מליאת הכנסת אישרה את בקשת החסינות של ח"כ חיים כץ

(עדכון) - לפני כשבועיים קיבלה ועדת הכנסת את בקשתו של ח"כ כץ להעניק לו חסינות, וכעת הבקשה אושרה גם במליאה • ח"כ גדעון סער: "כל הרטוריקה של 'עיר מקלט' לא מתאימה כאן" • משמר הדמוקרטיה לבג"ץ: לבטל את הענקת החסינות לח"כ כץ

ח"כ חיים כץ בדיון במליאת הכנסת / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
ח"כ חיים כץ בדיון במליאת הכנסת / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

מליאת הכנסת החליטה היום (ב') להותיר את חסינותו של ח"כ חיים כץ בעילה הראשונה - עילת החסינות המהותית. ההחלטה התקבלה ברוב של 62 חברי כנסת מול 43 מתנגדים.  

מוקדם יותר היום התכנסה מליאת הכנסת לכינוס פגרה כדי לדון בבקשת החסינות של כץ. ח"כ כץ התפטר מתפקידו כשר הרווחה בחודש אוגוסט 2019, אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע על הגשת כתב האישום נגדו. כץ טען כי האישומים בבסיס כתב האישום נגדו קשורים בעבודתו כחבר כנסת, כלומר היו חלק מעבודת החקיקה, ולכן עומדת לו חסינות מהותית, ואין לאפשר להעמידו לדין. 

במהלך הדיון בכנסת עלה לדבר ח"כ גדעון סער. לדבריו, "חסינות חברי הכנסת היא גם למען מילוי התפקיד, והחסינות הזו קיימת במקרה הזה, והיא ממשיכה להתקיים גם לאחר שחבר כנסת חדל מלכהן כחבר כנסת, ולכן כל הרטוריקה של 'עיר מקלט' לא מתאימה למקרה. זו לא הגנה אישית על חבר הכנסת אלא הגנה על בית המחוקקים". 

סער ידוע כחבר אישי וכתומך פוליטי של ח"כ כץ. הוא ציין במהלך דבריו: "היום אני בפעם הראשונה אני מצביע נגד הסרת חסינות. זו פעם ראשונה שידוע לי ב-20 שנים שהוגש כתב אישום ובו עבירת הפרת אמונים בלבד (כלומר שלא בליווי שוחד, או עבירות אחרות). אני בלב שלם מצביע בעד החסינות של כץ, כי זה מקרה מובהק של תחולת החסינות המהותית, והכנסת איננה רשאית להסיר לו את החסינות המהותית". 

ח"כ יאיר לפיד, מקום 2 בכחול לבן, אמר במהלך הדיון: "אנחנו שוב מתכנסים לדבר על חבר קואליציה שאמור ללכת לבית המשפט, והוא יחזור לקואליציה כדי להמשיך תחת ראש הממשלה שיש לו שלושה כתבי אישום. בשביל זה אנחנו כאן? בשביל ראש ממשלה שמעדיף מיטה אחת במטוס שלו על פני מיטות אשפוז בבתי החולים".

יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ מיקי זוהר, השיב ללפיד: "הצדקנות שלך כה צבועה. אצלך במפלגה יושבים אנשים שפורסם עליהם תחקיר בחדשות 13, תחקיר שהיה מעורב בו רטמכ"ל בצה"ל וגם היועץ המשפטי, זה נקי? זה מסודר? אתם הצדקנים הגדולים והטהורים".

במהלך הדברים התלהטו הרוחות. ח"כ זוהר צעק לעבר ח"כ גנץ: "כמה כסף אתה לקחת באמצעות המימד החמישי? אתם כולכם טהרנים, חשודים בשחיתות. תתביישו לכם. אנחנו לא טהרנים כמוכם, ובונים על הקולות של הבוחרים".

גנץ הגיב בצעקות מכיסאו במליאה תוך שהוא מסמן בידו את המספר אפס. "לקחתי אפס, אפס", צעק גנץ.

בהמשך עלה גנץ לדוכן הנואמים והציע להקים ועדה חיצונית לכנסת, שתעסוק בשכר חברי הכנסת וכן תטפל בנושא החסינות, במקום להותיר את הדבר בידי חברי הכנסת כפי המצב כיום. "אנחנו צריכים להשאיר את עצמנו נקיים מכל הדבר הזה, כי הדיון הזה הוא פוליטי. הקפדנו בכחול לבן לא להגיד לאף אחד מה להצביע". 

כץ: "שקל אחד לא נכנס לכיסי מהחוק הזה" 

ח"כ חיים כץ היה הדובר האחרון במליאה. הוא סיפר לחברי הכנסת על עיסוקו בתחום הפנסיוני במשך שנים ארוכות ועל בקשתו להיות יו"ר ועדת העבודה והרווחה, מקום אותו העדיף על פני תפקיד שר מטעם הליכוד. "זכיתי לעסוק בנושאים חשובים ללבי", אמר. "הייתי יו"ר ועדה בכנסות ה-18 וה-19 ועסקתי בחקיקת 180 חוקים מגוונים, ביניהם חוקים בתחום הפנסיה". 

עוד סיפר כץ כי "מוטי בן ארי, 'מסי של שוק האג"חים בישראל', הוא חבר אישי קרוב שלי". לדבריו, אמיר חרמוני, איש התעשייה האווירית שגלגל את התיק נגדו, רודף אותו מעל ל-20 שנה. "הוא הגיש נגדי עשרות תלונות מאז 1999, עד שח"כ אורון (ג'ומס) הודיע שהוא לא דן יותר בתלונות נגד כץ".

כץ סיפר על חקיקה שהוא הוביל - פנסיה בניהול עצמי, מסלקה פנסיונית לטובת הציבור. "הבאתי את בן ארי להיות יועץ בתעשייה האווירית, כי היה לי ברור שהוא יכול לתרום מזמנו ומהידע שלו לציבור", אמר. 

כץ התייחס גם לתיקון 44 לחוק ניירות ערך העומד בלב כתב האישום. "התקופה שהחוק עבר בה הייתה אחרי משבר הסאב-פריים ב-2008, שוק ההון היה במשבר ענק, וחברות רבות לא עמדו בהסדרי התשלומים, 'התספורות' היו מחזה שכיח".

"הטריגר שלי, למיטב זיכרוני, היה נושא שפיר - מזרח אירופה. שפיר גייסה מהציבור 150 מיליון שקל, וכנראה שההשקעות לא צלחו. החברה הודיעה שהיא מוכנה להחזיר 4.5 מיליון שקל או 3% מגובה ההשקעה, ובתמורה היא מבקשת דחיית תשלומים וויתור על כל הטענות נגד בעלות החברה. חשבתי שזו שערורייה. חשבתי שצריך לקבוע בחוק תמרור אזהרה שיהיה לכל בעלי השליטה, שבמקרה שהם לא ישלמו את התחייבויותיהם, הם ייצאו ניזוקים. 

"פניתי לחברי מוטי בן ארי. שראיתי בו מבין גדול, ואמרתי, בוא נשב ונראה איך אנחנו מונעים את התופעה שבעלי שליטה לא יחזירו את ההלוואות שהם לוקחים מהציבור. נפגשנו עם מומחים שונים בתחום, ובהם עו"ד יוסי כהן - עורך דין נחשב בדיני חברות. העלינו בפניו את הרעיון, והוא ניסח את החוק. מאז ינואר 2011 ועד היום החוק הזה גרם לכך שלא נוצר מצב שבעל שליטה לא הגיע להסדר חוב.

"החוק הזה כמובן לא נועד לחול רטרואקטיבית, והוא לא חל רטרואקטיבית. שקל אחד לא נכנס לכיסי מהחוק הזה. גם לא לכיסו של מוטי. אני עומד בפני כתב אישום על עבודתי בכנסת, כשפעלתי כפי שנהוג ומקובל בכנסת, וכפי שפעלתי ב-180 חוקים ממשלתיים ואישיים, של אחרים ושלי". 

באשר לשאלה מדוע לא חשף בפני ועדת העבודה והרווחה את העובדה שמוטי בן ארי הוא חבר אישי שלו, אמר כץ: "הכללים שחלים על חברי הכנסת קובעים כי כאשר חבר כנסת פועל ומחוקק למען קבוצה רחבה, הוא אינו מצוי בניגוד עניינים, ולכן הוא גם אינו חייב בגילוי כלשהו. אני מקבל שטעיתי, כפי שקבעה ועדת האתיקה של הכנסת, שהיה טעם לפגם מטעמי נראות, בכך שלא אמרתי שמוטי חבר שלי, ואני מצטער על כך. ועדת האתיקה דנה בענייני, והיא קבעה שלא נעברה עבירה אתית, אך יחד עם זאת היה טעם לפגם במעשיי". 

"אם לא חלה במקרה זה חסינות מהותית, משמעות הדבר היא למעשה ריקון מתוכן של מוסד החסינות", אמר כץ. 

כאמור, בתום הדיון אישרה המליאה את בקשת החסינות של כץ. 

ועדת הכנסת אישרה

לפני כשבועיים קיבלה ועדת הכנסת בראשות ח"כ אבי ניסנקורן את בקשתו של ח"כ כץ להעניק לו חסינות. יצוין כי החסינות עומדת לכץ במהלך הכנסת ה-22, שתוקפה יפקע בעוד כמה שבועות. לאחר השבעת הכנסת ה-23, עשוי היועץ המשפטי לממשלה להגיש את כתב האישום מהתחלה, וגם אז יצטרך כץ לבקש מוועדת הכנסת שתעניק לו חסינות, ויהיה עליו לעבור את כל התהליך מחדש.

יחד עם זאת, ההרכב האנושי והמפלגתי של הכנסת ה-23 עדיין לא ידוע, וגם זה דבר שעשוי להשפיע על אישור או דחיית בקשת החסינות.

כץ הואשם במרמה והפרת אמונים על כך שלכאורה קידם חוק שהיה עשוי להיטיב עמו אישית בזמן שהיה בניגוד עניינים, וכי הציג מצג-שווא בנושא בפני ועדת הרווחה והעבודה של הכנסת.

כץ ביקש חסינות לפי שלוש מתוך ארבע העילות הקבועות בחוק החסינות. הוועדה אישרה לו שתיים מן העילות, כלומר שפעולותיו בוצעו כחלק מתפקיד חבר הכנסת. בנוסף קבעה ועדת הכנסת כי ועדת האתיקה של הכנסת עסקה בעניינו, כיוון שהעבירה לכאורה בוצעה בתוך משכן הכנסת.

במהלך הדיון בוועדת הכנסת לפני כשבועיים השתתף היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט ואמר אז כי מעשיו של כץ עלו כמעט עד כדי עבירת השוחד. לדבריו, "מדובר במרמה והפרת אמונים ברף הגבוה ביותר".

החקיקה המדוברת היא בחוק ניירות ערך, והאירוע המדובר הוא החזקת מניות (אג"ח) על-ידי חיים כץ, מוטי בן ארי וחברת אקויטל. החוק שתוקן בהליך החקיקה, אשר כץ היה מעורב בו, איפשר להעניק קדימות גביית ערך לבעלי אג"ח על פני בעלי השליטה בחברות נסחרות הנתונות בקשיים פיננסיים. לפי כתב האישום, כץ קידם את הצעת החוק לבקשת בן ארי, ואף הביא אותו להשתתף בדיוני ועדת הרווחה כמומחה בלתי תלוי, ולא חשף בפני ועדת הרווחה את הקשר האישי ביניהם. 

משמר הדמוקרטיה לבג"ץ: לבטל את הענקת החסינות לח"כ כץ

משמר הדמוקרטיה הישראלי עתר היום לבג"ץ, זמן קצר לאחר החלטת מליאת הכנסת להעניק חסינות מפני העמדה לדין פלילי לח"כ חיים כץ. בעתירה דורש משמר הדמוקרטיה לבטל את ההחלטה, נוכח פסיקתו העקבית של בית המשפט כי עבירות של טוהר המידות אינן חוסות תחת החסינות המהותית ואינן יכולות להיחשב פעולות במילוי תפקידו של חבר כנסת. 

עוד נטען בעתירה כי חברי הכנסת אינם רשאים לבחון את החלטותיו של היועמ"ש בתחום הפלילי, למשל האם כתב האישום מגלה עבירה או אם יש ראיות מספיקות להרשעה, אלא האם מתקיימות עילות החסינות הדיונית בלבד. לפי העתירה, בית המשפט התבקש לקבוע כי לח"כ כץ לא עומדת חסינות, עוד בטרם תסיים הכנסת הנוכחית את כהונתה.

*** חזקת חפות: גם לאחר ההחלטה על הגשת כתב אישום, חיים כץ לא הורשע בעבירה, ועומדת לו חזקת החפות.