פרשנות: שעת חירום - מה אומרות התקנות המעודכנות של מוסדות התכנון

מוסדות התכנון אומנם אמורים לעבוד כרגיל, אולם כדאי לחוקק גם למערכת התכנון תקנות למקרה של השבתה, כמו במערכת המשפט

 פרויקט מגורים בבנייה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
פרויקט מגורים בבנייה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

על רקע משבר הקורונה והשיתוק החלקי של המשק, אושרו תקנות לשעת חירום המורות על הקפאת לוח הזמנים שנקבע בחוק התכנון והבנייה ובחוק הוותמ"ל, במטרה לאפשר את המשך הליכי התכנון והרישוי ולמנוע נזק מתמשך לשוק התכנון והבנייה גם לאחר סיום מצב החירום.

הנה עיקרי הדברים שתוקנו בתקנות לשעת חירום:

לוחות זמנים: במסגרת התקנות הוחרגו כמה סעיפים שלגביהם יישאר מניין הימים הקבוע בחוק כיום, אלו סעיפים שבהם קיימת חשיבות לביצוען, כגון מתן הרשאה למבנה דרך וכן פרסום החלטות מוסד תכנון במועד.

התקנות מורות על הארכה או על "הקפאה" של מרבית המועדים בחוקים לעיל ובהחלטות מוסדות התכנון, במשך ה"תקופה הקובעת" כפי שנקבע בתקנות (מיום 15.3.2020 ועד תום 60 ימים ממועד פרסומן ברשומות).

ההוראה שלפיה "התקופה הקובעת" לא תבוא במניין הימים תחול גם על תקופה שנקבעה בהחלטה של מוסד תכנון שניתנה לפי דין או בתוכנית. אם נקבע בהחלטת מוסד תכנון מועד נקוב שחל במהלך "התקופה הקובעת", יידחה המועד האמור עד תום "התקופה הקובעת".

"מוסד תכנון" הוא כל רשות שיש לה סמכות בעניין תוכניות או היתרים (כגון ועדה מקומית, ועדה מחוזית), לרבות ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה. מכאן עולה כי המועדים להגשת התנגדויות לתוכנית ולהיתרים ולהגשת עררים יוארכו כמפורט לעיל.

רישוי: התקנות רלוונטיות גם לתקנות התכנון והבנייה העוסקות ברישוי, במטרה להקל בתנאים למתן תעודת גמר ולאפשר לרשות הרישוי לא לעכב מתן תעודת גמר, בנסיבות שבהן לא ניתן לקיים תנאי מהתנאים שנקבעו בהיתר הבנייה להוצאת תעודת גמר ושאינו תנאי הנדרש לפי חיקוק, ובלבד שאי קיומו אינו פוגע ביציבות ובבטיחות הבניין והציבור והבניין ראוי לשימוש. התקנות מאפשרות לרשות הרישוי לא לדרוש ערבות בנקאית כאמור בתקנה 100(א), לשם הבטחת השלמת התנאי כאמור.

בהירות גדולה יותר במערכת המשפט

במערכת המשפט יש בהירות גדולה יותר, שכן המחוקק קבע את המותר ואת האסור בתקופת פגרה או השבתה וקבלת ההחלטות פשוטה יותר, וכך אכן ננקט בימים אלו, אולם המחוקק לא קבע מנגנון דומה במערכת התכנון, אף שוועדות הערר לדוגמה, בשבתן כוועדות לפיצויים והיטל השבחה, הן גופים שיפוטיים לכל דבר ועניין.

גישה זו של "אחים חורגים" אינה רלוונטית רק לתקופת השבתה אלא לשורה של מקרים אחרים, כדוגמת האפשרות לפנות להוצאה לפועל/הליך ביזיון במקרה של סירוב לכבד פסק דין/החלטות, העובדה שהוועדות אינן מטילות חובה למתן ערובה ובטוחות במקרים של הגשת ערר שמונע בנייה לתקופת בירור העבר ובפועל מהווה צו מניעה לכל דבר, ועוד.

אנו תקווה כי הנושא יוסדר בהמשך בחקיקה דומה לחקיקה הקיימת לגבי פגרות והשבתה של מערכת בתי המשפט, ורצוי שיעוגן בחקיקה רגילה ולא בשעת חירום. יומלץ לנצל הזדמנות זו וגם לקבוע מנגנונים שיחייבו מערכות אלו לעמוד במועדים הקצובים בחוק באופן שבו יהיו סנקציות שליליות וחיוביות והפרט יפסיק להידרס תחת הביורוקרטיה. 

הכותב מומחה לתכנון הבנייה ונדל"ן

צרו איתנו קשר *5988