מחקר חדש: מי העובדים בישראל שנמצאים בסכנה לאבד את עבודתם?

לפי מחקר של מכון טאוב, 69% מהעובדים בישראל נמצאים ברמת סיכון בינונית או גבוהה לאבד את עבודתם • מי הכי צריך לחשוש? גברים ערבים ונשים יהודיות לא חרדיות מעל גיל 40

עובדים במפעל / צילום: שאטרסטוק
עובדים במפעל / צילום: שאטרסטוק

אחת השאלות הכי חשובות לגבי שוק העבודה היא השפעת תהליכים של אוטומציה על המקצועות השונים, ואיך צריך להתכונן לכך. מחקר חדש של מכון טאוב בחן את ההשפעה הזאת בנוגע לישראל וגילה כי כ-15% מהמשרות הן ברמת סיכון גבוהה למחשוב, 54% ברמת סיכון בינונית ו-31% ברמת סיכון נמוכה. הנתונים האלו מעט יותר טובים מהממוצע ב-OECD. למעשה, המצב של גברים לא-חרדים טוב מזה של הממוצע ב-OECD ומי שצריך לחשוש יותר מכולם אלו גברים ערבים ונשים מעל גיל 40 (שמצבן מעט טוב יותר מהממוצע ב-OECD).

רמות הסיכון נובעות ממאפייני העבודה - בענפי התעשייה והבינוי רמת הסיכון גבוהה יותר, ואילו בחינוך ובביטחון היא נמוכה יחסית מכיוון שיש צורך ביצירתיות וביכולת לפתור בעיות מורכבות. החוקרת שביט מדהלה מציינת במחקר שפורסם היום (כחלק מדוח "מצב המדינה" של מכון טאוב) כי קיים מאפיין מרכזי של עבודות בסיכון למחשוב הוא שלא נדרשת בהן השכלה גבוהה, ובחלק גדול מהן אף לא נדרשת כלל השכלה פורמלית. מאפיינים נוספים של שוק העבודה קשורים גם ברמת ההשכלה. כך, מבין המועסקים בעבודות שדורשות השכלה גבוהה, 27% נמצאים בסיכון גבוה, לעומת 45% מאלו שמועסקים בעבודות שבהן לא נדרשת השכלה פורמלית. שכר העבודה ומספר שעות העבודה השבועיות נמצאו גם הם בעלי קשר הפוך למשרות בסיכון לאוטומציה.

המחקר כלל גם תדירות של שימוש במיומנויות נדרשות בשוק העבודה העתידי, בהן פתרון בעיות מורכבות, תכנון עבור אחרים, לימוד אחרים, ייעוץ והשפעה. הנתונים, שמבוססים על סקר PIACC, מראים כי גברים יהודים לא-חרדים עושים את השימוש השכיח ביותר במיומנויות אלו. בקרב אלו שעושים את השימוש הכי פחוץ נפוץ במיומנויות אלו נמצאים גברים ונשים מהחברה הערבית. כמו כן, קיימת תדירות גבוהה יותר בקרב המשתייכים לקבוצת הגיל 36-54, ואחריה 25-35.

מכיוון שהסיכון לאבד את מקום העבודה גבוה בקרב קבוצות אוכלוסייה מהעשירונים הנמוכים, יש חשש מוחשי כי הפערים הכלכליים-חברתיים יגדלו. לפי הערכות, משרות חדשות יחליפו את אלו שייעלמו, אך החשש הוא כי אלו שייאבדו את עבודתם יתקשו לרכוש כישורים מתאימים.

"כמחצית הגברים הערבים מועסקים בתעשייה, בינוי והפעלת מכונות - משרות המאופיינות בשיעור גבוה של סיכון למחשוב. בנוסף, בקרב ערבים וערביות נמצא שיעור תעסוקה גבוה יחסית במשלחי יד בלתי מקצועיים שאינם דורשים מיומנויות גבוהות והכשרה. בקרב האוכלוסייה החרדית בולטת קבוצת משלחי היד האקדמיים - מרביתם בתחום החינוך, המאופיין בסיכון נמוך למחשוב", נכתב במחקר. עוד ניתן לראות כי שיעור המועסקים המשתמשים במחשב בעבודתם עומד על 77% בקרב יהודים לא-חרדים, 58% בקרב חרדים ו-43% בקרב ערבים.

מדהלה מתייחסת במחקר גם להבדלים המגדריים: "נשים, ובפרט נשים יהודיות שאינן חרדיות, נמצאות בסיכון גבוה יותר לעומת גברים". לפי המחקר, "בקרב האוכלוסייה הלא-חרדית, הגברים מועסקים בשיעורים גבוהים יותר במקצועות שמאופיינים בשיעור גבוה של משרות בסיכון. לכן, העובדה כי נשים נמצאות ברמת סיכון גבוהה יותר עשוי להעיד על שימוש ברמה נמוכה יותר במיומנויות הנדרשות לשוק העבודה העתידי לעומת גברים באותם מקצועות".

פיקוח על משתנים סוציו-דמוגרפיים מראה כי ככל שרמת ההשכלה עולה - כך יורד הסיכון למחשוב: השכלה תיכונית מפחיתה את הסיכון למחשוב בכ-5 נקודות אחוז בהשוואה להשכלה נמוכה מתיכונית, והשכלה גבוהה מפחיתה את הסיכון בכ-15 נקודות אחוז בהשוואה להשכלה נמוכה מתיכונית. קשר הפוך זה מתקיים גם בפיקוח על משלחי יד. מבחינה מגדרית, נשים, ובפרט נשים יהודיות שאינן חרדיות, נמצאות בסיכון גבוה יותר לעומת גברים, ובפיקוח על משלח היד הפערים גדלים לרעתן. דבר זה עשוי להעיד שנשים נוטות להשתמש פחות במיומנויות הנדרשות לשוק העבודה העתידי לעומת גברים באותם מקצועות.