"זו לא עוד שפעת": ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות מוטרדת מהעלייה בחולים הקשים

"זו הפכה להיות מחלה קשה, צריך להקפיד מאוד על הסגר כדי לא להידבק בה", כך אומרת ד"ר ורד עזרא, ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות • "הנפטרים רובם מבוגרים, אבל אין חסינות לצעירים. האזרחים צריכים להיזהר, להישמר ולעשות מה שהם יכולים כדי להימנע מהמשך הפצת המחלה"

קשיש על קולנועית לובש מסיכת מגן בטיילת הריקה של תל אביב / צילום: כדיה לוי
קשיש על קולנועית לובש מסיכת מגן בטיילת הריקה של תל אביב / צילום: כדיה לוי

הבוקר, עלה מספר החולים המאומתים בישראל ל-3895 בני אדם. למרות שמצבם של מרבית הנבדקים החיוביים - 3600, הינו קל, ד"ר ורד עזרא, ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות, מוטרדת מהעלייה במספר החולים הקשים והמונשמים, ומסבירה בשיחת רקע עם עיתונאים כי משרד הבריאות הורה לבתי החולים להיערך למצב של 5000 מונשמים. "אנחנו רואים עלייה בחולים הקשים והמונשמים, קפיצה. יש 13 נפטרים, האחרון ממש לאחרונה. הקפיצה הזו מאתמול מטרידה אותי מאוד, מפני שזה עלול להעיד על מגמה בעייתית שיכולה להשפיע על המערכת ועל העומס הרב שיהיה על המערכת במצב כזה. אנחנו רואים מאתמול להיום קפיצה של 10 אנשים בחולים הקשים והמונשמים, מדובר בקפיצה גדולה שמעידה על מגמה", אומרת עזרא. "גם אצל מי שעורך את המודלים המתמטיים אצלנו זה מטריד. בסוף, יש איזושהי ספיקה למערכת. לא נדע להתמודד עם כמות מונשמים שהיא יותר גדולה מכמות המיטות בישראל. אנחנו צריכים לעשות הכול כדי להוריד את כמות הנדבקים בישראל".

לגבי תרחיש הקיצון אליו מתכונן משרד הבריאות, מסבירה עזרא כי הורו לבתי החולים להיערך למצב של 5000 מונשמים, ועוד 10000 חולים בינוניים וקשים. "בתרחיש הקיצון, יוקצו כל מיטות בתי החולים בישראל לחולי קורונה - זה תרחיש מאוד קשה והמספרים של היום מכוונים לתרחיש יותר קשה", אומרת עזרא. "יהיה מספר שממנו ההיערכות שלנו כבר לא תועיל. לומר שזה מדיר שינה מעיניי, זו מילה קלה. אלו תמונות שמאוד לא הייתי רוצה שנהיה כאן".

כאשר מספר החולים יעלה משמעותית, כיצד יטפלו בתי החולים בחולים שאינם חולי קורונה?

"אנחנו כבר מצמצמים הרבה מאוד מהפעילות של בתי החולים. כמובן שתמיד יישאר גרעין שאין לו תחליף בבית החולים של טיפולים דחופים. אבל פעילות בית החולים הכללית תצומצם לנושאים גרעיניים. מפגשי רופא וכדומה נקיים בצורה של רפואה מרחוק, למשל. זה עשוי להיות תרחיש לא פשוט".

בסוף השבוע פורסם כי בני ברק ככל הנראה מוקד התפרצות משמעותי של המגפה. מדוע לא מטילים סגר על אזורים תחומים שבהם יש בעיה קשה של תחלואה?

"יש דיונים לגבי איך להתקדם ואיך לטפל ביישובים כאלו ואחרים, ונושא פתיחת מקומות יעודיים עבור חולים כדי לעצור את התפשטות במקומות האלו. צריך לטייב יותר את האירוע ביצירת עוד מלונות כדי שיהיו מלונות נוספים. אנחנו לא כל כך מרוצים מהמספרים שאנחנו רואים. אנשים לא מאוד רוצים לעבור למלונות ולוותר על אישפוז בית. משהו בממשק פחות עובד. אנחנו מאוד על זה, כדי שזה יעבוד יותר טוב, ומנסים לחדד את זה לאוכלוסיות שבהן יש יותר בעיה בנושא של ההדבקה בבית".

בבית האבות נופים ועכשיו בבית החולים משען, רואים התפרצות של תחלואה. מדובר באוכלוסייה רגישה הנמצאת בסיכון רב. מדוע לא נלקחות דגימות מכלל הצוותים ודיירים בבתי האבות ובמוסדות הסיעודיים?

"בדיקה כזו, לא מעידה על דבר. לכן, ההנחיה כיום היא לבדוק אנשים סימפטומטיים. אין טעם לעשות סקירה כוללת. בדיקה נעשית למי שיש לו סימפטומים. בדיקות נעשות לאנשים סימפטומטים, אין טעם בסקירה, אין בזה שום יעילות. הצוותים שלנו מחליטים לפי התלונות למי צריך לעשות בדיקות. עוד בהקשר הזה, הגענו להסכם לפיו בתי האבות יסייעו בטיפול במאות מוסדות הקשישים הסיעודיים ברחבי הארץ, הנמצאים גם באחריות משרד הרווחה והשיכון".

האם אפשר ללמוד משהו מכך שאדם בשנות ה-20 לחייו, ללא מחלות רקע, מאושפז כעת במצב קשה?

"זו הפכה להיות מחלה קשה, צריך להקפיד מאוד על הסגר כדי לא להידבק בה. הנפטרים והחולים קשה הם רובם מבוגרים, אבל אין חסינות לצעירים. זו לא עוד שפעת. האזרחים צריכים להיזהר, להישמר ולעשות מה שהם יכולים כדי להימנע מהמשך הפצת המחלה".

האם מול הנתונים האחרונים, שלא הולכים לפי קצב ההכפלה כפי שפורסם בשבוע שעבר, ולאור זה שהיו הערכות שבתקופה הזו נטפס למאות מונשמים, אי אפשר להסיק מסקנות חיוביות?

"אני לא אפידימיולוגית, ומתייחסת לנתונים שאני מכירה מתוך בתי החולים - הקצב של החולים המונשמים עלה באופן מטריד".