פרשנות: הממשלה הפדרלית לא תכריז "מלחמה" על ניו יורק

הנשיא הודיע כי הוא שוקל להטיל סגר על שלוש מדינות בצפון מזרח ארה"ב - אך חזר בו לאחר תגובה נסערת • כמעט מדי יום הוא נקלע לעימותים חזיתיים עם מושלים, החושבים שאין הוא עושה די • "חכמולוג קטן", הוא קרא לאחד מהם. "אישה שלא יודעת מהראש שלה", הוא קרא לאחרת

טיימס סקוור במנהטן השבוע, בעקבות התפשטות הקורונה בעיר / צילום: Eduardo Munoz, רויטרס
טיימס סקוור במנהטן השבוע, בעקבות התפשטות הקורונה בעיר / צילום: Eduardo Munoz, רויטרס

רק זה היה חסר לארה"ב בעיצומו של משבר הקורונה: במשך שעות אחדות ריחף עליה אתמול הצל של עימות חוקתי בין שלוש מדינות בצפון-מזרח ארה"ב לבין הנשיא טראמפ.

הנשיא אמר לעיתונאים אתמול בבוקר כי הוא שוקל להטיל סגר על מדינות ניו יורק וניו ג'רזי ועל חלקים של קונטיקט. האזור הזה ידוע כ"שלוש-המדינות" (Tri-State), והעיר ניו יורק עומדת במרכזו. ניו יורק וניו ג'רזי הן המדינות המובילות במספר המקרים הידועים של Covid-19 בארה"ב.

הנשיא לא טרח להודיע למושלי המדינות על כוונתו, או להיוועץ בהם. מושל ניו יורק, אנדרו קואומו, הגיב כנשוך נחש. הוא הכריז, שהסגר המוצע כמוהו כ"הכרזת מלחמה של הממשלה הפדרלית". מלים כאלה אינן נשמעות לעתים קרובות, אפילו לתפארת המליצה. הן מזכירות קצת יותר מדיי את הטראומה הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב, מלחמת האזרחים, אשר פרצה לפני כמעט 160 שנה.

"אם אנחנו מתחילים להקיף אזורים בארצנו בחומות, זה יהיה מוזר לחלוטין, מזיק, אנטי-אמריקאי, אנטי-חברתי", אמר המושל, שהתנהלותו בשבועות האחרונים העלתה את הפרופיל הארצי שלו ועוררה הערכה ניכרת.

הנשיא חזר בו. לאחר ששקעה השמש הוא צייץ מן הבית הלבן כי החליט להסתפק ב"המלצה חזקה לנוסעים" להימנע מלהגיע אל שלוש המדינות האלה. "הסגר לא יהיה נחוץ". מה בדיוק קרה כאן? האם עניין לנו במעשה ללא מחשבה תחילה, או בניסיון של הנשיא לבחון את התגובה הציבורית למהלך רדיקלי?

"האישה ההיא ממישיגן"

בימים שקדמו למהלך-לא-מהלך הזה, הנשיא חזר ודבר על רצונו להקל את ההנחיות על מרחק ביטחון חברתי בחלקים של ארה"ב, שבהם פגיעת הנגיף אינה גדולה. הוא הטעים שהגבלות, או אפילו החמרות, יתכנו באזורים פגועים במיוחד. אין ספק שניו יורק עומדת בקריטריון הזה, עם כמעט חצי הנדבקים בכל ארה"ב.

כך או כך, הנשיא הופך עימותים עם מושלי מדינות לחלק מן הרפרטואר הפוליטי שלו. יום אחד קודם הוא תקף את מושלי שתיים מן המדינות פגועות-הקורונה ביותר, וושינגטון (בפינה הצפון-מערבית של ארה"ב, ליד הגבול עם קנדה) ומישיגן (במערב התיכון, גם היא על גבול קנדה).

למושל וושינגטון הוא קרא "חכמולוג קטן, שהיה פעם גדול, אבל עכשיו הוא קטן". למושלת מישיגן הוא קרא "חצי", "האישה ההיא ממישיגן", אשר "אינה יודעת מן הראש שלה" (בתרגום חופשי), ומטילה על אחרים את האשמה "לחוסר מיומנותה".

הוא בוודאי אינו הנשיא האמריקאי הראשון המקל ראש במושלי-מדינות, אבל קשה להיזכר אימתי נשיא דיבר על מושלים באופן הזה בפומבי. ספק אם זה מתכון לאחדות בשעת משבר. כל המושלים האלה נבחרו בבחירות דמוקרטיות.

להגיד לתעשיות מה לעשות

במרכז העימות עם המושלים עומדת אי הסכמה על השימוש שהממשלה הפדרלית צריכה לעשות בסמכויותיה במצב חירום. שורה של מושלים, ובכללם רפובליקאים מתונים, רוצים שהנשיא ישתמש בסמכותו על פי חוק בן 70 שנה, "פקודת הייצור הבטחוני" (DPA), כדי להסב קווי ייצור מצרכים אזרחיים לצרכים צבאיים או ממלכתיים.

הנשיא פסח על שתי הסעיפים במשך ימים אחדים. הוא החיל את החוק, אבל נמנע מלהשתמש בו, מפני ש"אנחנו באמריקה לא מלאימים". הוא אימץ את נוסחת אחד מיועציו, פיטר נאבארו, שהחוק ישמש אמצעי לחץ. הנשיא האמין כי די בפוטנציאל של שימוש בחוק כדי להביא תעשיות מרכזיות למסקנה שעליהן להתרכז בייצור מכונות הנשמה, גם אם מעולם לא ייצרו מכונות כאלה. זה מה שקרה בזמן מלחמת העולם השנייה ובזמן מלחמת קוריאה.

המתלונן העיקרי על גישת הנשיא היה המושל קואומו, שהזהיר כי רק התערבות מסיבית של הממשלה הפדרלית תוכל למלא את מחסורה של מדינתו במכונות הנשמה,. ביום ו' נענה הנשיא, לפחות חלקית, להיגיון הזה, והשתמש בחוק כדי להורות לג'נרל מוטורס, יצרנית הרכב הגדולה ביותר באמריקה, להסב את קו הייצור באחד ממפעליה למכונות הנשמה.

המושלים אינם מסתפקים בזה. מושל מדינת וירג'יניה, רלף נורת'האם, לא נכנס לעימות ישיר עם הנשיא, אבל הכריז ביום ו' כי נחוץ "פתרון ארצי" לבעיית המחסור הקריטי בציוד רפואי. "כולנו מתחרים זה בזה", הוא אמר. בווירג'יניה, למשל, ממשלתו של נורת'האם מתחרה "עם בתי החולים שלנו, עם מדינות אחרות ועם הממשלה הפדרלית".

התוצאה היא דיווחים על הצטמקות מלאי מהירה של ציוד להגנת סגל הרפואי. "ייצור והפצה חייבים להתנהל ברמה הארצית", אמר מושל וירג'יניה, שמדינתו גובלת בוושינגטון הבירה, ורבים מפקידי הממשל הבכירים מתגוררים בה.

האבטלה עולה ב-3,000%

הנשיא חתם ביום ו' על חוק ההקצאות עצום הממדים של הקונגרס (2.2 טריליון דולר) לסייע לנפגעי המשבר. במעמד החתימה לא נכח שום דמוקרט, אף כי בלי הדמוקרטים החוק לא היה עובר.

אבל הנתונים המזעזעים המגיעים מן המדינות, אם בענייני תעסוקה ואם בענייני תקציב, מלמדים שגם שני טריליון לא יספיקו.

ריפרוף על עמודים ראשונים של עיתונים אמריקאיים (newseum.org) מניב כותרות ראשיות כמו, "עליה של 432%" בבקשות למענקי אבטלה (עיתון במחוז ג'קסון במדינת אורגון, בחוף המערבי), או "בקשות למענקי אבטלה עולות ב-3,000% (במחוז אן אראנדייל, במדינת מרילנד, ליד עיר הבירה וושינגטון), או "עליה של 1,045%" במדינת פלורידה.

עליה של 432% בבקשות למענקי אבטלה בכותרת הראשית של עיתון במדינת אורגון, בחוף המערבי של ארה״ב / צילום: צילום מסך
 עליה של 432% בבקשות למענקי אבטלה בכותרת הראשית של עיתון במדינת אורגון, בחוף המערבי של ארה״ב / צילום: צילום מסך

ירידה תלולה נרשמת בהכנסותיהן של רשויות מקומיות, בעיקר בגלל התמעטות הפעילות הכלכלית, אבל גם בגלל הדחייה שהממשל החליט להעניק להגשת שומות לשנת הכספים הקודמת. במקום 15 באפריל, תאריך היעד עכשיו הוא 15 ביולי. ברוב המדינות, שנת התקציב מתחילה באחד ביולי. משמעות הדחייה היא אפוא שהן לא יוכלו לכלול את תקבולי המס בחישוב הוצאותיהן. קליפורניה סובלת כנראה יותר מכל מדינה אחרת ממפולת הבורסה: היא איבדה את רוב הכנסותיה ממס רווחי הון.

נתוני המגפה ב-6 בבוקר שעון ישראל:

סך כל המקרים המדווחים בארה"ב - 123,750

סך כל מקרי המוות - 2,227

המדינות הפגועות ביותר:

ניו יורק -- 53,455 מקרים מדווחים; מקרי מוות -- 883

ניו ג'רזי - 11,124; מקרי מוות -- 140

קליפורניה - 5,659; מוות - 120

מישיגן - 4,650; מוות - 111

וושינגטון (המדינה, לא העיר) - 4,310; מוות - 189

רק בחמש מדינות של ארה"ב מספר הנדבקים נופל מ-100. ב-42 מדינות הוא גבוה מ-200. ב-20 הוא גבוה מאלף

רשימות קודמות ב yoavkarny.com וב https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב twitter.com/YoavKarny