"14 אלף עובדים יצאו לחל"ת ואלף פוטרו בגלל משבר הקורונה"

כך אמרה היום עו"ד תמר גולן, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה, מ. פירון ושות', בכנס "עסקים, כלכלה ומשפט בצל הקורונה" של "גלובס" • " זה משבר מתגלגל שלא רואים את סופו, ושכל בוקר מפתיע אותנו מחדש"

"המשבר הבריאותי כבר הפך גם למשבר תעסוקתי", כך אמרה עו"ד תמר גולן, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה, מ. פירון ושות', בשיחה עם שני אשכנזי בנושא "התמודדות שוק העבודה עם אתגרי התקופה" בכנס "עסקים, כלכלה ומשפט בצל הקורונה" של "גלובס", שהתקיים ללא קהל ושודר בשידור חי. הכנס נערך בחסות ובשיתוף בנק הפועלים, שופרסל, מכון הייצוא, איגוד לשכות המסחר, משרד עורכי דין מ. פירון ושות' ובית ההשקעות פסגות.

"זה המשבר הראשון שבו גם המעסיקים וגם העובדים נפגעים. עברנו הרבה משברים במדינה, ואני לא זוכרת אחד שבו הייתה פגיעה כזו מסיבית בשני צדי המתרס. לפי הנתונים שפורסמו אתמול, 14 אלף עובדים יצאו לחל"ת ואיבדו את פרנסתם המיידית, ואלף פוטרו, ומבחינתי אין הבדל בין השניים. זה משבר מתגלגל שלא רואים את סופו, ושכל בוקר מפתיע אותנו מחדש".

גולן נתנה דוגמאות למקרים שמראים את אופיו הלא צפוי של המשבר - "לפני פחות משבוע היה אצלי אחד מבעלי סוכנויות התיירות הגדולות בישראל והוא ביקש להוציא את העובדים לחופשה. אחרי יום הוא אמר שאין לו ברירה, הוא לא מצליח למצוא עיסוקים לעובדים, ולכן הוא מבקש להוציא אותם לחל"ת. ביום שני דיבר איתי אחד המעסיקים הגדולים בתחום ההיסעים, וגם הוא עבר תוך יום מהוצאת העובדים לחופשה, לבקשה של זימונים לכל העובדים להוצאה לחל"ת או פיטורים".

מי מפצה את השוהה בבידוד על היעדרות?

"14 ימי הבידוד הם ימי מחלה על חשבון המעסיק. המעסיקים מתנגדים לעובדה שזה נקרא מחלה כי חוק דמי מחלה מגדיר מחלה כאובדן כושר זמני לבצע עבודה. אנחנו יודעים ש-90% בערך ממי שנמצא בבידוד הם לא חולים ולא איבדו את כושר עבודתם. חלה עליהם גזירת הבידוד כדי למנוע הידבקות של קהלים נוספים. גם עבודה מהבית לא אפשרית בכל מקום עבודה. זו פריבילגיה של ההייטק, ואני לא בטוחה כמה היא מתאימה למקצועות אחרים. נהג ורופא לא יכולים לעבוד מהבית. כל מי שעוסק בתיירות נפגע, וגם הספקים שמקבלים סחורה מסין ובעצם נתקעו ללא סחורה".

גולן תיארה כי "מעסיקים אומרים שגם אם יכירו בבידוד כימי מחלה, למה הם צריכים לשאת בגזירה ולא המדינה? שאלה נוספת היא אם אפשר לכפות על עובד בבידוד עבודה מהבית כי כשעובד חולה אנחנו לא יכולים לכפות עליהם עבודה".

מה לגבי מעסיק שעובד שלו החליט לנסוע לחו"ל למרות שידע שיצטרך להיכנס לבידוד?

"זו אחת השאלות הקשות. עובד חייב לתאם מראש יציאה לחופשה עם המעסיק. עובד כזה שיצא לחו"ל, אני חושבת שמקום העבודה בהחלט יכול להתריע ולומר לו מראש, למרות שזה לא יעלה בקנה אחד עם תקנות משרד הבריאות, שהוא לא ישלם לו את תקופת הבידוד כי הוא לקח על עצמו את הגזירה, כי הוא בעצם הפר את הסכם העבודה בינו לבין המעסיק".

מה קורה אם עובד חושש לבריאותו ומפחד להגיע לעבודה?

"הוא צריך להידבר עם המעסיק ואולי הם יגיעו להסכמה שהוא יוכל לעבוד מהבית, או לסכם שייקח ימים על חשבון מחלה או חופשה צבורה, וככל שהוא סיים אותם, הוא יוכל לצאת לחל"ת".

מה לגבי עובד שנדרש לבידוד אבל סיים את מכסת ימי המחלה?

"זו אחת השאלות הקשות. למעסיק לא תהיה ברירה. הוא יאלץ לשלם להם את זה כתקופת מחלה. זו בעיה שמטילה את העול הכלכלי הכבד על המעסיקים שכבר במשבר קשה. נתקלנו גם בשאלות נוספות כמו מה דין נשים בהריון. האם אפשר לפטר אותן במצב הזה. זה שוב חוזר לפתחה של המדינה שצריכה לפתור את כל הסוגיות. עוד שאלה היא מה קורה עם שימועים לפני פיטורים כשכל הנימוקים מתאחדים לנימוק אחד - משבר הקורונה. זה משנה את ההתנהלות שמצופה ממעסיקים ומעמיד את העובדים תחת עובדה מוגמרת תוך שעות אחדות".