המשק עובר לעבוד במתכונת מצומצמת: 30% נוכחות בסקטור הציבורי

תקנות לשעת חירום שאושרו לפני שעה קלה בממשלה מגבילות את שיעור הנוכחות של עובדים בסקטור הפרטי והציבורי ל-30% (בפרטי) ו-35% (בציבורי) • האוצר קיבל את עמדתו של יו״ר נשיאות המגזר העסקי: תחומי עבודה נוספים יוגדרו כעובדים חיוניים

ראש הממשלה נתניהו דורש מהציבור להישאר בבתים / צילום: קובי גדעון, לע"מ
ראש הממשלה נתניהו דורש מהציבור להישאר בבתים / צילום: קובי גדעון, לע"מ

המשק עובר לעבוד במתכונת מצומצמת. תקנות לשעת חירום שאושרו לפני שעה קלה בממשלה מגבילות את שיעור הנוכחות של עובדים בסקטור הפרטי והציבורי ל-30% (בפרטי) ו-35% (בציבורי). בגופים ציבוריים המוגדרים חיוניים נקבע שיעור התייצבו מרבי דיפרנציאלי שנע בין 50% ל-100%.

התקנות שאושרו בממשלה הערב ייכנסו לתוקף ביום ראשון הקרוב ויהיו בתוקף למשך ארבעה שבועות. מוקד 104 של פיקוד העורף ייכנס לפעולה ביום ראשון על-מנת לספק תשובות לשאלות מהציבור בנושא יישום התקנות.

התקנות מחלקות את המגזר הפרטי בישראל לשלוש קטיגוריות מרכזיות: עסקי פנאי ובילוי יישארו סגורים. לתוך הקטיגוריה הזו הוכנסו גם עסקים כגון חנויות בגדים, כלי כתיבה, חומרי בניין, מספרות וקוסמטיקה. ההגיון שמאחורי הכנסתם של עסקים אלה לתוך הקטיגוריה של עסקים סגורים הוא שלא ניתן לבצע בהם את העבודה השוטפת מבלי להפר את ההוראות הבטיחות נגד הדבקה (עד עשרה עובדים בחדר ומרחק של 2 מטרים).

הקטיגוריה השנייה היא של עסקים שאין מגבלה על הפעלתם אולם הם יידרשו לוודא כי נוכחות העובדים בהם אינה עולה על 30% במקום העבודה, או עד 10 עובדים (לפי הגבוה). ניתן להעסיק עובדים מהבית מעבר לתקרה שנקבעה.

הקטיגוריה השלישית היא ענפים חיוניים - שם ניתן יהיה להפעיל את העסקים ב-100% בקטיגוריה הזו נכללים עסקים פרטיים, חלק מהחברות ממשלתיות וחלק מהתאגידים. מדובר בין היתר בגופים השייכים להערכת הבריאות, נמלי הים, יצרני מזון, בנקים (למעט סניפים). פועלים בשירותים חיוניים שלא יכולים לשמור על כללי הבטיחות (למשל משחטות) יידרשו לחבוש מסיכות, כפפות ויידרשו לנטר חום גוף באופן קבוע. הגדרת עסק חיוני הורחבה גם לשרשראות האספקה של נותני שירות חיוני. כך על-מנת לוודא שהתוצרת החקלאית תגיע למרכול הורחבה ההגדרה גם לחקלאים, מספקי הדשנים, אגודות המים, בתי האריזה, המובילים, ומרכזים לוגיסטיים.

שגרת פעילות מלאה תהיה גם בשירותים החיוניים בסקטור הציבורי ובכלל זה מערכת הביטחון, מערכת הבריאות גופי הכיבוי וההצלה ושירותי רווחה. בסקטור הציבורי שאינו מוגדר שירותים חיוניים (משרדי הממשלה, חברות ממשלתיות, תאגידים סטוטוריים נקבעה מכסה של 30% שעליה יוכל מנכ"ל המשרד להוסיף עוד 5% ונציב שירות המדינה יוכל להוסיף. עובדים בסקטור הציבורי שלא הוגדרו חיוניים יוצאו לחופשה בתשלום על-חשבון ימי החופשה שלהם.

לאחר דין ודברים ממושך בישיבת הממשלה נקבעו שיעורי התייצבות שונים לגופים ציבוריים שונים. שיעור ההתייצבות הגבוה ביותר 100% נקבע למשרד הבריאות, המכון הביולוגי ומשטרת ישראל; שיעור התייצבות של 95% נקבע לשירות בתי הסוהר; שיעור התייצבות מרבי של 80% נקבע לרשות הארצית לכבאות והצלה השב"כ והמוסד; שיעור התייצבות של 75% נקבע למשרד העבודה ושירותי הרווחה; שיעור התייצבות של 70% נקבע למערך הסייבר הלאומי; שיעור התייצבות של 60% נקבע לעובדי משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון משרד המשפטים והמפעלים תומכי הביטחון; שיעור התייצבות של 50% נקבע למשרד לביטחון פנים, הוועדה לאנרגיה אטומית, משרד האנרגיה והתעשיה הבטחונית ; שיעור התייצבות של 40% נקבע ללשכת הפרסום הממשלתית.

האוצר קיבל את עמדתו של יו״ר נשיאות המגזר העסקי: תחומי עבודה נוספים יוגדרו כעובדים חיוניים

בהמשך להודעת משרד האוצר בהגדרת הקריטריונים למשק חיוני, מברך יו״ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, על הכללת תחומים קריטיים להמשך תפקודו של המשק .

לדבריו, "הסיכום אליו הגענו יחסוך מיליארדים למשק. הוא מצמצם למינימום את הפגיעה במשק הן מבחינת הענקת השירותים לציבור שיישב בבית בזמן הסגר והן מבחינת צמצום האוכלוסיות שיתווספו למעגל האבטלה. בשעת משבר זו קיימת חשיבות גבוהה לשיח הפתוח בין המגזר העסקי לממשלה. אני מברך על שותפות המטרות בשמירה על התנהלות זהירה ונכונה ".

נשיא התאחדות התעשיינים, ד״ר רון תומר, בירך על החלטת הממשלה להחריג את התעשיות המייצאות מתקנות שעת החירום שפורסמו היום. תומר אמר כי ״בימים האחרונים התעקשנו להחריג את התעשיות המייצאות, לצד ענפים תעשייתיים רבים נוספים, כדי להבטיח גם ביטחון קיומי וגם עתיד כלכלי למשק הישראלי. תוספת החרגת היצואניות, שהתקבלה, לשמחתי, ברגע האחרון, תאפשר לענף ההייטק להמשיך ולפעול ולא לאבד לקוחות בעולם. אני רוצה להודות לראש הממשלה, שר הכלכלה והתעשייה ושר האוצר שהבטיחו היום שהמשק יוכל לצמוח שוב לאחר המשבר״ .

ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד ההייטק אמר כי ״בראש מעיינינו כמובן הבריאות ואנו מחוייבים לעשות ככל יכולתנו לשמור על בריאות התושבים ובריאות עובדינו. במקביל עלינו לחשוב גם על היום שאחרי ולוודא שבמגבלות האפשרויות ובתוך משמעת מירבית אנו שומרים על הציבור, על עצמנו ועל הכלכלה הישראלית״.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988