מסתירים את עמדתכם הפוליטית? אתם לא לבד ואין לזה קשר לשמאל או לימין

סקר "גלובס" ומכון שילוב מגלה: האמירה שרק מצביעי ימין מעדיפים שלא לגלות עבור מי הם מצביעים היא במקרה הטוב מיתוס • לפי הממצאים, הישראלים מרגישים הכי בנוח לגלות למשפחה למי הם עומדים להצביע, והרבה פחות לחברים ולקולגות בעבודה

מצביעה בקלפי/ צילום: רויטרס
מצביעה בקלפי/ צילום: רויטרס

אחת האמירות הבולטות שנשמעות תדיר מצד ימין של המפה הפוליטית, היא טענה לסתימת פיות לפיה מצביעי ימין מפחדים לגלות את נטיותיהם הפוליטיות. סקר של "גלובס" ומכון שילוב מגלה שמדובר בלא יותר ממיתוס. החדשות הטובות הן שימניים לא חוששים מסתימת פיות יותר משמאלנים. והחדשות הרעות? נראה שכולם חוששים מסתימת פיות.

■ סקר "גלובס" ומכון שילוב: הישראלים לא מתכוונים לזוז מהגוש
■ רוב הישראלים עומדים להצביע לאותה המפלגה. האם יש סיכוי לשינוי? | אנדרה טבקוף
■ פרופיל המתלבט הפוליטי: יותר נשים מגברים, יותר מזרחים מאשכנזים

הסקר מראה כי גם בפילוח שבין גברים לנשים אין הבדלים: שני המינים חוששים פחות או יותר באותה המידה להגיד עבור מי הם מצביעים - 13% מהנשים ענו כי הן לא מוכנות לגלות עבור מי הן מצביעות, זאת לעומת 12% מהגברים.

מופתעים? גם בשמאל וגם בימין חוששים להגיד עבור מי הם מצביעים
 מופתעים? גם בשמאל וגם בימין חוששים להגיד עבור מי הם מצביעים

לפי הממצאים, הישראלים מרגישים הכי נוח לגלות למשפחה למי הם עומדים להצביע. 83% מאיתנו עושים את זה. בשנייה שאנחנו יוצאים מחיק המשפחה - המספרים יורדים בצורה דרסטית. רק 52% מספרים לחברים למי הם הצביעו, ורק 40% מדברים על זה במקום העבודה. 13% מהנשאלים אמרו כי אינם חושפים כלל את הצבעתם.

 הפוליטיקה נשארת במשפחה
  הפוליטיקה נשארת במשפחה

נראה שאנשים מתחילים להפנים את האלימות החבויה בשיח הישראלי הפוליטי ומעדיפים שלא להיכנס לשדה המוקשים הזה מחוץ לסביבה המוגנת של המשפחה הקרובה. חשוב לזכור, שבדרך כלל התפיסות הפוליטיות בתוך המשפחה דומות, ובכך נוצרת סביבה מוגנת להתבטאות. נכון שלא תמיד זה כך, ודווקא דעות שונות בתוך המשפחה עלולות לפגוע מאוד, אך נראה שהמצב הזה עדיף מפני הסתבכות בוויכוחים פוליטיים עם חברים או עמיתים בעבודה.

לדברי אסף שמואלי, מומחה לשיימינג ומשברי רשת ובעל בלוג "המשבריסט" המתפרסם ב"גלובס", הבעיה לא מתחילה אצל האנשים, אלא על "הפוליטיקה שלא רוצה לדבר על פוליטיקה", שהיא כבר מזמן לא על השאלה מה יעשה מי שייבחר, אלא הרבה יותר אישית - רק על מי ייבחר. לדבריו, הבחירות האלה הן בעיקר סביב סוגיית מנהיגותו של נתניהו, אז יש פה הרבה אמוציות שהולבשו עליו.

לדבריו, "בסופו של דבר שיש פה שני מנגנונים. האחד הוא 'אין לי כוח, לא רוצה להסביר את עצמי', שלא רוצה להתעסק עם זה; והשני זה מנגנון של בושה - 'אני מתבייש בהצבעה שלי'.

לעיתים אנשים ישקרו או לא ידברו על הבחירה הפוליטית שלהם מבושה. הבושה הזאת לא בהכרח מאוד חזקה, אחרת אנשים גם לא היו מצביעים כפי שהם מצביעים, אבל בגלל האמוציות הגדולות שכרוכות בבחירות הנוכחיות, אנשים מעדיפים להימנע מזה. לעיתים החשיפה של הבחירה שלהם מביאה לשיימינג, שזאת תופעה שלא שמורה רק רשתות חברתיות כמו טוויטר או פייסבוק. "יש הרבה שיימינג שנמצא בקבוצות ווטסאפ, משפחתיות או של העבודה".

לדבריו, "כשאנו גורמים למישהו שיימינג אנחנו רוצים להשתיק אותו, לפגוע לו בביטחון העצמי. מתוך כוונה לפגוע בו, ולאו דווקא מרצון שהנפגע ישפר את דרכו. השיימינג הזה הוא שיח בריוני שנועד לגרום לפוגע להרגיש יותר חזק".