שוק חופשי | ניתוח

אוזלת ידן של הממשלות בעולם המערבי: תנו לשוק התחרותי לנצח

הפיכת התאגיד העסקי לנושא חובות חברתיות, במקביל להיותו משרת מטרות נוגדות, מהווה ערבוב עולמות שלא לצורך • ערבוביה זו תגרום לפגיעה בחופש בכללו, לרבות החופש העסקי, ביוזמה, בהמצאה ולבסוף גם בעושר הלאומי • מאמר תגובה לצבי סטפק

מילטון פרידמן מדבר בזמן שאשתו רוז משוחחת עם הנשיא ג’ורג’ בוש הבן / צילום: רויטרס
מילטון פרידמן מדבר בזמן שאשתו רוז משוחחת עם הנשיא ג’ורג’ בוש הבן / צילום: רויטרס

קפיטליזם הוא מונח המתאר שיטה כלכלית וחברתית, המבוססת על שילוב של הזכות לקניין פרטי, הסדרת יחסים כלכליים באמצעות מנגנון השוק התחרותי וכן על תפקיד המדינה לאכוף זכויות, שהושגו בהסכמה בין צדדים פרטיים. השיטה מבוססת על גישה ליברלית, הרואה את האדם החופשי כתכלית אנושית מרכזית. שיטה זו משנה גוונים וצורות, בהתאם לאתגרים ולנסיבות של כל תקופה.

לאחרונה, כמו גם בעבר, מתגלות חולשות בשיטה הקפיטליסטית המעוררות דיון חברתי, פוליטי וכלכלי חשוב, כפי שניתן לראות בשני טורים שפרסם צבי סטפק ב"גלובס": "מה הביא את מנהלי החברות הגדולות בעולם לאמץ את הקפיטליזם הקשוב?" ו"מנכ"לים קשובים - לציבור או לאינטרסים שלהם?".

אבל על הרקע הזה, צריך להקפיד לא להשליך לפח האשפה של ההיסטוריה את מנוע יצירת העושר המבוסס על היוזמה והחופש הכלכלי בשוק תחרותי. בקצרה, ניתן לציין מספר תופעות חיוביות הקשורות בקפיטליזם: שיעור העוני המוחלט בעולם ירד באופן דרמטי (אך העוני היחסי טעון שיפור), הבריאות משתפרת ותוחלת החיים עולה, הטכנולוגיה מתקדמת ופורצת גבולות ותקשורת ההמונים משתפרת ומאפשרת ליחידים לקבל מידע רב, להפיץ דעות ולגבש פעולות משותפות בהיקף ארצי או גלובלי. נראה כי רמת החיים הבסיסית בעולם במגמת עלייה קבועה.

השוק הלא חופשי של וורן וסנדרס

בהיעדר תשובות טובות לחולשות הקפיטליזם ולמבוכה בעולם הרעיונות החברתיים והפוליטיים, עולים רעיונות ביניים, שאינם פותרים דבר, אך מוסיפים לבלבול. לדוגמה, מתגבשות גרסאות אינסטנט לקפיטליזם כגון: חזירי, מרוכך, של מקורבים, קשוב, מבוקר ומצפוני. שוק הרעיונות צריך לשמור על פתיחות ודינמיות, אך רעיונות לא אפויים צוברים תאוצה פוליטית ועלולים ליצור מכשולים. לדוגמה, בארה"ב, המהווה את כלכלת השוק החופשי הגדולה בעולם, עולים קולות צורמים. הסנטורית אליזבת וורן, שטוענת שהיא "קפיטליסטית עד העצם", מריצה הצעת חוק שפוגעת בעליל בחופש העסקי ובכלים העסקיים המקובלים ליצירת עושר כלכלי, כגון התאגיד העסקי. ואם זו עמדתה, מה יגיד ברני סנדרס?

הסנטורית וורן מציעה לדרוש מכל חברה עסקית בארה"ב, שמחזור המכירות שלה עולה על מיליארד דולר, לקבל רישיון פעולה פדרלי. רישיון זה יתנה את יכולתה של החברה לנהל עסקים כחברה בע"מ, בקיום תנאי החוק המוצע והרישיון. תנאי לתקפות הרישיון הוא שמטרת השאת הרווח לטווח ארוך לחברה ולבעלי מניותיה תפסיק להיות מטרת החברה הבלעדית, כמקובל היום. למטרות החברה יתווספו מטרות נוספות, בעלות משקל זהה למטרת השאת הרווח ובהן פעולה לטובת העובדים, הנושים, הסביבה, הקהילה בה קיימים מפעלי החברה ועוד. אי מימוש המטרות הנוספות, יהווה הפרת חוק של הדירקטורים ונושאי המשרה בחברה. בנוסף על כך, החברה המפרה את החוק המוצע, לא תוכל לנהל את עסקיה כחברה בערבון מוגבל. כמו כן, העובדים יהיו זכאים למנות דירקטורים בחברה, בדומה למצב בגרמניה.

לפי הצעת חוק זו, הדירקטורים והמנהלים בחברה יצטרכו לשרת מטרות נוגדות במקביל. הדבר משול למרכבה, שרתומה למספר סוסים, כאשר כל סוס מושך לכיוון אחר. בפועל, המרכבה תעמוד במקום או שתנוע לכיוון הכוחות החזקים ולא בהכרח למטרת הרווח. מדוע אין די בחוקים הנקבעים על ידי נבחרי הציבור בפרלמנט והמסדירים, בין היתר, את שמירת הסביבה, חוקי מגן לעובדים, חוקי בריאות, חוקי צרכנות, חוקים להגנת נושים ואכיפת חוזים וכן חוקי תחרות? חוקים אלו חלים על כל אדם ועל תאגידים עסקיים בכלל זה. אם צריך לקבוע תקנים וכללי התנהגות מחייבים נוספים, הדבר בידי הפרלמנט או הממשל כמחוקק משנה, והמילה האחרונה בידי האזרח, הבוחר כל מספר שנים את הנציגים למוסדות החקיקה והממשל.

הפיכת החברה למשרתת מטרות רבות ונוגדות, הופכת את ניהול העסקים למלאכת איזון אינטרסים נוגדים ופשרות, שהן מלאכת הפוליטיקאים. שילוב עובדים בדירקטוריון יכול להיות פתיחת דלת לדרישה למנות דירקטורים מהקהילה, מקרב נושים או מקרב השלטון. הדבר יכול להתגלגל לכדי איום מהותי על החופש העסקי. הדירקטוריון יכול להפוך לפרלמנט של דעות ואינטרסים שונים, בדומה לממשלה קואליציונית, שישתק את המגזר העסקי ואת חופש היזום והפתוח העסקי. ניתן לראות בחברות הממשלתיות בישראל דוגמה לחברות "לא עסקיות", שהיקף פעילותן גדול, אך סכימת רווחיהן אפסית.

לאחרונה, פורום המנהלים הבכירים של החברות הגדולות בארה"ב תמך דקלרטיבית בחשיבות של המטרות החברתיות, בנוסף לרווח (עובדים, נושים, סביבה, קהילה) בחברה העסקית. פורום המשקיעים המוסדיים בארה"ב הגיב בעמדה נוגדת, לפיה יש לשמור על מרכזיות מטרת הרווח בחברה העסקית. האם תמיכת פורום המנהלים במטרות הנוספות היא טקטית בלבד, כדי למנוע גל חקיקה נוסח אליזבט וורן או בדומה לו, או שמא זוהי תקופה חדשה? נקווה שמדובר בטקטיקה בלבד.

להיאחז בעקרונות הליברליזם ההומניסטי

בעידן זה, עלינו להיאחז בעקרונות הקיימים של הגישה הליברלית ההומניסטית, לשמור על חופש ההתאגדות וכן על חירות האדם על כל סוגיה ולצמצם את כוחם של כל האחרים, להיקף המינימלי הנדרש. בכלל זה ביזור וצמצום כוחם של המוסדות החברתיים לתפקידים החיוניים, בהם שמירה על חיינו מפני איומים מבית ומחוץ, הסדרת חוקי מגן, תיקון כשלי שוק ואכיפת הסכמים שנחתמו כדין. לא בכדי פרופ' מילטון פרידמן נתן לספרו כותרת: "קפיטליזם וחירות", ולא בכדי קבע פרופ' פרידמן שהחובה החברתית של החברה היא למקסם את רווחיה במסגרת שוק תחרותי. הפיכת התאגיד העסקי לנושא חובות חברתיות, במקביל להיותו משרת מטרות נוגדות, תורמת תרומות לנזקק ולפוליטיקאים, וממילא שחקן מרכזי בשדולת השפעה על החקיקה מהווה ערבוב עולמות שלא לצורך. ערבוביה זו תגרום לפגיעה בחופש בכללו, לרבות החופש העסקי, ביוזמה, בהמצאה ולבסוף גם בעושר הלאומי.

סעיף 11 לחוק החברות הישראלי משנת 2000, הוא מעשה חקיקה הבנוי לתלפיות. הסעיף קובע את תכלית החברה. "תכלית החברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה..", פשוט ובהיר. מוסיף המחוקק וקובע "...ניתן להביא בחשבון שיקולים אלה (הכוונה לשיקולים העסקיים - התוספת שלי), בין השאר, את ענייניהם של נושיה, עובדיה, ואת עניינו של הציבור"; כלומר, תכלית השאת הרווחים היא העיקר, כאשר החברה רשאית להבין בחשבון, משיקולים עסקיים, בין השאר, את עניינם של נושי החברה, עובדיה ואת עניינו של הציבור. אין צורך ביותר מזה.

מה נאמר למנהל שלא מצליח להפוך את החברה העסקית לארגון מרוויח ובר קיימא לטווח ארוך? יהיו למנהל תירוצים רבים לכישלונו, כגון טיפול בקהילה, בסביבה, בנושים, רק לא בבעלי המניות וברווח. לעיתים אני חושב שכל הבוקה והמבולקה הזאת מקורה בדלדולה של הרוח ובכישלון המערכות הפוליטיות למצוא פתרונות לבעיות העידן הנוכחי. מנהלים שחונכו להכרת הטוב ולפעולה מוסרית, מייתרים את הצורך בחקיקה משונה זו. אין לטשטש את ההבדל בין חברה עסקית לבין חברה לתועלת הציבור, שאינה למטרות רווח.

נראה כי אוזלת ידן של הממשלות בעולם המערבי, ש"אינן מספקות את הסחורה", גורמת למחוקקים להפוך את שחקני השוק ואת החברות העסקיות לסוכני השינוי. זוהי פגיעה במנהלים, בעסקים ובשוק התחרותי כמסדיר הנבון והיעיל ביותר. צריך לקבל שהיוזמה החופשית, הרווח האישי והרצון להצליח, הם המניעים המרכזיים של היזם והמנהל העסקי בכפוף לחוקים השונים. כך היה בתקופת חמורבי לפני אלפי שנים, וכך יהיה גם בעתיד, כל עוד נפש האדם הינה מה שהיא. תנו לתחרות בשוק החופשי לנצח. 

עו"ד דוד חודק הוא ראש משרד עורכי הדין GKH, שבין היתר מייצג כמה מהגופים הפיננסיים הגדולים בשוק. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

צרו איתנו קשר *5988