דעה: הרב הראשי טועה ומטעה - עולי בריה"מ לשעבר הם בשר מבשרנו

באחרונה פורסם שהראשון לציון, הרב הראשי לישראל יצחק יוסף, הכריז בנימת כעס ש"העלו מאסות של גויים שמצביעים למפלגות אנטי-דתיות". הכוונה לעלייה מחבר-העמים.

זוהי הצהרה אומללה המעידה שהרב אינו תופס את הנס הגדול שבעלייה מבריה"מ, שהיא התגשמות חזון נביאי ישראל: "הנני מביא אותם מארץ צפון... קהל גדול ישובו הנה" (ירמיהו ל"א); וגם לא ברור מה לרב הראשי לעסוק בפוליטיקה ולדבר על הצבעה לכנסת. וחשוב שנדע, הרב יוסף, הגם שתוארו "הרב הראשי לישראל", הוא אינו מבטא ואינו משקף את עמדת כל רבני ישראל. מאות רבנים, בהם מהגדולים, רואים את העלייה מבריה"מ באור חיובי, כנס, לרבות אביו, הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ"ל, מגדולי הפוסקים בדורנו. הרב עובדיה היה מהמקילים בגיור יוצאי בריה"מ, ואם היה שומע את דברי בנו הקשים והמוזרים, היה נוזף בו ומשתיקו.

הטעות של הרב הראשי נובעת מאי-הבנה לאומית והלכתית של מהות העלייה מבריה"מ. הבאים להתגייר הם בנים לאבות ולסבים יהודים. אבותיהם נישאו לנשים לא-יהודיות בשל השמד הרוחני שעברו. השבת נשמות שבהן ניצוצות יהדות ושהם בעלי זכות לחוק השבות, מסירה חשש של מניע זר או ניצול, כדברי הנביא ישעיהו: "והיה ביום ההוא... באו האובדים מארץ אשור והנידחים מארץ מצרים".

לפי ההלכה, בני אם יהודייה הם יהודים, אבל היות שבבריה"מ התרבו נישואי תערובת, נקראים העולים "זרע ישראל", שלפי ההלכה יש להקל בגיורם. ועל כך אמר הרב עובדיה: "כשאיש חי עם גויה, והיא באה אח"כ להתגייר רואים אותה כך: אם לשם אישות בלבד, הרי ממילא כבר חי איתה. מכאן שהבקשה לגיור היא לשם שמיים, ומקבלים אותה".

לדברי הרב יעקב אריאל, מגדולי הרבנים (שהיה מועמד לרב הראשי, ולו נבחר היה מפאר את מוסד הרבנות הראשית), "גל העלייה הביא עימו מאות-אלפי נוכרים שרובם צאצאי יהודים. אין להתייחס אליהם כלנוכרים רגילים שבאו להתגייר בעבר. אין להתעלם ממוצאם היהודי ומהעובדה שבארצות מוצאם התייחסו אליהם, והם ראו עצמם כיהודים. זה מחייב גישה מיוחדת של קירוב. קיימת גם סכנה של נישואי תערובת. גישה זו אינה קולא, היא חומרה שבאה להציל יהודים ממכשול".

זוהי הגישה האמיתית של היהדות, מפי רב גדול, המבטא נאמנה את ההשקפה ההלכתית, להבדיל מזו של המחמירים, כרב יצחק יוסף, שאינם יודעים שתפיסת עולמם נעדרת אחיזה בהלכה האמיתית של הגדולים שקמו לישראל, וכיצד הם מובילים לסכנת התבוללות במדינה.

הרבנים והדיינים המחמירים דורשים מהמתגייר התחייבות לקיים תרי"ג מצוות, ושואלים שאלות שלעיתים סבוכות-מכשילות, וכך מתרבים מספר העולים המוגדרים כ"לא-יהודים" ומספר המתגיירים זעום.

נזכיר, שכל העולים לומדים יחד עם ילדי ישראל בכל המוסדות, שותפים לחגים הלאומיים, משרתים בצה"ל, והם אחינו לכל דבר. וכך אומר הרמב"ם "הנשר הגדול": "מודיעים למועמד... מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות, ואין מאריכים בדבר ואין מרבין עליו ואין מדקדקים עליו, שמא יגרום לטורדו, שבתחילה אין מושכין את האדם אלא בדרכי רצון ורכים".

ועוד אומר הרמב"ם, הרי ציוונו הקב"ה "ואהבתם את הגר", וכן "גר... שטבל בפני שלושה הדיוטות הרי זה גר, ואפילו נודע בשביל דבר הוא מתגייר". מדברי הרמב"ם עולה שקבלת תרי"ג מצוות אינה חלק מהגיור. בתי דין של הדיוטות לא הקפידו על קבלת מצוות, וגיורם תופס.

היום, דיינים רבים שוללים את עמדת הרמב"ם, מחמירים, ודורשים מהמתגייר קיום תרי"ג מצוות. אפשר שהם חשים שהם מבינים את התורה, ומוסמכים לפסיקת הלכה יותר מהרמב"ם. וזה יותר מגדולי רבני ישראל שבכל הדורות ראו מקום וצורך להקל בגיור.

אם לממשלה דרושות המלצות לפתירת בעיית הגיור, כפי שביקשה, אז עליה להתמודד עם סכנות ההתבוללות. מדובר ב-400 אלף לא-יהודים שבעוד 10 שנים, יאמירו ל-500 אלף, כאשר התערותם בחיינו בכל תחום מלאה. עלינו לראות בנושא אתגר לאומי קריטי. יישום המלצות "ועדת נאמן" היה מאכזב. רוב בתי הדין שהוקמו כשלו במשימה - כ-2,000 מתגיירים בשנה. לא נהגו כבית הלל ולא כהרמב"ם.

בדוח שכתבתי בנושא לבקשת ראש הממשלה קראתי לרבנים לשקול את כובד הבעיה. שימו על כף מאזניים אחת את הכבדת הגיור המיותרת, לרבות ליוצאי בריה"מ שהם זרע ישראל, ועל הכף השנייה את סכנת ההתבוללות, שמשמעה סיכוני נישואים וגירושים בישראל לפי ההלכה. ברור איזו תכריע.

בתלמוד מופיע בשם ר' יוחנן: "לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עשו לפנים משורת הדין". ואני אומר בקול גדול כן להעמיד הגיור על דין תורה ואינני מבקש לפנים משורת הדין: רבני ישראל, הלא באמתחתכם התלמוד, בית הלל, הרמב"ם ועוד עשרות פוסקים גאוני עולם, לרבות מגדולי הגדולים של העדה החרדית שקובעים מה יש לדרוש מהמתגיירים. האם אלה אינם דברי אלוקים חיים?

הגיעה העת לחוקק חוק להסדרת נושא הגיור חוק שיהיה מקובל על כל ישראל לפי תורת ישראל, ויפגין את אחדות העם המתגייס למניעת התבוללות בישראל. בדוח שלי שללתי קיומם של בתי-דין פרטיים ועמדתי על הצורך להקים בישראל גיור ממלכתי. כניסה לעם היהודי שבצידה גם הטבות מכוח חוק השבות חייבת להיות ברישיון מאת המדינה. רק המדינה תקבע מי מוסמך לגייר ובאיזה גיור תכיר. הגיור הממלכתי צריך שיהיה גיור המוכר על כל הזרמים והמאפשר נישואין למתגייר.

תכלית החוק שדרשתי לחוקקו ואף ניסחתי אותו, היא להקים רשות לגיור ממלכתי ולכונן ערכאה משפטית עצמאית, לעצב ולהסדיר את הרכבה. דייני הגיור הממלכתי יתמנו ע"י ועדת מינויים בהנחה שהמתמנים יהיו בקיאים בדיני הגיור ובדרכם של בית הלל והרמב"ם. הדיינים חייבים להיות חדורי הכרה באהבת הגר כפי שציוותה תורתנו. זהו המתווה היחיד הראוי והדרוש להסדרת נושא הגיור. התנגדותם של הרבנים הראשיים למתווה זה היא תמוהה ומוזרה. תחת להודות על הדוח ולאמץ אל חיקם את המתווה של הדו'ח המבטיח גיור לפי דין תורה והבא לחשל את אחדות האומה ולמנוע התבוללות באה תגובה מבעיתה , מלאה בוקי סריקי שאינה מוכיחה על רצינות או שמא על הבנת הדו"ח. אפשר שענייני כבוד הם המדברים. 

הכותב הוא עורך דין, כיהן כשר המשפטים ושר האוצר ומחבר דוח הגיור לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו