו כן או לא, אלא מאבק על זהות המדינה, אולי תהיה התגייסות פעם נוספת" .

"עוד סיבה יכולה להיות שמחנה נתניהו ירגיש שזה 'צו גיוס' ויבוא בהמוניו. הצד השני עשוי להיות במצב של 'מריחים את הדם', ולהגיע בכמויות אף יותר גדולות. אבל מן הנתונים ברחבי העולם עולה שברוב המקרים, בחירות סמוכות זו אחר זו, מביאות לירידה בהשתתפות".

מה עוד משפיע על שיעורי ההשתתפות?

"הייתי מציין עוד שלושה גורמים. הגורם הראשון הוא תרבות פוליטית - התפיסה האזרחית שהשתתפות הנה דבר חשוב, וזה בישראל קיים ברמות גבוהות. הגורם השני הנו התחרות בין המועמדים בצמרת - עד כמה הבחירות הן תחרותיות. זה דבר מאוד משמעותי. למשל, אם זוכרים את בחירות 2013, הן היו כמעט ידועות מראש, בעוד שבספטמבר 2019 כבר היה ברור שהתחרות היא קשה. אם הבוחרים חושבים שהמנצח ברור מראש , אז יש פחות תמריץ לצאת להצביע וגם להפך. הגורם השלישי הוא השיטה הפוליטית. במדינות עם שיטות רוביות כמו ארה"ב או בריטניה, קיימים מחוזות רבים בהם ברור שלצד מסוים אין סיכוי ולכן אנשים לא טורחים. למשל אם אתה רפובליקני בקליפורניה, לא משנה כמה תצא להצביע, כמעט תמיד יבחר הדמוקרטי. השיטה שלנו, שהיא בחירות יחסיות, דוחפת את האנשים להשתתף כי יש משמעות לכל קול, למעט הקולות של אלה שלא עברו את אחוז החסימה". 

שיעור ההצבעה בעולם יורד כאשר הפער בין סבבי הבחירות מתקצר
 שיעור ההצבעה בעולם יורד כאשר הפער בין סבבי הבחירות מתקצר

האם הקמפיין לעידוד ההצבעה השיג את מטרותיו

בשתי מערכות הבחירות האחרונות - אפריל 2019 וספטמבר 2019 - השקיעה לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) סכומי כסף גבוהים בקמפיינים לעידוד ההצבעה ולמניעת "פייק ניוז".

באפריל 2019 הוציאה הלשכה כארבעה מיליון שקל על הקמפיין, מתוכם 2.14 מיליון שקל על פרסום בטלוויזיה, 1.53 מיליון שקל על פרסום דיגיטל ו-340 אלף שקל על פרסום ברדיו. בספטמבר 2019 הסכומים השתנו. לפ"מ הוציאו 4.9 מיליון שקל על הקמפיין, מתוכם שלושה מיליון שקל על פרסום בטלוויזיה, 700 אלף שקל על פרסום בדיגיטל, 350 אלף שקל עם פרסום ברדיו ו-800 אלף שקל על פרסום בשלטי חוצות.

עמותת "הצלחה" פנו מכוח חוק חופש המידע לקבלת הנתונים, לרבות מידע של לפ"מ על אפקטיביות הפרסום. לפי המדדים של לפ"מ קמפיין עידוד ההצבעה בספטמבר 2019 היה "זכיר". מדדי התגובה של לפ"מ לפרסום הראו שהקמפיין חידש ושכנע את הציבור שחשוב להצביע. מנגד תפיסת הרלוונטיות של הקמפיין הייתה נמוכה. בלפ״מ מסבירים זאת בכך, שמדובר בבחירות שניות תוך זמן קצר.

אלא שמהנתונים שהעבירה לפ"מ עולה שהסקר לא נערך בקרב החברה הערבית ולא בקרב החברה החרדית והוא נעשה רק בשפה העברית, כך שהוא לא בדק את האפקטיביות של הפרסום בקרב דוברי רוסית ואמהרית.

יצוין כי הקמפיינים לעידוד ההצבעה של לפ"מ אמורים להיות שונים במגזרים השונים. החרדים צורכים את המסרים שלהם בדרך כלל במדיה שונה מהמגזר הכללי והקמפיין בשפה הערבית מופק בנפרד, כלומר בשפה הערבית. יחד עם זאת, כאשר עמותת הצלחה ביקשה מלפ"מ את המידע על אפקטיביות הקמפיינים, לא מסר לה את המידע על קמפיינים יעודים לחרדים, לערבים, לרוסים ולאתיופים.