הספינים והתירוצים של הפוליטיקאים על המימד החמישי, ואיפה האמת

העסקה בין המימד החמישי למשטרה שימשה את הליכוד בעבר לכמה טענות מסולפות, אבל לפחות אחת מהן הפכה בסוף השבוע לעובדה: חברת הסייבר שבני גנץ היה מעורב בה אכן תעמוד במוקד חקירה פלילית. ההודעה הרשמית על כך הובילה לשיטפון גרסאות על הפרשה, מצד הליכוד ומצד כחול לבן, והקוראת הביקורתית ודאי שואלת את עצמה: למה אפשר להאמין?

ראש הממשלה בנימין נתניהו הזדרז לפרסם ברשתות החברתיות סרטון תחת הסיסמה "לא טוהר מידות ולא נעליים", שבו שפך פרטים על המימד החמישי, על גנץ וגם עם הסתבכות אחרת של עמיתו גבי אשכנזי. גנץ עצמו הגיב באריכות לטענות בראיון ב"אולפן שישי" בחדשות 12 והכריז שם: "אני משוכנע בניקיון-כפינו".

כדי לפזר מעט את ערפל הגרסאות, "המשרוקית" מציעה קריאה מודרכת בסרטון של נתניהו ובכמה מההתבטאויות של גנץ. להלן נפרק את הטקסט של ראש הממשלה, טענה אחרי טענה.

"גנץ והמימד החמישי שעמד בראשה…"

■ נכון. גנץ שימש כיו"ר דירקטוריון המימד החמישי. הוא מונה לתפקיד ב-2015, כשנה אחרי הקמת החברה, ופרש ב-2018, כשהיא הגיעה לסוף דרכה. בניגוד לטענות שנשמעות לעתים, גנץ לא ניהל את החברה: המנכ"ל היה דורון כהן, אחד המייסדים.

מקור: רשם התאגידים - אישור על מינוי דירקטורים במימד החמישי (מאתר "מידע לעם")

" נמצאים עכשיו במרכז חקירה פלילית…"

■ חצי נכון. החברה תעמוד בקרוב לחקירה, גנץ עצמו - בינתיים לא. לפי הודעת הפרקליטות ביום שישי שעבר, ממלא-מקום פרקליט המדינה דן אלדד החליט להעביר את החשדות נגד המימד החמישי לחקירה פלילית. הפרקליטות לא ציינה במפורש כי גנץ אינו חשוד, אבל הדבר משתמע ממכתב שפרסם במקביל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. מנדלבליט כותב כי ייפה את כוחו של פרקליט המדינה להחליט על פתיחה בחקירה. מאחר שחקירת נבחר ציבור כמו גנץ מחייבת אישור של היועמ"ש עצמו, אפשר להסיק כי גנץ אינו בין החשודים.

מקור: פרקליטות המדינה - הודעה על חקירת המימד החמישי, 20.2.2020

מקור: היועץ המשפטי לממשלה - מכתב על חקירת המימד החמישי, 20.2.2020

מקור: הנחיות היועץ המשפטי לממשלה - חקירת אישי ציבור

"על כך שהוליכו שולל את המשטרה..."

■ מבקר המדינה אכן מצביע על אפשרות כזאת. דוח המבקר ממרץ 2019 בדק בין השאר את ההתקשרות בין המשטרה למימד החמישי. לפי הדוח, המימד החמישי ביקשה ב-2016 למכור למשטרה טכנולוגיית איסוף מודיעין שפיתחה. נציגיה מסרו למינהל טכנולוגיות (מנ"ט) שהחברה קיימת ארבע שנים; שיש לה חמישה לקוחות ביטחוניים; והיא כבר מחזיקה "מוצר מדף". בפועל - היא הייתה קיימת שנתיים, המוצר לא נמכר לשום לקוח, ותהליכי הפיתוח הסתיימו רק סמוך לאותה עת.

גנץ, בראיון ב"אולפן שישי" בחדשות 12 בסוף השבוע, טען כי לא עסק כלל בדיונים עם ראשי המשטרה על תנאי המכרז: "נפגשתי בפגישה אחת עם המשטרה, לא במשא-ומתן עסקי". טענה זו אינה מתיישבת, לכאורה, עם טענת מבקר המדינה. המבקר כותב כי בפגישה שהתקיימה באוגוסט 2016, בהשתתפות היו"ר (גנץ), "נציגי החברה נכחו בסבב ההתייחסויות של גורמי המטה במשטרה, שכלל גם התייחסות למסלול ההתקשרות עם החברה".

מקור: מבקר המדינה - מערך הרכש במשטרת ישראל, עמ' 129-119

"קיבלו ללא מכרז חוזה על 50 מיליון שקל…"

■ לא מדויק. דוח מבקר המדינה מצא טיוטת חוזה, לפיה אם הפיילוט של המערכת האמורה יעמוד במדדים שייקבעו מראש, המשטרה תתחייב לרכוש את המערכת ב-50 מיליון שקל (מגה-פרויקט). עם זאת, ראש מנ"ט הבהיר למפכ"ל כי לא ניתן להתחייב מראש למגה-פרויקט ללא אישור ועדת הפטור במשרד האוצר. לפי דוח המבקר, מעולם לא שולמו למימד החמישי 50 מיליון שקל.

מקור: מבקר המדינה - מערך הרכש במשטרת ישראל, עמ' 129-119

"מתוך זה שלשלו לקופת החברה - ועוד לא החזירו - 4 מיליון שקל…"

■ שוב, לא מדויק. לפי דוח המבקר, המשטרה אכן שילמה למימד החמישי 4 מיליון שקל, אבל הכסף שולם בתמורת לפיילוט שביצעה החברה, פיילוט שהמשטרה הגדירה כמוצלח. מבקר המדינה לא קבע כי יש מקום להחזיר את הכסף.

גנץ, בראיון ב"אולפן שישי" בחדשות 12, אמר כי "לא הגיע שקל לכיסי" מכספי הפיילוט. בליכוד טענו כמה פעמים בעבר כי גנץ נטל לעצמו 4 מיליון שקל מכספי העסקה עם המשטרה, אולם לטענה הזאת אין בסיס בדוח המבקר.

מקור: מבקר המדינה - מערך הרכש במשטרת ישראל, עמ' 129-119

"הציגו מוצר שלא היה קיים, לקוחות שלא היו קיימים…"

■ לא מדויק. דוח מבקר המדינה אכן מצא כי למרות שהמימד החמישי מסרה למשטרה שלחברה חמישה לקוחות, כולם גופים ביטחוניים, בפועל המוצר מעולם לא נמכר לאף גורם אחר. כמו כן, למרות שהחברה מסרה ב-2016 כי המוצר היה "מוצר מדף כבר מזה שנה וחצי", בפועל החברה רק סיימה את פיתוחו לקראת ההתקשרות עם המשטרה. אבל המוצר בהחלט היה קיים, ואף בוצע בו פיילוט במסגרת ההתקשרות עם המשטרה.

מקור: מבקר המדינה - מערך הרכש במשטרת ישראל, עמ' 129-119

"וזה הניסיון היחיד של גנץ בחיים האזרחיים…"

■ לא נכון. בדיקה של חן מענית וטל שניידר בפברואר 2019 ב"גלובס" מצאה כי גנץ מילא תפקידים בכמה חברות עסקיות, לרוב כדירקטור. בין החברות ניתן למנות את בי.ג'י. פריים, אלרון תעשייה אלקטרונית ופאוור מי-טק. רק במימד החמישי גנץ כיהן כיו"ר הדירקטוריון.

מקור: "העסקים של בני גנץ נחשפים", טל שניידר וחן מענית, "גלובס", 10.2.2019

"אגב, גנץ גם פשט רגל..."

■ לא נכון. אבל המימד החמישי אכן נכשלה כלכלית והכריזה על פירוק מרצון. אחרי שניסיונות למכור את אותה לחברת הסייבר NSO עלו בתוהו, מונה למימד החמישי כונס נכסים כדי למכור את פעילותה, ולפי פרסומים, היא שילמה את חובותיה. משרד המשפטים אישר ל"משרוקית" כי החברה לא נכנסה להליכי פירוק בהוראת בית המשפט, כלומר לא "פשטה רגל".

מקור: כונס הנכסים הרשמי - תגובה לשאילתא של המשרוקית על המימד החמישי

"אשכנזי אותו דבר: אחרי הצבא עמד בראש חברה…"

■ נכון. כמו גנץ, גם גבי אשכנזי עמד בראש דירקטוריון חברה שגייסה מיליוני שקלים וקרסה כלכלית. החברה היא שמן, חברה בורסאית שעסקה בחיפושי נפט. אשכנזי מונה ליו"ר החברה בנובמבר 2011, כתשעה חודשים אחרי פרישתו מצה"ל, ועמד בראשה שנתיים. הוא התפטר אחרי שהחברה נקלעה לקשיים בשל כישלון קידוח "ים 3" שהשקיעה בו 140 מיליון שקל.

מקור: אתר הכנסת - הפעילות הציבורית של גבי אשכנזי

"שפשטה רגל..."

■ לא נכון. שמן מעולם לא הוכרזה כפושטת רגל. עם זאת, אחרי שהתגלה שהקידוח שלה יבש, שווי השוק שלה צנח מכחצי מיליארד שקל למיליונים בודדים. בגלל שוויה האפסי, הבורסה לניירות ערך הודיעה לפני כחודש על מחיקת מניותיה.

מקור: הבורסה לניירות ערך - הודעה על מחיקת ניירות ערך, 23.1.2020

"ומואשמת שהונתה את המשקיעים במיליוני שקלים"

■ נכון. הפרשה הזאת הסתיימה למעשה לפני חודש בלבד: הנתבעים, ובהם אשכנזי עצמו, הסכימו בהסדר פשרה לשלם למשקיעים ולעורכי דינם 4.5 מיליון שקל. על מה ולמה? באוקטובר 2013, זמן קצר לפני שאשכנזי ומנכ"ל החברה יוסי לוי התפטרו, הגישו משקיעים בקשה לתביעה ייצוגית, בטענה כי ראשי שמן הסתירו מהם מידע על הסיכויים הנמוכים של הקידוח. ב-2016 קבע בית המשפט כי יש "תשתית ראייתית ראשונית" לכך, וממש לאחרונה הושגה פשרה. אשכנזי לא ישלם את הפיצוי מכיסו: חברת הביטוח תישא בעלויות. 

מקור: דיווח של שמן על התביעה הייצוגית נגדה, 27.10.2016

מקור: "נכשל הגישור בייצוגית", "גלובס", 30.12.2018

פרשנות: המימד החמישי הגזימו, כמו כל סטארט-אפ | עמרי זרחוביץ'

אחד העקרונות הכי מקובלים בתחום הסטארט-אפים הוא Fake it till you make it. כלומר, תגיד שיש לך מוצר מוכן, שאתה אוטוטו מתחיל פיילוט עם החברה המובילה בתחום, או שהצלחת לפצח איזו בעיה שכולם מתמודדים איתה. תעשה כל מה שאתה יכול כדי להשיג את החוזה, אם אתה מאמין שתעמוד בציפיות הגבוהות שפיתחת אצל הלקוחות שלך.

סטארט-אפים נוטים להגזים, ויש להם את הביטחון העצמי המופרז כדי להיות בטוחים גם שיעמדו בהבטחות. זה מאפשר להם להשיג משקיעים ולקוחות ולצמוח מהר יותר. זה "הסוד" הכי גלוי בתעשייה. יזמים מספרים כי פעם אחר פעם הם אומרים ללקוחות שיש להם מוצר מוכן בשעה שהפיתוח עדיין בתהליך, אם בכלל החל. לא מדובר בשיעור קטן מהיזמים, אלא בתפיסה כוללת שעליה מושתתת התעשייה.

צריך לקחת את זה בחשבון כשבוחנים את פרשת המימד החמישי, שיושב הראש שלה היה בני גנץ. ממלא-מקום פרקליט המדינה הורה לחקור את התקשרות הסטארט-אפ (שבינתיים נסגר) בעקבות דוח מבקר המדינה שפורסם לפני כשנה. המבקר מתח ביקורת על התקשרות פטורה ממכרז, אך גם על הצגת מצג-שווא על-ידי המימד החמישי - הן על ההצהרה שיש לה חמישה לקוחות והן על כך שיש לה מוצר מוכן.

קשה לגבש דעה על כל פרטי ההתקשרות, אך לגבי מצג-השווא לא בטוח שצריך להתרגש. אפשר לא לאהוב את זה או לצפות שלמשטרה הם יגידו את האמת המלאה, במיוחד כשמדובר בחברה של בכירי מערכת הביטחון לשעבר. במשטרה אף אומרים כי המידע הזה לא היה זה שהטה את ההחלטה.

בכל מקרה, המשטרה בסך-הכול קיבלה את היחס שמקבלים כל הלקוחות - ביטחוניים ואזרחיים, ישראליים וזרים. זאת התנהגות יזמית מקובלת, וגם מאוד ישראלית - עיגול פינות, חוצפה ותרבות "יהיה בסדר". לסטארט-אפים המצליחים זה עובד (רק צריך לנסות לא להיסגר קודם לכן). למימד החמישי, כאמור, זה לא עבד. אבל אם הם נחקרים על הצגת מצג-שווא, אז עוד רבים וטובים היו צריכים להיחקר.

אם כבר, אז צריך לפרק טענה נוספת - שגנץ והמימד החמישי נכשלו. הם אכן נכשלו. למרות בכירים מקושרים, החברה לא הצליחה להגיע ללקוחות. החברה נסגרה בסופו של דבר לאחר שלא הצליחה לגייס עוד הון, לטענתם מכיוון שבין המשקיעים הבולטים בה היה האוליגרך הרוסי ויקטור וקסלברג, שהממשל האמריקאי הטיל עליו מגבלות.

האם זה כישלון? חד-משמעי כן. החברה גייסה 40 מיליון דולר שירדו לטימיון. האם זה חריג? ממש לא. כלל-האצבע הוא שכשבעה מתוך עשרה סטארט-אפים שורפים את הכספים שהשקיעו בהם (בערך שניים נוספים מחזירים את ההשקעה, ואחד מצליח). בלי זה, לא הייתה בישראל תעשיית הייטק משגשגת.