הממשלה מבקשת לאשר: תוספת תקציב של עד 90 מיליארד שקל

האוצר הפיץ לפני כניסת השבת את טיוטת החוק לתיקון חוק יסוד משק המדינה, לפיו תוכל הממשלה לחרוג ממסגרת התקציב שקובע חוק היסוד בעד 90 מיליארד שקל ולהעביר 17.7 מיליארד שקלים מסכום זה לביטוח הלאומי לצורך תשלום דמי אבטלה

נתניהו וכחלון / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט
נתניהו וכחלון / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

משבר הקורונה רושם עוד ציון דרך הסטורי: לראשונה בתולדותיה מבקשת מדינת ישראל לשנות חוק יסוד על-מנת לפרוץ את מסגרת התקציב הזמני לצורך מימון תכנית ה-80 מיליארד שקל להתמודדות עם משבר נגיף הקורונה. המהלך יצא לדרך לאחר התלבטות משפטית בשאלה האם ניתן להסתפק בתיקון בזק של חוק היסוד או שבשל ההיקף הדרמטי של ההגדלה יש לבצע תהליך מלא של אישור תקציב מדינה לשנת 2020.

האוצר הפיץ לפני כניסת השבת את טיוטת החוק לתיקון חוק יסוד משק המדינה. מדובר בהוראת שעה שמחייבת תמיכת 61 חברי כנסת, בשל סעיף הגנה מיוחד שנקבע בחוק היסוד משק המדינה, שאותו נדרשת המדינה לשנות לצורך פריצת מסגרת התקציב. משרדי הממשלה קיבלו פרק זמן קצר מאד להעיר על תזכיר החוק - עד יום ראשון בשעה 1900.

על-פי תזכיר החוק תוכל הממשלה לחרוג ממסגרת התקציב שקובע חוק היסוד בעד 90 מיליארד שקל ולהעביר 17.7 מיליארד שקלים מסכום זה לביטוח הלאומי לצורך תשלום דמי אבטלה. התוספת אמורה להתחלק על פני יתרת השנה בסכומים שהחוק קובע מראש כשעיקר תוספת התקציב מיועד להוצאה באפריל, מאי ויוני ולאחר מכן בסכומים קטנים יותר עד סוף השנה.

ההגדלה, היא כאמור בהיקף כולל של 90 מיליארד שקל - סכום זה מושג על-ידי צירוף של שלושה מהלכים. הקדמת פירעון אגרות חוב ייעודיות של המדינה לביטוח הלאומי בהיקף של 17.4 מיליארד שקל, הגדלת תקרת ההוצאה החודשית בהיקף כולל של כ-27 מיליארד שקל, ושינוי בכללי החישוב של ההוצאה החודשית המותרת, באופן שמאפשר למדינה להגדיל למעשה את ההוצאות השוטפות שלה בסכום מצטבר של כ-45 מיליארד שקל, עד סוף 2020.

מהלך החקיקה המהיר שמנסה הממשלה לקדם הוא חסר תקדים ונובע מהנסיבות החריגות שנוצרו, כאשר מצד אחד נוצר צורך להגדיל את הוצאות הממשלה בעשרות מיליארדי שקלים, במסגרת תכנית ה-80 מיליארד שקלים שהוצגה בתחילת השבוע. מהצד השני קובע סעיף 3ב לחוק יסוד משק המדינה כי הממשלה רשאית להוציא בכל חודש סכום של 1 חלקי 12 מהתקציב השנתי האחרון שאושר בכנסת - כלומר תקציב 2019 - צמוד למדד המחירים לצרכן. מדובר בסכום של 402 מיליארד שקלים אולם המכסה החודשית משתנה מדי חודש ומושפעת ממועדי פירעון חובות ממשלתיים (שנקבעו מראש ובאופן שרירותי). בהמסגרת שינוי חוק היסוד מנסה המדינה לתקן גם את ההוראה הזו כך שסכומים המיועדים לפירעון חובות לא יכללו במסגרת המנה החודשית - שינוי זה יאפשר למדינה להגדיל את הוצאותיה בעוד מיליארדי שקלים.

"לנוכח המשבר החמור נדרשת הממשלה להוציא סכומים ניכרים, הן לטובת התמודדות עם נגיף הקורונה והן לצורך סיוע למשק על-מנת לאפשר לו לצלוח את המשבר האמור" נכתב בדברי ההסבר. "מאחר שהחוק היסוד מגביל את האפשרות להוציא כספים, הן לפי תקרת התקציב ההמשכי והן לפי מגבלת ההוצאה החודשית מוצע לקבוע בהוראת שעה כי לתקופה שמיום קבלת חוק זה ועד לקבלת חוק התקציב לשנת 2020 ניתן יהיה להגדיל את ההוצאה הממשלתית לטובת התמודדות עם משבר הקורונה".