דעה: הוויכוח על הגג בבלומפילד; די להלקאה העצמית המוגזמת

הסערות האחרונות מציפות את המגרשים ואת השאלה האם שגתה עיריית ת"א כשלא בנתה גג לאצטדיון • העובדות מראות כי לא מעט אצטדיונים גדולים ומפורסמים בעולם לא מקורים, ואם הברירה הכספית היא בין הצורך להכניס יותר קהל או שהוא יירטב מדי פעם - הבחירה בקהל הגיונית יותר

משחק בבלומפילד תחת גשם/ צילום:  בר לביא
משחק בבלומפילד תחת גשם/ צילום: בר לביא

המראה של בלומפילד המוצף והאוהדים הרטובים הצית מחדש את הדיון בנושא הגג שלא נבנה. הדיון מסתכם פחות או יותר בתמיהה די קולקטיבית על כך ש'עירייה שהשקיעה חצי מיליארד שקל בשיפוץ אצטדיון כדורגל, לא יכלה לעשות את המאמץ הנוסף ולשים עוד כמה שקלים על גג?'. אותם כמה שקלים נוספים מסתכמים על-פי הערכות של גורמים שונים ב-60-70 מיליון שקל - עלות הקירוי של האצטדיון.

האם עיריית תל אביב הייתה צריכה לעשות את האקסטרה-מאמץ כדי לממן גג שהוא עניין בסיסי באצטדיונים שנבנים בסדר גודל כזה?

הכל עניין של כסף וסדרי עדיפויות כמובן. אבל נתחיל דווקא בהלקאה העצמית המוגזמת. בשבת שעברה אירחה חטאפה באצטדיון הביתי שלה את ריאל מדריד במסגרת הליגה הספרדית. מי שראה את המשחק, אגב אירועי בלומפילד, לא היה יכול שלא לשים לב שהאצטדיון של הקבוצה הספרדית שנבנה ב-1999 - לא עתיק במונחים של כדורגל - מקורה רק בחלק קטן מאוד של היציע המערבי שלו. יתר היציעים לא מקורים כלל וכ-90% מהצופים יושבים תחת כיפת השמיים. קאמפ-נואו האדיר והמפורסם בברצלונה מקורה רק בחלקו הקטן מאוד, וגם סנטיאגו ברנבאו רחוק מלהיחשב לאצטדיון שהצופים בו נהנים מחווייה יבשה במקרה של גשם.

גם עיריית ירושלים שהתגאתה לאחרונה בפרויקט "השלמת קירוי האצטדיון הגדול ביותר בישראל", שלא בדיוק מתאר את המצב בשטח. באצטדיון טדי לא מדובר בגג או בקירוי אמיתי, אלא בתקרה אקוסטית שנועדה במקור להגן על השכונות מסביב מפני הרעש של האוהדים. למעט שורות בודדות למעלה, אין לו שום משמעות מבחינת הגנה על הצופים מפני הגשם. באירועי גשם אפשר לראות לא אחת נהירה של האוהדים הבית"רים אל עבר חללי הבטון שמקיפים את המגרש.

"אני לא חושב שהעירייה עשתה טעות בכך שלא בנתה גג בבלומפילד", אומר אילן יבלוקובסקי (יבלו), מנהל אצטדיון נתניה ומי שניהל בעבר את אצטדיון רמת גן. "זה בסוף הכול עניין של מחיר, ואני לא חושב שכמות ימי הגשם בישראל הצדיקה את ההשקעה אחרי שכבר השקיעו חצי מיליארד שקל באצטדיון. מעבר לזה, אחד היתרונות הגדולים של גג, שרלוונטי יותר לישראל הוא דווקא ההצללה שהוא נותן בקיץ, אבל היום יש תאורה ומשחקי כדורגל בישראל כבר כמעט שלא משוחקים בשעות השמש".

את הטיעון של ימי גשם השמיע לאחרונה גם ראש עיריית תל אביב רון חולדאי. בכל מקרה, אפשר להתווכח על הצורך בגג אבל סדרי העדיפויות של העירייה הלכו לכיוון של הרחבה מאסיבית של היציעים כדי להעמיד אצטדיון של 29,150 מקומות. החלטה שהיא עניין כלכלי נטו: תכולה נוספת של כמה אלפי מקומות היא פוטנציאל הכנסה גדול מאוד עבור הקבוצות בכל משחק שהאצטדיון מתמלא בו, ויכולה להגיע לכחצי מיליון שקל למשחק רק ממכירת כרטיסים.

אבל יותר מזה, אלמלא הושקע הכסף בהרחבת האצטדיון, בלומפילד - בעידן של פוסט אצטדיון רמת גן - תמיד היה נמצא בעמדה נחותה מול טדי בירושלים (32,000 מקומות) וסמי עופר בחיפה (30,000) לארח משחקים גדולים ומשחקי נבחרת. ואפשר רק לחשוב על הביקורת של בסגנון של 'למה השקעתם כל כך הרבה בגג במקום לעשות פעם אחת אצטדיון כדורגל גדול של 30,000 מקומות'. אין לזה סוף. ואם לא עושים בגלל עניינים תקציביים גם אצטדיון גדול וגם גג, ברור שהרבה יותר קל יהיה להרים בהמשך גג מאשר להיכנס לעוד הרפתקאה של הרחבת כמות המקומות באצטדיון.

גג - לא רק באצטדיוני כדורגל

גם בעולם מתנהלים בשנים האחרונות הרבה ויכוחים בנושא עלות מול תועלת בעת בניית אצטדיונים. את השאלה ששואלים בישראל הציגו גם לראשי ההתאחדות האנגלית בכדורגל - "השקעתם כבר כמעט 800 מיליון ליש"ט באצטדיון כדורגל, לא יכולתם להשקיע עוד כמה עשרות מיליונים בגג". שם הכוונה היא לגג שהולך ונהייה מקובל יותר ויותר בעולם: גג שנפתח ונסגר בתוך דקות והופך במידת הצורך את האצטדיון לסגור הרמטית.

מדוע הדיון הזה? כי אצטדיוני כדורגל מודרניים משמשים לאורך כל השנה כמקור הכנסה לא רק מכדורגל, אלא להופעות רוק ולאירועים הדורשים קירוי מלא כדי לקיים אותם.

גם הלחץ שמפעילות רשתות טלוויזיה שרוכשות זכויות שידור בכסף גדול וזעם של אוהדים עושה את שלו בשנים האחרונות ומנצח את המסורת. למארגני טורנירים ואירועים יותר קשה להסביר היום ביטול ודחיית אירועים בשל מזג אוויר, והדבר גורר בשנים האחרונות להשקעות עתק בקירוי מלא.

אירועי הגשם שהפכו את טורניר ווימבלדון לעתים לסיוט עבור האוהדים, ולאיום של רשתות טלוויזיה שלא לרכוש זכויות, הובילו לבניית גג מלא באצטדיון המרכזי, שנסגר במידת הצורך בתוך דקות. הגג עלה 80-100 מיליון ליש"ט. השנה נחנך גג דומה גם במגרש מספר 1, בעלת של 71 מיליון ליש"ט. במתחם הטניס במלבורן הושלם קירוי של שלושה אצטדיונים, כדי לאפשר את קיום טורניר הגראנד סלאם, כששם הדבר נעשה בשל החום הבלתי נסבל.

שונות גדולה בעלות לפי כיסא 

דוח מקיף שיצא לאחרונה על ידי פירמת KMPG יכול לתת תמונה די טובה לגבי ההשקעה שנעשתה בבלומפילד, והאם חצי מיליארד שקל עבור שיפוץ הם סכום סביר במונחים בינלאומיים.

הדוח בוחן את המחירים של אצטדיונים גדולים שנבנו בעולם בחמש השנים האחרונות במונחים של מחיר לפי כסא. הוא בעיקר מראה כי לבניית אצטדיון כדורגל יש טווח מחיר רב מאוד והשונות ממקום למקום היא גדולה.

לפי הדוח, האצטדיון היקר ביותר שנבנה בחמש השנים האחרונות הוא זה של טוטנהאם, שנפתח בלונדון ב-2019 - עלות של 14,800 אירו בממוצע לכיסא (920 מיליון אירו עלות בנייה ל-62,062 מקומות). גם ה"VTB ארינה" שנבנה במוסקבה הסתכם ב-14,800 אירו לכיסא, אבל שם מדובר בקומפלקס ספורט שכולל גם אולם מקורה עם 13 אלף מקומות.

בלומפילד לפי החישוב הזה נמצא בקטגוריית מחיר לא זולה בכלל - לפי עלות בנייה של 125 מיליון אירו (500 מיליון שקל) עלות כיסא בבלומפילד מוערכת ב-4,288 אירו. איפה זה מעמיד אותו? הרבה יותר יקר, למשל, מאצטדיון "אליאנץ" היפהפה של רפיד וינה, שנבנה בבירה האוסטרית ב-2016, עם תכולה של 28,345 מקומות. הוא אמנם מזכיר בתכולה שלו את בלומפילד וגם הוא נבנה על חורבות האצטדיון הישן שנהרס. אבל העלות שלו הסתכמה ב-1,900 אירו לכיסא. רק שהסכום הזה כולל קירוי כמעט מלא לכל יושבי האצטדיון.

לפי הדוח, בטורקיה נבנו שבעה אצטדיונים גדולים בחמש השנים האחרונות. כמעט כולם גדולים ומרשימים יותר מבלומפילד. ההבדל העיקרי הוא בהשקעה הכספית: לפי הבדיקה של פירמת KMPG, העלות של האצטדיונים החדשים בטורקיה נעה בין 3,100 אירו לכיסא ליקר ביותר ועד ל-1,100 אירו לכיסא ב"סיבאס ארנה" שבעיר סיבאס - פי ארבעה יותר זול מהעלות של בלומפילד. וגם הוא כמובן מקורה באופן מושלם.