דעה: נשיא המדינה לא פותר סכסוכי עבודה

האינטרס הלאומי מחייב שהנשיא יקדיש את זמנו ומרצו לפעול במסגרת הסמכויות שלו, ולא יעסוק במאבקי האגו עתירי ההשמצות שבין ועד הכבאים לבין נציב הכבאות • דעה

נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין בקלפי / צילום: דוברות בית הנשיא
נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין בקלפי / צילום: דוברות בית הנשיא

המאבק המתמשך בין ההסתדרות וארגון הכבאים לבין נציב הכבאות וההצלה, יצר צעד חסר תקדים ביחסי עבודה: לראשונה, פונה ארגון עובדים לנשיא המדינה ומבקש את התערבותו בישוב סכסוך עבודה. הנשיא התבקש להפעיל את "סמכותו, שיקול דעתו וכשרונו כדי להשרות אווירה של נועם ופיוס" בין הצדדים.

החוק העניק לנשיא המדינה סמכויות מפורשות, רובן בתחום המשילות: הוא חותם על חוקים ואמנות, מסמיך חברי כנסת וממשלות, ממנה שופטים ונציגים דיפלומטים ובנוסף - מוסמך לחון עבריינים. עם זאת, החוק לא מגדיר לנשיא סמכויות לעסוק בכל עניין, ובוודאי שלא מסמיך אותו ליישב סכסוכי עבודה. סמכות זו הוענקה בחוק אך ורק לממונה הראשי על יחסי עבודה, שמקבל ממילא העתק מהודעה על כל סכסוך עבודה עתידי.

ריבוי הרפורמות במשק הביא לריבוי סכסוכי עבודה. אלו מגיעים לבתי הדין לעבודה כאשר פורצת שביתה, שמתבקש צו מניעה נגדה. בתי הדין לעבודה אינם מוציאים צווים כאלו בנקל, בוודאי כאשר עילת השביתה היא שינוי מבני שיש לו השלכות על העובדים.

בהתאם, נהגו בתי הדין בשנים האחרונות לערב בעצמם את בכירי השלטון בפתרון סכסוכים. בזה אחר זה זומנו לדיונים יו"ר ההסתדרות, שר האוצר, שר התחבורה, שר הבריאות ואחרים. אלא שלכל אלו יש סמכויות מפורשות לפעול בתחומים עליהם הם אחראים, וממילא חלק מהשרים יזמו בעצמם את הרפורמות שהולידו את הסכסוך. כך למשל, השר כץ הוא שקידם את הרפורמות ברכבת ישראל ובנמלים והוא שהיה אחראי על ישומן. לפיכך, השר מעורב בסכסוך בכל מקרה, וגיוסו למציאת פתרון הוא צעד מתבקש. מאידך, הניסיון לערב את נשיא המדינה בישוב סכסוכי עבודה הוא נטול הקשר.

על שולחנו של נשיא המדינה מונחות בעת הזו מטלות רבות. בתקופה שבה אין ממשלה יציבה, ולא ברור מתי תהיה כזו, מוסד הנשיאות הוא היחיד שמחזיק בהמשכיות השלטון. האינטרס הלאומי מחייב שהנשיא יקדיש את זמנו ומרצו לפעול במסגרת הסמכויות שלו, ולא יעסוק במאבקי האגו עתירי ההשמצות שבין ועד הכבאים לבין נציב הכבאות.

אם הנשיא חלילה ייעתר לבקשה, ולו מתוך רצון טוב - הוא מסתכן בכך שיהפוך להיות כתובת חדשה לישוב סכסוכי עבודה. יש לנשיא ממי ללמוד: באחד הפרקים של הסדרה "הכתר" ניצבת מלכת אנגליה בפני דילמה ממשית: איגוד הכורים נקט בשביתה מתמשכת, וראש הממשלה לא הצליח להביא לפתרון הסכסוך. תושבי הממלכה נאלצו לחסוך בחשמל ואפילו הנרות אזלו בחנויות. למרות הלחץ הציבורי, המלכה שמרה על מעמדה הממלכתי ונזהרה שלא להתערב במשבר. סמכויות דווקא היו לה, אבל מלכה לא עוסקת בישוב סכסוכי עבודה. גם נשיא לא.

עצם הפניה של ההסתדרות לנשיא מעלה שאלה קשה נוספת: הכלים שעומדים לרשותו של ארגון עובדים בסכסוך עבודה הם רבים ומגוונים. בניגוד למדינות אחרות, לכבאים בישראל מותר לשבות. ארגון העובדים החזק במדינה צריך לפתור משברים בכוחות עצמו. מי שמשקיע כל כך הרבה כסף בפרסום ובתדמית, לא יכול להרשות לעצמו, ולו ברמת הנראות, לגלגל סכסוכי עבודה אל פתחו של בית הנשיא.  

הכותבת היא מומחית בדיני עבודה ומייסדת משרד עורכי הדין רובין-שמואלביץ

*** גילוי מלא: הכותבת היא מומחית לדיני עבודה ממשרד רובין-שמואלביץ ומייצגת מוסדות להשכלה גבוהה. בין היתר מייצגת שמואלביץ גם את "גלובס".