שינויי האקלים - לצמצם את הסיכונים בתיק, או לבצע השקעות ייעודיות לנושא

במאמרנו בשבוע שעבר הצגנו את סיכוני האקלים והערכנו שבעשור הקרוב הם ישפיעו על תיקי ההשקעות באופן דרמטי.

במאמר הנוכחי נציג את הכוחות האדירים הפועלים כדי להכניס את שינויי האקלים ללב עולם הפיננסים - בנקים מרכזיים, רגולטורים מובילים וחברות הדירוג.

לאור ההשפעות שצפויות לנבוע מכך, נדון בשתי הדרכים העיקריות בהן משקיעים יכולים להתמודד עם השינויים הללו - האחת באמצעות צמצום הסיכונים בתיק, והשנייה על ידי השקעות ייעודיות להפקת רווחים משינויי האקלים.

הרחבת גילויים

להערכתנו, הכוח המשמעותי ביותר שידחוף את סיכוני האקלים למרכז הבמה הינו הבנקים המרכזיים המובילים בעולם.

ראשית, בהיבט גילוי הסיכונים. בשנים האחרונות גובר הלחץ על חברות לפרסם גילויים בדבר חשיפתן לשינויי אקלים. את היוזמה המשמעותית ביותר מובילה TCFD - קבוצה עליה נמנים בנקים מרכזיים ממדינות ה- G-20.

ב-2017 פרסמה הקבוצה 11 המלצות בנושא. אבל עד עתה, אף רגולטור משמעותי לא חייב את החברות שבאחריותו לפרסם גילוי ייעודי בנושא. בהתאם, מדוח שפרסמה TCFD בסוף יוני עולה שמתוך כאלף חברות גדולות בעולם, רק 25% פרסמו גילויים המתייחסים ליותר מ-5 מ-11 ההמלצות.

ה-FCA, הרשות להתנהלות פיננסית בבריטניה, הודיעה לאחרונה שהיא שוקלת לחייב גילויים בנושא, במהלך חלוצי שעשוי לגרור אחריו מדינות נוספות.

לצד הרגולטורים, גם מנהלי נכסים גדולים מתחילים לנקוט בפעולות שעשויות לדחוף לשינוי - החל מקרנות גידור הפועלות כאקטיביסטיות מול חברות מזהמות ועד לענקיות ניהול נכסים, המשנות מדיניות ומתחילות להפעיל לחצים על חברות.

להערכתנו, שילוב הכוחות יביא לכך שבשנים הקרובות יורחבו משמעותית הגילויים בנושא סיכוני אקלים ותוגבר הסטנדרטיזציה של הנתונים המדווחים. הדבר יקל על המשקיעים את הניתוחים בנושא ואף יחייבם לעסוק בכך.

כניסה לליבת הבנקאות

שנית, לצד הרחבת הגילויים, בנקים מרכזיים מתחילים לשלב את סיכוני האקלים במבחני הקיצון למערכת הבנקאית. לאחר ניסיון חלוצי שבוצע בהולנד ב-2018, בחודש שעבר הודיע הבנק המרכזי הבריטי שבכוונתו לבצע ב-2020 מבחני קיצון לסיכוני אקלים לבנקים וחברות הביטוח.

במסגרת זו, תיבחן התמודדות הגופים עם שלושה תרחישים, החמור שבהם הינו עלייה של 4 מעלות עד ל-2080, שילווה בהתממשות אירועי מזג אוויר קיצוני.

בשונה ממבחני הקיצון הרגילים, מטרת מבחני הקיצון הללו הינה לזהות את מוקדי הסיכון בתיקי הנכסים בבנקים ובחברות הביטוח, ולא להשפיע על דרישות ההון. כמו כן, לא תיקבע תוצאה של עובר או נכשל - והתוצאות תפורסמנה באופן מצרפי בלבד.

להמחשת חשיבות הנושא, להערכת הבנק המרכזי, נכסים "מזהמים" מגיעים כיום לכ-70% מהון הליבה של המערכת הבנקאית בבריטניה, ובקרב חברות ביטוח, הם עומדים על 12% מתיקי המניות ו-8% מתיקי החוב התאגידי.

שלישית, בנקים מרכזיים מתחילים לדון בצעדים אקטיביים רבי עוצמה, שעיקרם שימוש בכלים מוניטריים כדי להשפיע על התנהגות השווקים ולהסיט מימון מנכסים מזהמים לנכסים "ירוקים".

גולת הכותרת הינה ההודעה התקדימית של הנשיאה הנכנסת של הבנק המרכזי האירופאי (ה-ECB), כריסטין לגארד, שבכוונתה לשקול שילוב שיקולי אקלים במדיניות המוניטארית של ה-ECB. במסגרת זו, ה-ECB עשוי לבחון הפסקת קבלת נכסים "מזהמים" כביטחונות כשירים במכרזי הנזילות שהבנק מקיים לבנקים ואף להתחשב בסיכוני אקלים במסגרת הנכסים הנרכשים כחלק מההקלות הכמותיות.

במקביל, הנציבות האירופית פרסמה הצעה להפחית בדרישות ההון של הבנקים בגין העמדת הלוואות התומכות בהתמודדות עם שינוי האקלים.

ההצעות הללו נתקלות בהתנגדויות עזות מצד רגולטורים אחרים באירופה ומוקדם להעריך האם יש סיכוי ממשי שיתממשו.

חברות הדירוג נכנסות

לצד הבנקים המרכזיים, גם חברות הדירוג צפויות לדחוף התחשבות בשינויי האקלים בעולם החוב.

ב-2018 פרסמה חברת הדירוג מודי'ס דוח בנושא סיכוני ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי), בו זיהתה 11 ענפים, כגון תחבורה, חומרי בנייה, כימיה, נפט וגז החשופים לסיכוני אקלים מוגברים. היקף החוב המדורג בענפים אלה עומד על כ-2.2 טריליון דולר.

ברם, לפני מספר שבועות, לראשונה, מודי'ס קיבלה החלטת דירוג קונקרטית על בסיס סיכוני אקלים, עת פרסמה שתעביר את אופק האשראי של ענקית האנרגיה אקסון מוביל, המדורגת AAA, מיציב לשלילי. זאת, בין היתר, בטענה ששינויי האקלים מהווים עבורה איום מתפתח. לדבריה, צעדים שנוקטות מדינות במטרה לצמצם את השפעות שינויי האקלים, מאיימים על הרווחיות ותזרימי המזומנים של חברות נפט וגז, כך שהיעדר מענה לכך מצד החברה יביא להפחתת דירוג.

להערכתנו, החלטה זו מהווה אבן דרך משמעותית לתמחורם של סיכונים אלה במכשירי חוב בשווקים.

צמצום סיכוני האקלים בתיקי ההשקעות

הגישה הראשונה והפשוטה להתמודדות עם סיכוני אקלים בניהול השקעות הינה להימנע מהם, או לפחות לצמצם אותם. במסגרתה, קיימות מספר תתי-גישות.

הבסיסית ביותר היא הימנעות גורפת. למשל, להשקיע בקרנות סל העוקבות אחר מדד המשמיט חברות כאלה, או אפילו להימנע מענפים שלמים ספציפיים.

גישה זו גורסת שמשום שבחלק מהענפים גלומים סיכונים פוטנציאליים מוגברים למשקיעים, אזי ראוי להימנע מהם. לדוגמה, ענף הנפט והאנרגיה, שרגיש במיוחד להפסדים כתוצאה משינויי רגולציה עתידיים.

אולם לדעתנו גישה זו מחמירה מדי ועלולה להפוך לחרב פיפיות למשקיעים. הסיבה לכך היא שחשיפות המשקיעים לתעשיות עתירות פחמן, כמו נפט, גז ורכב, עשויות להיות מפוזרות באופן ישיר ועקיף על פני מספר רב של חברות ברחבי הגלובוס. בנוסף, סביר שהסיכונים ישפיעו על חברות תתי-תעשיות שונות בדרכים ועיתויים שונים.

יתרה מזאת, חברות מסוימות בתעשיות מזהמות עשויות להיערך טוב יותר ממתחרותיהן לשינויי האקלים. לדוגמה, לפתח יכולות ייצור חדשניות וירוקות יותר. לפיכך, התייחסות לכולן כמקשה אחת ופסילתן באופן גורף עלולה להביא לאובדן מיותר של פוטנציאל לתשואה, כמו גם להגביל את אפשרויות הפיזור בתיקי ההשקעות. נדרש ניהול מתוחכם יותר לצורך התמודדות אפקטיבית.

תת-גישה אחרת, "גמישה" יותר אך עדיין פאסיבית, היא השקעה במדדים ייעודיים המוגדרים כ"סמארט בטא". לדוגמה, S&P 500 Carbon Efficient Index, עליו נמנות חברות עם פליטות פחמן נמוכות יותר ליחידת הכנסות.

ברם, בעשור האחרון הניב מדד זה ומדדים דומים תשואות כמעט זהות לאלה של מדד מניות S&P 500. להערכתנו, ייתכן שמדדים אלה לא יניבו תשואה עודפת גם בעתיד הקרוב, עד שהפנמת הסיכונים תביא לתמחור מחדש משמעותי בשווקים.

תת-הגישה השלישית להימנעות הינה אקטיבית, המאפשרת למשקיעים להיחשף לתעשיות וחברות הנחשבות לחשופות להשפעות שינויי האקלים, תוך שימוש בניתוחים אנליטיים מעמיקים ובמבחני קיצון.

למשל, ניתוח מאקרו שערך בנק UBS ב-2014 הצביע על כך שתרחישים שונים של מזג אוויר קיצוני או יישום של הסכם פריז ישפיעו על תיק ההשקעות שלו במידה מוגבלת - ללא הפסדים משמעותיים. לעומת זאת, ניתוח מעמיק של תרחישים ברמת החברה הבודדת וסכימה ממנה לרמת התיק הכולל (גישת bottom up), הציגה תוצאה שונה בתכלית - והצביעה על התאמות משמעותיות יותר שראוי לבצע בתיקי ההשקעות.

האתגר העיקרי באנליזות כאלה הינו שניתוח סיכוני אקלים הוא מורכב לביצוע. ראשית, משום שאין ודאות בנוגע לשאלה עד כמה העולם יתחמם במהלך השנים הבאות ועד כמה צעדי המדיניות יהיו מהירים ואינטנסיביים. שנית, בשל הצורך להתייחס למשתנים רבים והשפעות צולבות.

לא בכדי בשנה האחרונה התרבו הדיווחים על רכישות של סטארט-אפים שמבקשים לנתח כיצד תרחישים שונים של שינויי אקלים ישפיעו על תיקי נכסים. למשל, בתחילת 2019 השקיעו שלוש חברות ביטוח ב-Jupiter Intelligence, ביולי רכשה חברת הדירוג מודי'ס נתח ב-Four Twenty Seven ובספטמבר השקיע בנק וולס פארגו ב-Climate Service. יכולות ניתוח מעמיקות אלה עשויות להקנות יתרון תחרותי משמעותי למנהלי ההשקעות שיחזיקו בהן.

 שינויי האקלים טומנים בחובם סיכונים פיזיים

גישת שינויי האקלים כהזדמנות

הגישה השנייה הינה לראות בשינויי האקלים אמצעי להנבת תשואות עודפות. אסטרטגיות אלה מבוססות על השקעה בחברות שהמודל העסקי שלהן נועד להפיק רווחים משינויי האקלים, בעיקר מהמעבר לכלכלה מופחתת פחמן. למשל, לאור טכנולוגיות ויתרונות תחרותיים שתהליכי המעבר יעלו את נתח השוק שלהם וערכם הכלכלי, ועל ידי ניצול של תמריצים רגולטוריים שיינתנו כדי להאיץ מעבר זה.

בשנים האחרונות מתחילות לפעול קרנות השקעה ייעודיות בחברות וטכנולוגיות כאלה, ואפילו מנהלי נכסים המתמחים בכך. ניתן לראות בכך "התקדמות" מעולם ה-ESG - המבקש ממנהלי ההשקעות להתחשב גם בשיקולים סביבתיים - לעבר התמחות ספציפית בנושאי סביבה ואקלים.

דוגמה פשטנית ונפוצה הינה קרנות תשתיות ופרייבט אקוויטי, המשקיעות במיזמי תשתיות וטכנולוגיה הקשורים בהתמודדות עם שינויי האקלים. למשל, בהפקה ושימור של אנרגיה ממקורות מתחדשים כגון רוח ושמש.

דוגמה מתקדמת יותר, הינה השקעה בחברות טכנולוגיה המייצרות חלופות לתזונת חלבונים, למשל בתחום הבשר המלאכותי, שהינן ידידותיות לסביבה ביחס לשימוש הנוכחי בבשר בקר. זאת, מאחר שהאחרון מאופיין בפליטה גבוהה של גז מתאן ובכריתה של יערות רבים על מנת להגדיל את אזורי המרעה.

 עלייה משמעותית בעשורים האחרונים

דוגמה אחרת היא פיתוחים טכנולוגיים להגדלת התוצר החקלאי שיכולה להניב יחידת שטח, לנוכח הסיכון שעליית פני הים וההתחממות יצמצמו את השטחים החקלאיים ויורידו את התנובה החקלאית. דוגמה נוספת הינה חברות המתמחות בטכנולוגיות לשיפור תהליכי הפקת מים בתנאים מורכבים, שחשיבותן גוברת גם לאור הסיכון להתגברות בצורת.

לסיכום, להערכתנו בעשור הקרוב צפויים שינויי האקלים להיכנס לקדמת הבמה של עולם הפיננסים ולהשפיע מהותית על תיקי ההשקעות. ראוי שמשקיעים יכירו בחשיבות הנושא ויאמצו גישות מתאימות להתגוננות מפני ההשפעות ולזיהוי הזדמנויות הנובעות מכך. ככל שהמשקיעים יקדימו ויתמחרו את הסיכונים וההזדמנויות, וככל שיטרימו את הדרישות הרגולטוריות הצפויות להגיע, יהא ביכולתם להניב תשואות עודפות. 

הכותבים הם רו"ח ועו"ד איתי רושקביץ ומור לוין, מייסד ושותף, בהתאמה, בחברת הייעוץ הפיננסי CoAF - Complex of Alternative Finance. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם