לידיעת המלצרים: הטיפים כלולים בדמי האבטלה

עם פרוץ משבר הקורונה אלפי מסעדות ובתי קפה נאלצו לסגור, ועובדים רבים, בהם עשרות אלפי מלצרים, נשארו ללא עבודה • בזכות חוק הטיפים עשויים המלצרים להיות זכאים לדמי אבטלה על שכר גבוה יותר • הנה כל מה שצריך לדעת

מסעדות סגורות בצל ההנחיות החדשות של משרד הבריאות / צילום: איל יצהר, גלובס
מסעדות סגורות בצל ההנחיות החדשות של משרד הבריאות / צילום: איל יצהר, גלובס

עם פרוץ משבר הקורונה חטף ענף המסעדנות מכה קשה, לאחר שהנחיות הממשלה אסרו על פתיחת מסעדות לציבור למעט למשלוחים. מאוחר יותר נאסרה כליל גם האפשרות לאיסוף עצמי, ואף דווח כי שירותי המשלוחים פחתו ב-30%. ההנחיה הביאה לסגירה מיידית של אלפי מסעדות ובתי קפה ולשליחתם הביתה של יותר ממאה אלף עובדים, ובהם גם עשרות אלפי מלצרים. בזכות חוק הטיפים השנוי במחלוקת עשויים המלצרים להיות זכאים לדמי אבטלה על שכר גבוה יותר הכולל גם את רכיב הטיפים. עו''ד אורלי אבירם, שותפה מנהלת במשרד נ. פינברג ושות', ועו"ד אדר מוסול, מהצוות שלה, מסבירים.

מהו חוק הטיפים?

הפסיקה הנוגעת לחוק הטיפים ניתנה לפני שנתיים, במרץ 2018, כשהשופט יגאל פליטמן, נשיא בית הדין לעבודה בדימוס, פסק כי טיפים למלצרים במסעדות ובבתי קפה מהווים שכר שהמעסיק משלם ויש להפריש בגינו את כלל הזכויות הסוציאליות הנלוות, לרבות דמי ביטוח לאומי. הפסיקה ניתנה בתביעה שהגישו המלצרים עומרי קיס ויחיאל בודה נגד המוסד לביטוח לאומי ומעסיקים בענף המסעדנות, בשני הליכים שונים שאוחדו לדיון בסוגיה עקרונית אחת, בשאלה האם יש לקחת בחשבון את דמי הטיפים המשולמים למלצר בחישוב השכר המזכה בקבלת דמי אבטלה, כמו גם לעניין זכויות סוציאליות שונות כדוגמת תשלום שכר מינימום. 

אורלי אבירם עו''ד שותפה בנ פינברג ושות' צלם אופיר אייב
 אורלי אבירם עו''ד שותפה בנ פינברג ושות' צלם אופיר אייב

מה טענו בענף נגד חוק הטיפים?

בעלי מסעדות מחו על פסק הדין וניבאו כי מסעדות רבות יפשטו רגל, ובאחרות תהיה עליית מחירים תלולה; כי דור שלם של מלצרים יעזוב וצעירים לא ירצו עוד לעבוד במלצרות במקומם. ואומנם, פסק הדין מיושם כיום במסעדות, מי באופן מלא ומי פחות, והביא לכך שככלל, מצד אחד חלה עלייה בשכר המבוטח של המלצרים, עליו מופרשות זכויות פנסיוניות ודמי ביטוח לאומי, אולם מצד שני, הביא לירידה של יותר מ-20% מהשכר החודשי שהגיע "לכיס" למלצרים.

ומה קורה היום?

כשרבבות מלצרים מפוטרים או מוצאים על ידי מעסיקם לחופשה ללא תשלום, עומדת בפניהם האפשרות לקבל דמי אבטלה על בסיס שכר הכולל את גם את רכיב הטיפים ששילמו הלקוחות, ולא רק על בסיס שכר המינימום ששולם להם על ידי מעסיקיהם בעבר.

בכמה גדל השכר המבוטח?

בעבר, שכר המלצרים המבוטח היה במרבית המקרים בגובה שכר מינימום. עקב אופי העסקה בענף המתאפיין בעבודה חלקית, השכר החודשי היה נמוך, גם אם ההכנסה בפועל הייתה גבוהה יותר. כיום, השכר המבוטח גבוה יותר, שכן הוא כולל גם את רכיב הטיפים. אולם מכיוון שפסק הדין מאפשר למעסיקים ולמלצרים להגיע להסדר שלפיו עלות המעסיק הנוספת תילקח מתוך הטיפים ששולמו לעובד, והסדר זה מהווה לעתים תנאי לעבודה, ואף מכיוון שהטיפים מחייבים את המעסיק בתשלום מע"מ - הרי שהשכר המשולם למלצר בפועל נמוך יותר מסך הטיפים שקיבל.

האם יש נתונים על שכר המלצרים הממוצע?

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השכר הממוצע בענף המסעדנות עומד על כ-5,200 שקל לחודש בלבד. עם זאת, ישנו שוני ניכר בשכר המלצרים התלוי במיקום הגיאוגרפי, בעונה ואף בגיל המלצר, כך שככל הנראה שכר המלצרים בתל אביב ובמרכז גבוה משמעותית משכר המלצרים במקומות אחרים בארץ.

האם מלצרים יכולים להירשם בלשכה כמו שאר דורשי העבודה?

מלצרים, בדומה לעובדים אחרים במשק, יכולים להירשם בשירות התעסוקה ולהיות זכאים לתשלום דמי אבטלה בהתאם לכללים הקבועים בחוק שירות התעסוקה וחוק הביטוח לאומי. גם מלצרים שהוצאו לחופשה ללא תשלום שמשכה מעל 30 ימים בשל משבר הקורונה, זכאים לקבל דמי אבטלה בדומה לעובדים אחרים במשק, וכעת גם על רכיב הטיפים המשולם להם כחלק משכרם.