אל על | דעה

דעה: אל על, תסתדרי לבד - חברת תעופה לא זקוקה לסיוע מכספי הציבור

לא מצאתי בתקשורת העולמית שום פרסום על שר תחבורה במדינה מערבית שמציע להעביר כספי מדינה לחברת תעופה מקומית בשל נזקי הקורונה • מוטב גם לאל על שלא לפזול לעבר הקופה הציבורית, אלא לתת לכוחות השוק לעשות את מלאכתם

מטוס הדרימליינר של אל על / צילום: גלובס
מטוס הדרימליינר של אל על / צילום: גלובס

וירוס הקורונה פוגע פגיעה קשה במגזר התעופה העולמית, וגלי ההדף של התפרצות המגפה לא פסחו על חברת התעופה הישראלית אל על , שדיווחה בשבוע שעבר כי על-פי הערכה ראשונית שביצעה, צפויה ברבעון הראשון של 2020 ירידה של כ-30 מיליון דולר בהכנסותיה, בעיקר ביעדי המזרח, אותה היא מייחסת לאירוע נגיף הקורונה. יחד עם זאת, להערכת אל על, מרבית הירידה תתקזז מול צמצום ההוצאות התפעוליות של החברה.

אזהרת הכנסות זו, אשר אינה אזהרת רווח, רחוקה מלהיות דרמטית בהינתן מחזור מכירות שנתי של כ-2.2 מיליארד דולר, ולא אמורה לזעזע את המודל העסקי של אל על. גם העדכון הנוסף למשקיעים מהשבוע אינו מצביע על קטסטרופה עסקית מעבר לפינה, ואולם מכתב המנכ"ל לעובדים שפורסם בעיתונות בהחלט מצביע על חשש לפגיעה עסקית חמורה. המנכ"ל גונן אוסישקין שידר פאניקה לעובדי החברה ולציבור כולו, באומרו כי "ימים קשים לפנינו, ויידרשו צעדים דרמטיים והחלטות כואבות", בניסוחים שמזכירים את נאום הדם-יזע-ודמעות של צ'רצ'יל בשיא המלחמת העולם השנייה.

ניתן להעריך כי נוכח התרחבות הפגיעה לקווי תעופה נוספים והימשכות משבר הקורונה, הנזקים שעתידה אל על לספוג יהיו גדולים יותר. אולם הפער בין הנתונים שפורסמו לציבור בעלי המניות לבין תוכן מכתב החירום של מנכ"ל לעובדי החברה הוא גדול ודורש הסבר למשקיעים. אם מדובר באמירות מוגזמות לצורך הכשרת השטח לביצוע צעדי התייעלות של החברה, זה מצב עולם אחד, אך אם המציאות מאיימת על חוסנה הפיננסי של החברה - מדובר על מצב עולם אחר בתכלית.  

האמירות של שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' מוקדם יותר השבוע בראיון לתקשורת, לפיהן הנזק שנגרם לאל על כתוצאה מהירידה בביקוש וביטול הקווים על רקע התפשטות הקורונה נאמד בכ-50 מיליון דולר, וכי המדינה צריכה לפצות את חברת התעופה, מהוות אינדיקציה נוספת לפאניקה לא ברורה.

לתפיסתי, בסיטואציה הנוכחית מדינת ישראל, שכבר מזמן אינה מחזיקה באל על, אינה צריכה להכניס ידה עמוק לכיס הציבורי ולהזרים ממון רב לחברה, הנסחרת בבורסה, אשר יש לה בעלי שליטה מהמגזר הפרטי ומקורות מימון חלופיים וזמינים. הבורסה היא הפלטפורמה האולטימטיבית של החברה לגייס הון ו/או חוב, על-מנת להתמודד עם סיטואציה עסקית קשה אליה היא נקלעה.

בשוקי ההון הגלובליים המשקיעים מתנהלים על בסיס הנחת עבודה לפיה משבר הקורונה זמני ונזקיו הם בעלי אופי חד-פעמי. היה וזו המציאות גם באל על, הרי שהחברה תוכל לבצע הנפקת זכויות ומהלכים מימוניים נוספים דוגמת הכנסת שותף במועדון הלקוחות "הנוסע המתמיד" שלה, ולא ליפול לעול על תקציב המדינה.

בחיפוש במרחבי הרשת לא מצאתי בתקשורת העולמית שום פרסום על שר תחבורה במדינה מערבית שמציע להעביר כספי מדינה לחברת תעופה מקומית בשל נזקי הקורונה, כולל לא סיוע לחברות תעופה שלהן חשיפה מהותית מאוד לסין. להבנתי, אם המדינה רוצה להזרים כספי ציבור לסיוע לחברת אל על, מן הראוי שתקבל תגמול נדיב במניות, וגם אז ספק אם מדובר בהשקעה מוצלחת לטווח ארוך.

גם מחירי הנפט נפגעו, ואל על אמורה להרוויח מזה

מגפת הקורונה פגעה קשות לא רק בשוק התעופה אלא גם בביקושים העולמיים לנפט. מחירו של הנפט היה מצוי בנסיגה עוד קודם להתפרצות הנגיף, עקב עודף היצע עולמי והאטה בביקושים, כפועל יוצא ממלחמת הסחר. אבל צניחה חדה במחירי הנפט היא האירוע המיטבי ביותר ביחס לשורה התחתונה של חברות תעופה, והיא מהווה גידור מובנה להאטה בפעילות העסקית.

הוצאות הדלק הסילוני של אל על לפני הוצאות גידור, טרם פריצת הקורונה, צנחו בתשעת החודשים הראשונים של השנה שחלפה ב-55 מיליון דולר. מדובר בחיסכון בהוצאות המתגלגל לשורה התחתונה ועולה מהותית על הנזק המשוער מווירוס הקורונה הפוגע בשורה העליונה.

מגפת הקורונה המאתגרת את חברות התעופה כעת היא סיכון עסקי מובהק העשוי להתממש אחת לכמה שנים, והמודל העסקי של חברת תעופה, ממש כמו של עסקים אחרים, צריך לדעת להכיל אותו ולהתמודד עימו. האמת צריכה להיאמר - מצבה העסקי של אל על מורכב בלי קשר ישיר להשלכות הקורונה, כאשר היעילות התפעולית שלה נמוכה, והיא סובלת מחיסרון לקוטן.

הפסדיה השוטפים של אל על בתשעת החודשים הראשונים של 2019 הסתכמו ב-27 מיליון דולר, ושווי השוק השחוק של החברה מביא לידי ביטוי את החוכמה הקולקטיבית של המשקיעים ביחס לפוטנציאל העסקי של אל על. אלה מלמדים על האתגרים הניצבים בפני החברה, ונגיף הקורונה הוא ככל הנראה אינו המרכזי שבהם לטווח הבינוני והארוך.

הנהלת אל על מבצעת מהלכים אסטרטגיים מהותיים כדי לשנות את "נתיב הטיסה" של החברה והמניה, וכולי תקווה כי תצליח במשימה מאתגרת זו. אולם מוטב לחברה ולשר סמוטריץ' שלא לפזול לעבר הקופה הציבורית, אלא לתת לכוחות השוק לעשות את מלאכתם. 

הכותב הוא יועץ כלכלי, דירקטור וחבר ועדות השקעה בגופים מוסדיים. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בניירות הערך המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם