המרוץ לאוויר: כך נראית המלחמה על כל מכונת הנשמה

מירוץ עולמי מתנהל בימים אלה להשיג מכונות הנשמה. קומץ החברות המייצרות אותן עומדות בפני ביקושים שאינן יכולות לספק, חברות סטארט-אפ וארגונים שצצו אד-הוק מנסים לפתח מודלים חדשים וזולים יש-מאין, ציוד וטרינרי המשמש בניתוחי בעלי חיים מגויס לבתי חולים ואפילו חברות הרכב הגדולות בעולם אמורות להתגייס למשימה - הן התבקשו בנימוס על ידי ממשלת גרמניה או צוו בציוץ בטוויטר על ידי נשיא ארה"ב - לעבור לייצר מנשמים לבני אדם.

הרקע לביקוש הרב הוא העובדה כי הנשמה וטיפול נמרץ הם נכון להיום הטיפול היחיד שעשוי להציל את חייהם של מי שחלו בקורונה וסובלים מדלקת ריאות חריפה כתוצאה ממנה. שיעור החולים שנדרש לטיפול נמרץ משתנה ממדינה למדינה, אך במקומות בהם ההתפרצות חמורה - כמו צרפת, איטליה או ספרד - הוא מגיע ל-10% מהחולים המאובחנים. בעוד מספר החולים ברחבי העולם מתקרב למיליון ומאיים לחצות אותו במהירות, מדובר בהרבה מאוד מכונות.

מחיר מכונת הנשמה בסיסית יכול לעמוד על כ-6,000 דולר, אמר מנכ"ל חברת "המילטון מדיקל" אבל זו הדרושה לטיפול המורכב בחולי קורונה עולה כ-45 אלף דולר. הוא הבטיח כי המחירים לא השתנו לעומת השנה שעברה, אולם מושל העיר ניו-יורק, שנאבק למצוא מכונות חדשות לטיפול בעשרות אלפי החולים במדינה, אמר במסיבת עיתונאים שלשום כי המחיר האמיר באחרונה מ-20 אלף דולר ל-50 אלף דולר. 

 ייצור המכונות נכנס להילוך גבוה

"כל העולם מנסה להזמין מכונות"

החברה הגרמנית Drägerwerk נחשבת למובילת השוק העולמי של מכונות הנשמה. היא נוסדה כחברה משפחתית עוד במאה ה-19, והמנכ"ל שלה, שטפן דרגר (57), הוא גם דור חמישי למייסדי החברה. ההיסטוריה שלה היא זו של מכונות ההנשמה, שהחלו ממכשירים הנישאים על הגב לכורים לכודים, דרך צוללנים, ניסיונות ההרדמה הראשונים ועד לפיתוח המכונות המשוכללות המיוצרות כיום, המורכבות מ-1,500 רכיבים שונים המגיעים ממאה ספקים שונים ברחבי העולם, ועומדות בפני ביקוש אדיר.

"ממשלות, שגרירים, שרים - כל העולם מנסה כיום להזמין מכונות הנשמה חדשות מאתנו. מלך הולנד התקשר אלינו, הבית הלבן ביקש את הפרטים שלנו", אמר דרגר בראיון לעיתון הגרמני "די ולט" בסוף השבוע האחרון, "אבל אין סיכוי שהביקוש העולמי ייענה" הוא אומר, "אפילו מבלי להתייחס לביקוש הנוסק למסכות, הביקוש למכונות גדול כרגע פי עשרה מהמצב הנורמלי".

בשנה שעברה, לפי נתוני אנליסטים לגבי ציוד רפואי, ייצרו ארבע החברות המובילות בעולם, כ-40 אלף מכשירים בשנה. כעת, ישראל בלבד הודיעה כי הזמינה עוד 11 אלף מכונות הנשמה (ועוד 3,000 כרזרבה), ובארה"ב מדברים על צורך בכ-200 עד 300 אלף מכונות כדי להתמודד עם הגל הנוכחי של הקורונה.

ממשלת גרמניה הזמינה עשרת אלפים מכונות בסמס

דרגר מספר עם זאת כי מי שפעלה ראשונה מול החברה הייתה ממשלת גרמניה, שלפי הדיווחים בתקשורת הזמינה במהירות באמצעות הודעת סמס עשרת אלפים מכונות בייצור מיידי - ההזמנה הגדולה ביותר שהחברה קיבלה מעודה. החברה מליבק הכפילה את הייצור ובימים אלה מתכננת להגדיל את יכולתה עוד יותר, עד כדי שתכפיל פי ארבעה את התפוקה בטווח זמן לא ידוע. "הממשלה הפדרלית פעלה מהר ובהחלטיות", אמר דרגר, "וזו הסיבה שלגרמניה היה יתרון על מדינות אחרות שפעלו בצורה יותר ביורוקרטית ופחות החלטית".

למרות שאילתות בעניין של חברי פרלמנט גרמנים, לא ברור מתי תספק החברה את המכונות לבתי החולים בגרמניה, שגם כך נהנים מיחס גבוה של מיטות טיפול נמרץ ומכונות בהשוואה לישראל, ספרד או איטליה.

"דייסון" גם מנסה לפתח מכונה

לא רק הגרמנים עומדים במרכז הביקוש העולמי. החברה השבדית "גטינגה", שבשנים כתיקונן מספקת כרבע מייצור מכונות ההנשמה בעולם, קיבלה בקשה דחופה כבר בפברואר לספק לבתי החולים באיטליה כ-5,000 מכונות חדשות, לצד ציוד רפואי אחר הכרחי. "כלל הייצור שלנו בשנה שעברה עמד על 10,000 מכונות, אז זו היתה הזמנה אדירה", אמר מנכ"ל החברה ל"רויטרס", "כל מה שיכולנו לספק הוא 500 מכשירים". החברה האמריקאית-שוויצרית "Hamilton Medical" מנסה גם היא להגביר משמעותית את התפוקה שלה, במיוחד כדי לספק את המכונות לשוק האמריקאי. ואפילו בצפון איטליה - מוקד ההתפרצות המשמעותית הראשון באירופה - מנסה חברת Siare האיטלקית, בסיוע הרשויות, לשלש את יכולת הייצור שלה.

במקביל לחברות הללו, ישנם שורה של ארגונים פרטיים שמנסים להיכנס לתחום, בין אם מתוך מניעים הומניטריים או כספיים. קבוצת מכוניות המרוץ "מקלרן" למשל, מנסה לנצל את ניסיונה בהנדסת מכונות מהירה כדי ליצור מכונות הנשמה, וכך גם חברת שואבי האבק "דייסון". חברות קטנות מנסות להמיר מכונות הנשמה ידניות לכאלו שיוכלו לפעול למשך זמן ובנוסף חברות כלי הרכב הגדולות הצטוו על ידי נשיא ארה"ב לעבור לייצר מכונות הנשמה "באופן מיידי". בגרמניה ביקשה הממשלה מהחברות - שהשביתו את המפעלים שלהם ברחבי המדינה - "לבדוק את האפשרות לעשות זאת".

"דיברתי על זה עם הנהלת 'דיימלר' (אחת משלוש חברות הרכב הגדולות בגרמניה, א.א.) והסכמנו בינינו שמדובר במשימה קשה. רק המרת קווי הייצור לכאלה שיתאימו לייצור מכונות הנשמה תיקח חודשים", אומר דרגר, "הם לא יכולים לבנות מכונות הנשמה באותה מידה שאנחנו לא יודעים לבנות מכוניות". לדבריו, "יש לנו ניסיון של עשרות שנים בזה, וחלקים שמגיעים מכל העולם".

בחברות אחרות מסבירים כי בשל העובדה שחולי קורונה נזקקים לטיפול ממושך ומיטבי, שרק מודלים מתקדמים מאפשרים, פוחת הסיכוי של מכונות חדשות או מאולתרות לעמוד במשימה.

סקפטיות לגבי יוזמות הייצור המקבילות

דרגר, מצדו, מסתכל בסקפטיות על הניסיונות לפתח מכשירים חדשים, או לממן יוזמות מקבילות. "יש גבול לכמה ניתן להאיץ את התהליך. אי אפשר לקבל תינוק בחודש אחד בעזרת הריון מקביל של תשע נשים", אמר. הוא וחברות אחרות חוששים בימים אלה בעיקר מקריסה של שרשראות האספקה העולמיות, משום שהמכונות כוללות רכיבים אלקטרוניים מרחבי העולם, וכבר מסתמן מחסור בחלק מהם. "אנחנו צריכים חלקים מארה"ב, מאסיה ואפילו מניו-זילנד", אמר. כפתרון ביניים, הוא מציע "להחיות" מכונות הנשמה ישנות שטרם נהרסו (אורך החיים הממוצע שלהן הוא כ-10-15 שנה, לפי היצרנים) או להשתמש במכשירי החייאה מאמבולנסים. "הם לא מיועדים להנשמה תמידית, אבל אפשר לתקן אותם כך שיוכלו לעשות זאת".

מבחינתו, הוא יוצא נגד פתרון שכבר מיושם בארה"ב בשל המצוקה החמורה - לחבר שני אנשים למכונה אחת. "לא הייתי מייעץ לעשות זאת" אמר, "לחלש מבין שני הפציינטים המחוברים למכונה אחת יש חיסרון לעומת השני, והוא ככל הנראה ימות".

בנוגע לישראל, מסרה החברה הגרמנית ל"גלובס" כי אינה מזניחה את לקוחותיה הבינלאומיים, וכי תספק השנה יותר מ-10,000 מכונות הנשמה גם ללקוחות ברחבי העולם. כשנשאלה אם ישראל ביצעה הזמנות, הגיב דובר החברה ואמר כי "אנחנו לא מפרטים לגבי הזמנות ומכרזים. אנחנו עושים את המיטב כדי לענות על ההתחייבויות החברתיות לאספקת מכונות - ברחבי העולם".