דעה: התפקיד הכפול של הרשתות החברתיות במשבר הקורונה

אלה ימים לא פשוטים לאיש, בוודאי כאלה שחרדה מוכרת להם. אין ספק כי גם ללא הרשתות החברתיות, ההיסטריה סביב מגפת הקורונה - כפי שמוכיחה ההיסטוריה - הייתה מתעוררת. ועם זאת, כדרכן, הרשתות החברתיות מהדהדות את החרדה ובעיקר את תחושת האפוקליפסה והפאניקה הקולקטיבית. כך לדוגמה צילומים וסרטונים של המונים - בארץ ובעולם - מתנפלים על המרכולים במחזות שכאילו נלקחו מסרטים בדיוניים, מחדדים את תחושת הבלהות של רבים.

הרשתות החברתיות הן שחקן מרכזי ומשמעותי גם באופן שבו מנוהל המשבר על-ידי מנהיגי העולם. החרדות מחלחלות גם למעלה, כמו גם החשש של מה יקרה במקרה של כישלון, או יותר נכון: מי ישלם את המחיר במקרה של חוסר הצלחה בהתמודדות עם המגפה. כי ברור לכל שחרדה ופחד יכולים להפוך די במהירה לכעס לכאוס גדול ברשתות החברתיות ובכלל, שאת מחירו ישלמו המנהיגים עצמם.

הרשתות החברתיות הן שחקן המפתח במשבר הקורונה, ובאופן פרדוקסלי זה עובד לשני הכיוונים. הרשתות שמעצימות את המשבר הן גם אלה שמסייעות בהתמודדות איתו, ברמת הפרט והחברה.

כך לדוגמה, ברשתות החברתיות - וואטסאפים ופייסבוק בעיקר - בולט בימים האחרונים דיון ער ועמוק סביב השאלה: מה מנסה הקורונה לומר לנו? האם זוהי דרכו של היקום להראות לנו שקצת הגזמנו?

זהו דיון מרתק, שכולל פוסטים מרגשים עד דמעות ויצירתיים עד כאב, המועברים מאחד לשני בוויראליות אין-קץ. הם מספקים לרבים מאיתנו את הנחמה שאולי בסוף הכול לטובה - ויום אחד נחזור לקנות בסופרמרקט כמו פעם ונדע להעריך.

מן העבר השני, הרשתות החברתיות מספקות להמונים המבודדים סביבה חברתית תוססת, מנחמת ומשעשעת - כמו למשל סרטוני האיטלקים המזמרים על המרפסות, שהיו לאתנחתא מצוינת עבור רבים.

קבוצות הוואטסאפ הולכות וממצבות עצמן כקבוצות תמיכה להתמודדות עם המשבר, בפן החברתי. ובאין אלטרנטיבה למפגשים אמיתיים כמו פעם, הרי שמדובר באלמנט משמעותי וחשוב להתמודדות היום יומית עם המשבר ברמת הפרט.

הרשתות החברתיות מסייעות משמעותית ביישום ההנחיות על-ידי בודדים. מקרה הפיראט האדום באור-יהודה הוא דוגמה מדהימה לאופן שבו שיימינג - מונח שלילי לכאורה - הופך להיות כלי במאבק נגד הקורונה. המסלול האמיתי שעשה זכיין הפיראט האדום באור-יהודה, שהיה מראשוני החולים, נחשף בעיקר בעקבות מידע וצילומים שסיפקו תושבים באזור באמצעות קבוצות הרשתות חברתיות בעיר. אפשר להניח כי לשיימינג שנעשה לחולה זה הייתה השפעה חיובית על המוטיבציה של חולים אחרים לשתף פעולה בהמשך.

אפשר לקטר על עידן המסכים והרשתות החברתיות, אבל אפשר גם לתהות מה היה קורה לו המגפה הייתה מתרחשת בעידן אחר. הסתגרות של שבועות, עם המשפחה או בלי - ללא רשתות חברתיות ומסכים וללא סביבה תומכת (גם עם מרחוק) - הייתה חוויה אחרת ושונה, במובן הפחות חיובי.

אנו צפויים לשינויים דרמטיים גם באופן ההתנהלות ברשתות, לפחות באופן זמני. אפשר לתהות לדוגמה כיצד הריחוק הפיזי שנכפה על כולנו ישפיע על אלמנטים כמו הסלפי המשותף, שהיה אחד המרכיבים המשמעותיים בפעילות של רבים מאיתנו - וזו רק דוגמה אחת. עידן חדש נולד, שפה דיגיטלית חדשה מתגבשת, ובמקרה הזה הקלישאה השחוקה לגבי עתיד העולם הדיגיטלי נכונה מתמיד: ימים יגידו. 

הכותב הוא מומחה לשיווק דיגיטלי