קרן אינסייט האמריקאית הודיעה באופן רשמי על רכישת חברת ארמיס הישראלית תמורת 1.1 מיליארד דולר. העסקה תתבצע בשיתוף עם קרן ההשקעות של גוגל, שתשים 100 מיליון דולר מתוך הסכום. גם למייסדי החברה ולעובדיה יישארו מניות.
ארמיס, שעוסקת באבטחה בעולמות "האינטרנט של הדברים" (IoT), הוקמה בשנת 2015 על ידי יבגני דיברוב, נדיר יזרעאל ותומר שוורץ (שכבר לא בחברה). דיברוב היה העובד הראשון שהצטרף לאדאלום ועסק באבטחה למערכות מחשוב ענן (החברה נמכרה למיקרוסופט). יזרעאל הוביל את הצוות הטכני של מנוע ההשלמות האוטומטי של גוגל, "Google Suggest". שניהם יישארו בחברה. בין בעלי המניות של החברה נמנים בין היתר הקרנות סקויה, רד דוט ואינסייט, המשקיעים זהר זיסאפל ומיקי בודאי, וחברת גוגל, שנכנסה באחרונה להשקעה בחברה. בסך הכל גייסה החברה כ-115 מיליון דולר.
התוכנה של ארמיס, שמבוססת ענן ולא דורשת התקנה על שרתים מקומיים, מאפשרת לגלות ולנתח את כל מכשירי ה-IoT המחוברים לרשת, ממכשירים מסורתיים כגון לפטופים וטלפונים חכמים ועד למכשירים חדשים כגון טלוויזיות חכמות, מצלמות רשת, מדפסות, מערכות מיזוג ובקרת אוויר, רובוטים תעשייתיים, מכשירים רפואיים ועוד. קצב ההכנסות השנתי שלה, שעמד בתחילת השנה על כ-10-20 מיליון דולר, זינק פי ארבעה.
אינסייט היא קרן השקעות ולכן נחשבת למשקיע פיננסי, בניגוד לחברות טכנולוגיה שרוכשות חברות על מנת לשפר את היצע המוצרים שלהן או לפנות לשווקים חדשים. לכן גם יש חשיבות להישארות של השדרה הניהולית, שתעזור לקרן להשביח את ההשקעה.
"אינסייט היא אחד המשקיעים המתוחכמים בתחום התוכנה והודות להבנה העמוקה שלהם את התחום, הם מבינים היטב את האתגרים בתחום ה'אינטרנט של הדברים' בארגונים, אותם אנחנו מנסים לפתור, ואת ההזדמנות הגדולה בשוק", אמר דיברוב. "בחנו סבבי גיוס לצמיחה והצעות אסטרטגיות, אבל שיתוף הפעולה עם אינסייט הוא הטוב משני העולמות - תמיכה בפעילות ועצמאות. שני ההיבטים האלו היו חשובים בהחלטה שלנו לקחת פרטנר שיאפשר לנו לצמוח, בשלב מוקדם של המסע של החברה שלנו".
גילי רענן, יו"ר ארמיס, ושותף בקרנות סקויה וסייברסטארטס, התייחס לעסקה ואמר כי "ארמיס היא הרכישה הגדולה ביותר מעולם של חברת סייבר ישראלית פרטית. הבשורה המשמחת היא שזהו רק עוד שלב במסע המופלא של ארמיס לבנות עסק סייבר גדול ועצמאי. ההודעה על הרכישה היום היא עדות נוספת לכשרון ולמחויבות העצומים של יבגני ונדיר, כפי שהם הפגינו מתחילת הדרך".
רענן הסביר כי "ארמיס פועלת בשוק ענק של עשרות מיליארדי דולרים, ונהנית משלושה מנועי צמיחה - ארגונים, בתי חולים ותעשייה. הגידול הצפוי בעסק, ידרוש בשנה הקרובה את הכפלת כוח האדם בארמיס, שכבר היום מעסיקה כ-250 עובדים, מהם 130 בישראל".
בגלל המורכבות בתחום אבטחת IoT הוקמו חברות שמתמחות באבטחת סייבר ל-IoT לפי ענפים ייעודיים, כמו תעשייה, רכב, תעופה וכו'. היכרות עם התחום והתאמת הפתרונות מאפשרים לפתח פתרונות אבטחה שבנויים לתחום הספציפי. ארמיס החליטה לגשת אל התחום תוך נקיטת גישה אחרת. במקום להתמחות בענף משקי מסוים, היא נקטה בגישה הוליסטית, על פיה החברה תמפה כל רשת מחשבים שהיא, ותאתר כל "דבר" שמחובר אליה. הכוונה היתה לאפשר למערכת, עם הזמן, לזהות מהי התנהגות תקינה של הרשת, כך שברגע שתופיע אנומליה, דהיינו חריגה מן הנורמה, היא תדע לבודד ולחסום אותה.
את ארמיס ייצגו בעסקה עוה"ד איתי פרישמן, אבינעם פכלר ודניאל ינקוביץ' ממשרד עוה"ד מיתר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
