ההפסד הכלכלי כבד: מי יפצה את העסקים על הקורונה?

המספרים ההולכים וגדלים של הישראלים שנאלצים להיכנס לבידוד (עשרות אלפי אנשים, והמספר עולה כל הזמן) ואלה שנדבקו בנגיף הקורונה, מתורגמים באופן מיידי וברור לכסף. וליתר דיוק: להפסד של הרבה מאוד כסף. השאלה מי יישא בהפסד עלתה כבר ביום הראשון של משבר הקורונה והתשובה עליה עדיין אין. הנטל העיקרי נופל על העסקים והעצמאים בארץ. חלק מהעסקים - בעיקר אלה הקשורים לענפי התיירות - נפגעו באופן מיידי, ואליהם מצטרפים מדי יום עסקים מתחומים אחרים.

ארגונים ומייצגים של אותם עסקים פנו לממשלה בבקשות חוזרות ונשנות לפצות את העסקים הנפגעים. נכון להיום, לדברי גורמים באוצר ובממשלה, המדינה תסייע לעסקים שנקלעו למצוקה תזרימית רק בשלב מאוחר יותר, לאחר שיתבררו היקפי הנזק ממשבר הקורונה.

בשיחות סגורות מבהירה המדינה לארגוני העסקים והעצמאים, כי לא ברור אם תהיה למדינה יכולת לפצות את כל העסקים שניזוקו. החשש הוא כי ממדי הנזק יהיו עצומים ויהיה בלתי אפשרי לשפות על כל הנזקים שייגרמו.

לתבוע את המדינה 

לדברי עו"ד רועי כהן, נשיא לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים, התשובה של האוצר לגבי הפיצוי "לא מקובלת. משרד הבריאות מקבל החלטות הרסניות כלפי המגזר העסקי, מייצר פאניקה עד כדי כך שאנשים לא רוצים ללכת לטיפולי שיניים, מפחדים לקיים אירועי שמחות, מבטלים אירועים. ומנגד, אין בעל בית לאירוע ואין מבוגר אחראי שאומר 'עד פה'. יש גבולות שאי אפשר לחצות אותם. אי אפשר לייצר פאניקה ולהוציא הודעה ש-5,000 איש שישבו ליד אדם אחד בבלומפילד נכנסים לבידוד, ואחרי זמן קצר פתאום לומר 'סליחה, טעינו, זה רק 70', ושאף אחד לא ייקח אחריות לנזק שנגרם לעסקים שאלפי עובדיהם רצו הביתה מהעבודה באמצע היום".

לדברי כהן, המצב בקרב העסקים קטסטרופלי. "בימים האחרונים בוטלו אירועים ושמחות שנקבעו באולמות אירועים בגלל שנוצרה דיסאינפורמציה לגבי כמות האנשים שיכולים להיות יחד בהתכנסות.

"בהתחלה עלה מספר שאומר שאסור להיות בהתכנסויות של מעל 100 איש, ואירועים בוטלו, ואז התברר שמדובר בכינוסים של 5,000 איש. אנחנו שוקלים לתבוע את המדינה על כל הנזקים שקורים כתוצאה מהתנהלותה הבלתי אחראית, ללא סמכות ובלי שנשקלים כל השיקולים בנוגע להשלכות על המגזר העסקי".

לדברי כהן, "המדינה מעמידה היום אנשים בפני בחירה בין להביא אוכל לילדים שלהם לבין הגנה על בריאות הציבור. זו התנהלות של מדינת עולם שלישי. בבריטניה ברגע שהמדינה הוציאה הוראות בידוד, היא פרסמה במקביל תניה לפיצוי עסקים מהיום הראשון וקרן סיוע לעסקים קטנים, כדי שלא יספגו על עצמם את כל הנזק".

תיקון חוק מס רכוש

הפיצוי לעסקים יעבור כנראה דרך תיקון חוק מס רכוש לפיצוי נפגעי פעולות איבה ולחימה. הכוונה היא לתקן את החוק כך שיכלול גם נזקים כתוצאה ממגפות. אך, כאמור, מנגנון הפיצוי והיקפו ייקבעו רק בשלב מאוחר יותר.

לדברי כהן, זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי. "אומרים לנו שיצטרכו לתקן את חוק קרן הרכוש שמתייחס לפעולות איבה, ויש שם הרבה כסף בקופה, ויכניסו לשם גם את נזקים כתוצאה ממגיפה, ויהיה מנגנון פיצוי כזה או אחר. אבל, מכיוון שאי-אפשר להעריך את ממדי הנזק - זה ייקח זמן. אבל אין לעסקים שקורסים זמן".

לדבריו, "לכל הפחות, בינתיים, צריך לעשות צעדים בוני אמון מול המגזר העסקי, למשל לדחות את המקדמות, להקל על עסקים בארנונה וכדומה. ביקשנו למשל שתוקם קרן שתעזור לסוכני הנסיעות ומפיקי אירועים לעבור את התקופה הזאת, שיהיה סיוע מיידי לסקטורים שנפגעו הכי הרבה מהמצב, אבל לא קיבלנו מענה.

"מדינת ישראל מתנהגת כמו עולם שלישי ביחס למגזר העסקי וכמו מדינה הכי מתקדמת בעולם בהתגוננות מול הקורונה. יש פה דיסוננס מטורף. הם רוצים שאנשים יפרו את הוראות הבידוד רק כדי להביא פרנסה למשפחה שלהם? לאן הם דוחקים את אלפי האנשים שנמצאים בבידוד וצריכים לשלם לעובדים ולהביא כוח אדם אחר? אם אתם מוציאים הנחיות תיקחו על זה גם אחריות".

שכירים מול עצמאיים

גם יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, סבור שהמדינה צריכה להתעורר ומהר. "בימים האחרונים כולם מדברים על כך שהעם מחולק לשניים, לימין-ושמאל, אבל בעקבות משבר הקורונה המציאות שוב טופחת לנו על הפנים ומראה לנו שבאמת יש פה שני עמים, אבל לא ימין ושמאל, אלא עם אחד של שכירים, עם שמוגן לחלוטין, אם הוא נמצא בבידוד יש מי שישלם לו על זה והוא לא נפגע כהוא זה ממשבר הקורונה העולמי; ומצד שני, יש פה עם של עצמאים, ששוב פעם רואים שהוא מופקר.

"מה יעשה עכשיו למשל נהג מונית שצריך להיכנס לבידוד? אין לו איך לשלם משכנתא החודש. וזו גם הבעיה של האדריכל, המהנדס, עוה"ד או בעלים של מסעדה קטנה שיושב על הסירים בעצמו, ויש לו מלצר אחד. הבעיה נוגעת לרוב העצמאים במדינת ישראל, אלה שהפעילות האישית שלהם מייצרת את ההכנסות שלהם, ובזמן שהם בבידוד אין להם הכנסות ולא רק שאין להם הכנסות - יש להם הוצאות, ואם יש להם עובדים בבידוד אז הם צריכים לשלם את משכורותיהם".

לדברי גינדי, "המדינה צריכה לפצות על נזקי הקורונה כפי שהיא מפצה כשיש משבר ביטחוני, לפי קריטריונים ברורים".

על דחיית מועד הדיון בפיצוי לעתיד, אומר גינדי, כי מדובר בבריחה מאחריות. "איפה האחריות של המדינה? עד שהם יתעוררו אנשים יסגרו את העסקים. זה צריך לקרות עכשיו. צריך לפתח מנגנון לעסקים עכשיו, כי בעוד חצי שנה התמיכה בעסקים תהיה אחרי שהחולה מת".

גינדי אומר: "יש עסקים בתחום התיירות שאם הם לא יקבלו עזרה עכשיו הם לא יהיו קיימים בעוד חצי שנה. למשל מורי דרך, שכל הפרנסה שלהם מתיירות נכנסת. הם לא עשירים גדולים ועכשיו יש להם חודש-חודשיים ללא קבוצות להדריך וללא הכנסות בכלל. הם לא יכולים עכשיו להביא אוכל הבית. הם עובדי כפיים שאיבדו את המעט גרושים שהיו להם. בעוד חצי שנה הפיצוי לא יעזור להם. איך הוא יחיה בינתיים? מה הוא יאכל? מי ישלם לו שכירות? זה מגזר חלש. ויש הרבה כאלה. צריך לפעול מהר".

לדברי עו"ד יואב ביין, מומחה לתביעות נגד רשויות ונזקי טבע, "היות ומשרד הבריאות נותן הוראות שונות ובאמצעותם כופה על אנשים להיכנס לבידוד או לבטל אירועים, הוא יידרש גם לעניין הפיצוי. יש חיזוק משפטי לכך שכאשר הרגולטור מצווה משהו ועל ידי הציווי נגרם נזק - נדרש ממנו גם להיזקק לשאלת הפיצוי. במיוחד נכונים הדברים כאשר הציווי מוחל רטרואקטיבית. למשל על אנשים שיצאו למדינה מסוימת כאשר לא היה בגינה צו בידוד, ורק כאשר חזרו ניתן הצו או אירועים שנקבעו טרם ניתן צו ההגבלה ל-5,000 איש ובוטלו בדיעבד עקב צו ההגבלה. תחולה רטרואקטיבית צריכה לטפל גם בשאלת הפיצוי".

בעוד מספר ימים תצטרך המדינה להשיב לבג"ץ שהוגש בשאלהלמה היא לא מפצה את העסקים על נזקיהם ואז ייתכן שנקבל תמונה ברורה יותר של עמדת המדינה, ואולי מישהו אפילו ייקח אחריות.

מחסור בעובדים זרים

באשר להשפעת משבר הקורונה על המשק הישראלי והיקף הנזקים, ביום א' השבוע הודיע שר האוצר משה כחלון על הקמת צוות מיוחד במשרד שיבחן את ההיבטים הכלכליים והמשקיים של התפשטות הנגיף.

ההערכה היחידה שפורסמה על ידי משרד האוצר עד כה בנוגע לגובה הפגיעה למשק מתייחסת לפגיעה של בין 750 מיליון דולר ל-3.5 מיליארד דולר, אך מדובר בניתוח ראשוני וכללי בלבד.

במסמך שערך ד"ר רובי נתנזון, היועץ הכלכלי של לה"ב, לעדכון התחזית על השפעת התפשטות נגיף הקורונה, צוין כי אם יימשך השיתוק בייצור בסין, הוא עלול לפגוע בענפי המסחר והקמעונאות, המייבאים היקפים משמעותיים של סחורות מסין, בהם הלבשה, הנעלה, ומוצרי חשמל.

"אם לא יימצאו ספקים חלופיים, ייתכן וייווצר מחסור במוצרים אלה, שיוביל לעליות מסוימות במחיריהם. גם מפעלים ישראלים, המייבאים חומרי גלם ותשומות מסין, עלולים להינזק מעצירת פעילות הייצור בסין. לישראל גם יצוא משמעותי של סחורות ושירותים לסין", נכתב במסמך.

באשר לפגיעה בענף התיירות צוין, כי אשתקד נרשמה עלייה של 49% במספר הנכנסים מסין, לרמה של 156 אלף תיירים וברור כי מספר זה יהיה הרבה יותר נמוך השנה, ובכלל קיימת האפשרות של ירידה כלל עולמית במספר הנוסעים והתיירים בחודשים הקרובים. "החמרת ההנחיות של משרד הבריאות שכוללות את תאילנד, יעד שבו מבקרים כ-200 אלף ישראלים בשנה, צפוי לפגוע באופן משמעותי בענף התיירות", צוין.

לצד העובדה שההנחיות לגבי נסיעות לתאילנד פוגעות בענף התיירות, לצעד זה אף השלכות פוטנציאליות על ענף החקלאות, זאת בשל העובדים הזרים המגיעים לישראל מתאילנד. משרד החקלאות הוציא השבוע בקשה להאריך את שהות העובדים שנמצאים בארץ ולא לאשר כניסת עובדים חדשים. בנוסף, פועלים רבים מסין עובדים כיום גם בענפי הבנייה והתשתיות בישראל.

"סביר להניח שיהיה צורך להגדיל את מכסות העובדים הזרים ממקומות אחרים בחו"ל על מנת למנוע שיבוש בפעילות בתחומים אלה", כותב נתנזון.

בענף השירותים מוזכר במסמך, כי גם שישראל מייצאת לסין גם מוצרי הייטק, כימיה, ואחרים, וסביר שתירשם ירידה בהיקפי היצוא שלהם. בנוסף, תיתכן פגיעה באותן חברות ישראליות המבצעות חלק מהפעילות העסקית והיצרנית בסין.