המדינה תרכוש את הרכבת הקלה בירושלים מהזכיינית חברת סיטיפס תמורת 1.6 מיליארד שקל. ההסכם שנחתם מיועד לאפשר למדינה להעביר את הפעלת הקו האדום של הרכבת ואת הארכתו לידי קבוצת שפיר וכף הספרדית, שזכו במכרז להקמת הקו הירוק. הקו האדום, הפועל בירושלים מאז 2012, הוא הקו הראשון של רכבת קלה בישראל ואורכו כ-14 קילומטר.
בעבר ניסתה המדינה להגיע להסכמות עם סיטיפס על הארכת הקו צפונה לשכונת נווה יעקב ודרומה לבית החולים הדסה עין-כרם, אך ההסכמות לא יצאו לפועל, והמדינה החליטה לאחד את הפעלת הקו עם הפעלת הקו הירוק. במסגרת העסקה תקבל המדינה לידיה את מערכות הקו, את צי הרכבות הקלות וכן את מרכז התחזוקה, השליטה והבקרה בצפון ירושלים.
משרד האוצר הודיע היום כי ועדת המכרזים הבין-משרדית בראשות סגן החשב הכללי, נחמיה קינד, הכריזה היום (ד') כי חתמה על הסכם עם חברת סיטיפס על רכישת הקו האדום חזרה לידי המדינה, וזאת לטובת העברתו לזוכה במכרז רשת קווי הרכבת הקלה בירושלים - רשת ה-JNET, כפי שהוגדר במסמכי המכרז. רכישת הפרויקט מביאה לסיומה תקופה של מעל 8 שנים בהן הפעילה סיטיפס את הרכבת הקלה בירושלים והסיעה מדי יום כ-170 אלף נוסעים.
רשת ה-JNET כוללת, כאמור, את הקו האדום, שיוארך בצפון העיר לשירות תושבי שכונת נווה יעקב, ובדרום, לשירות הנוסעים לבית החולים הדסה עין-כרם. עוד כוללת הרשת את הקו החדש, מהאוניברסיטה העברית בהר הצופים ועד לשכונות מלחה וגילה, עם שלוחות לאוניברסיטה העברית בשכונות גבעת רם וגבעת שאול. הרשת צפויה להיות באורך כולל של מעל 40 ק"מ ותכלול 5 קווים תפעוליים.
רכישת הקו חזרה לידי המדינה תעשה בהתאם להסכם הזיכיון שנחתם בין המדינה לבין סיטיפס בשנת 2004, כשהסכם שנחתם היום נועד להביא להסדרת כל הנושאים הפתוחים בין הצדדים וכך להביא להעברה חלקה ככל הניתן של הקו וצמצום הפגיעה בשירות לציבור למינימום האפשרי.
במסגרת ההסכם נקבע כי הצדדים מוותרים על כל תביעות העבר, וכן הוגדרה נוסחה אשר על-פיה, במועד העברת הקו, ייקבע התשלום לסיטיפס בהתאם להסכם הזיכיון ולעקרונות הסכם זה, אשר עתיד לעמוד על סכום מוערך שלכ-1.6 מיליארד שקל, בכפוף לשינויים בשער הריבית, בשער החליפין ובמשתנים נוספים; ובתמורה יועברו לבעלות המדינה כל נכסי הרכבת הקלה, לרבות צי הרכבות וכלל התשתיות והמערכות.
שיתוף-הפעולה בין נציגי המדינה ונציגי סיטיפס בחתימה על ההסכם, בשלב זה של פרויקט ה-JNET, מאפשר לזכיין ה-JNET TransJerusalem להתחיל בביצוע הפרויקט, בידיעה שהקו האדום יועבר לאחריותו באופן חלק ובשיתוף-פעולה מלא מצד סיטיפס. עובדה זו תסייע רבות לעמידה בלוחות הזמנים שהוגדרו על-ידי ועדת המכרזים, על-פיהם כבר בשנת 2022 תפעל הרכבת הקלה במתכונת מורחבת, עד לנווה יעקב בצפון ולבית חולים הדסה עין-כרם בדרום.
החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, אמר בעקבות חתימת ההסכם כי "עסקת רכישת הקו האדום חזרה לידי המדינה היא חלק אינטגרלי מפרויקט ה-JNET, וחתימת ההסכם לגביה בשלב כה מוקדם, בייחוד בהתחשב בכך שזו הפעם הראשונה שעסקה מסוג זה מבוצעת בישראל, מסמנת את מחויבותה של המדינה לפרויקט ולשירות לציבור. ברצוני להודות לסיטיפס על הקמת קו הרכבת הקלה הראשון בישראל והפעלתו במשך 8 השנים האחרונות".
מנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר-אייל, מסרה כי "חתימה על ההסכם על רכישת הקו האדום על-ידי המדינה תאפשר למשרד התחבורה לשפר את השירות למשתמשי הקו הקיים, ובנוסף לקדם באופן מהיר יותר את הארכות ושלוחות הקו האדום ותוספת הקו החדש לרשת".
בעקבות ההסכם שנחתם עם המדינה דיווחו קבוצת אשטרום ואשטרום נכסים כי הן צפויות לרשום רווחי הון גבוהים. קבוצת אשטרום תרשום רווח נקי של כ-430 מיליון שקל, ואשטרום נכסים תרשום רווח נקי של כ-200 מיליון שקל.
קבוצת אשטרום מחזיקה ישירות בכ-29% ממניות סיטיפס (זכיין הפרויקט) וממניות חברת קונקט (קבלן התפעול של הפרויקט), ולצד זאת מחזיקה חברת-הבת שלה, אשטרום נכסים, ב-21% נוספים ממניות סיטיפס וממניות קונקט. לצידן של קבוצת אשטרום ואשטרום נכסים, מחזיקות במניות סיטיפס וקונקט גם הראל חברה לביטוח (20%) וקרן תשתיות ישראל (30%), כש-11% מתוך ה-30% בידי קרנות ההשתלמות של המורים והגננות, ע"פ מנכ"ל הקרנות פסח לנדסברג. המכירה צפויה להניב לקרנות הכנסה של 180 מיליון שקל על השקעה של כ-70 מיליון (לא כולל דיבידנדים שחולקו במהלך השנים בהיקף כולל של 19 מיליון שקל).
מניית קבוצת אשטרום רושמת כעת עלייה של 7% בבורסה, ומניית אשטרום נכסים קופצת אף היא בכ-7% בתגובה לדיווח.
הראל המחזיקה כ-20% מהזיכיון הודיעה כי היא רואה בהשקעתה הישירה בפרויקט "השקעה מוצלחת מאוד". בהראל ציינו כי החברה השקיעה בפרויקט, עבור עמיתיה, כ-25 מיליון שקל. "עמיתי הראל נהנו לאורך שנים מהכנסות שוטפות מנכס התשתית בסך של כ-46 מיליון שח ובנוסף חלקה הצפוי של הראל (עמיתי קרן י') בסך התקבולים העתידיים צפוי לעמוד על כ-280 מיליון שקל". להערכת הראל צפויה כתוצאה מהעסקה הגדלה של כ-0.6% בתשואת הקרן.
בהראל הוסיפו כי "השקעה זו מבטאת באופן מוצלח מאוד את נכונות השקעת כספי חיסכון ארוך טווח בפרוייקטי תשתית בכלל ובהשקעות ריאליות נוספות. מדיניות ההשקעה המגוונת של הראל, הכוללת, לצד השקעות סחירות רבות, גם השקעות בלתי סחירות בקנה מידה גדול, תורמת לתשואה יציבה לאורך זמן. הראל גאה גם על כך כי השקעתה זו הניבה תרומה לפיתוח תשתית לאומית של מדינת ישראל, אשר משרתת כיום כ-170 אלף נוסעים ביום".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.