מה צפוי להיות השווי של מיליון שקל בעוד 10 שנים ב-3 ניירות שונים?

האם השווקים הפיננסיים בישראל יצאו משיווי משקל? • מה כדאי לרכוש כיום לטווח ארוך: אג"ח ממשלת ישראל, אג"ח בנקאיות או מניות בנקאיות? מה תעשה השקעה בת מיליון שקל בעוד 10 שנים?

שטרות ישראלים / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
שטרות ישראלים / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

משבר וירוס הקורונה הוציא את שוקי ההון משיווי משקלם ויצר כמה הזדמנויות השקעה מעניינות לטווח ארוך. אחת מהן היא השקעה במניות בנקים בישראל.

מניות הבנקים, ככלל, ירדו בשיעורים ניכרים במשבר הנוכחי, אף יותר מן השוק בכללותו. הסיבה היא החשש שהמשבר יגיע אליהם באופנים שונים ויפגע ברווחיותם. ובכלל, מניות הבנקים הן סקטור רגיש מאוד למיתון, והן גם הראשונות לעלות כאשר מסתמן מעבר ממיתון לצמיחה.

יורדים במיתון, עולים בהתאוששות

יש לא מעט דאגות לגבי העתיד הצפוי לרווחיות המערכת הבנקאית: עמלות הבנקים, ובעיקר מרווחי האשראי שלהם הצטמקו, אף כי הם גדלו בעקבות המשבר, וייתכן שהם ימשיכו לעמוד תחת לחץ רגולטורי בשנים הבאות. הרווחיות של הבנקים עלולה להיפגע, שכן הבנקים שילמו ומשלמים קנסות כבדים בגין ההסתבכות שלהם בארה"ב, והם (למעט דיסקונט) נאלצו להיפרד מחברות כרטיסי האשראי שלהם שהיו מקור רווח חשוב. אם לא די בכך, הם צפויים להפריש סכומים ניכרים בגלל חדלות פירעון של חברות, של טייקונים ושל יחידים, תוצאה צפויה של המשבר הנוכחי ששיתק לפי שעה חלקים ניכרים של הפעילות המשקית והזניק את שיעור האבטלה.

היחס בין שווי השוק לבין ההון העצמי של חמשת הבנקים הגדולים
 היחס בין שווי השוק לבין ההון העצמי של חמשת הבנקים הגדולים

האיומים על הבנקים הם גם טכנולוגיים - גופים שהתשתית שלהם היא אינטרנטית ודלת כוח אדם, שעלולים מבחינת הבנקים להיכנס לתחומי פעילותם המסורתיים ולחתוך בהכנסותיהם וברווחיהם.

לכאורה, איפוא, יש למשקיעים דווקא את כל הסיבות האפשריות להתרחק ממניות הבנקים.

ואולם, אחרי שאמרנו את כל מה שאמרנו, נאמר שדווקא מניות הבנקים הן ההשקעה האטרקטיבית ביותר לטווח ארוך מבין שלוש ההשקעות האלטרנטיביות שמנינו בכותרת המשנה של מאמר זה: מניות בנקים, איגרות חוב של בנקים ואיגרות חוב ממשלתיות.

אז בואו נעשה את החישוב ונתייחס להשקעה לטווח ארוך של 10 שנים, מעין בניית תוכנית חיסכון ארוכת טווח.

מה צפוי להיות השווי של 1 מיליון שקל בעוד 10 שנים
 מה צפוי להיות השווי של 1 מיליון שקל בעוד 10 שנים

נתחיל באיגרות החוב השקליות הארוכות ל-10 שנים של ממשלת ישראל, שעשו מהלך מדהים של עליות בשנים האחרונות. הן עלו כמעט מידי שנה בשיעורים חד-ספרתיים גבוהים, ונהנו מהרוח הגבית שהעניקו להן הנזילות הכספית האדירה, הריבית ההולכת ופוחתת עד כדי כמעט אפס, ועליות השערים שנרשמו באג"ח ממשלת ארה"ב, ש"סחבו" אחריהן את איגרות החוב של ממשלת ישראל. כתוצאה מכך, הן הגיעו לזה שהתשואה השנתית שלהן לפדיון עומדת כיום על 1.1%. מכאן החישוב כמה הן תענקנה לנו על השקעה בהן בהנחה שנחזיק בהן עד לפדיונן על ידי המדינה, הוא עניין פשוט מאוד.

איגרות החוב של הבנקים הגדולים בישראל החרו-החזיקו אחריהן ועלו אף הן, שכן אלה מדורגות בדירוג גבוה מאוד ונחשבות כמעט מחוסנות מפני אפשרות של אי עמידה בהתחייבויות. פרמיית הסיכון השנתית שלהן, ובמלים אחרות - תוספת התשואה שהן מעניקות בהשוואה לאיגרות חוב ממשלתיות מקבילות, עומדת כיום על כ-1%. הנחת העבודה של המשקיעים היא שגם אם בנק כלשהו ייקלע לקשיים, המדינה לא תוכל להרשות לו ליפול, ותעמוד מאחוריו. נציין כי אין ביטחון שבמקרה כזה, גם כאשר המדינה תגן על הבנק ועל פיקדונות הלקוחות, היא לא תעשה תספורת לבעלי איגרות החוב.

אם חישוב שווי ההשקעה של איגרות החוב הממשלתיות ושל איגרות החוב הבנקאיות הוא עניין פשוט, הרי שקשה יותר לאמוד את שוויה העתידי של השקעה במניות בנק כלשהו. לצורך ההדגמה (ההדגמה בלבד) לקחנו את מניית בנק הפועלים. במקרה זה יש צורך להעריך את רווחיותו העתידית של הבנק, שמן הסתם, תשליך על שווי ההשקעה העתידי שלה.

מניות הבנקים בשיווי משקל? ממש לא

מניית בנק הפועלים ירדה בשיעור של למעלה מ-30% מאז תחילת השנה. הבנק הרוויח בעשור האחרון קרוב ל-10% לשנה על ההון העצמי שלו. נניח, לצורך הדיון בלבד, שהוא עתיד להשיג שיעור תשואה נמוך יותר של 8% לשנה בעשור הקרוב, שכן שנת 2020 אמורה להיות קשה מבחינתו. מבחינת המשקיע, כאשר הוא רוכש את מניית הבנק בכ-60% מההון העצמי שלו, תשואה של 8% עבור הבנק, היא תשואה של יותר מ-12% עבור המשקיע.

התשואה על אג"ח ממשלת ישראל עומדת על 1.1%. התשואה על אג"ח דמיונית של בנק הפועלים ל-10 שנים הינה כ-2.1% (על בסיס המרווח בין אג"ח בנקים לבין אג"ח ממשלתית). האם בהשוואה לתשואות אלה, מחיר מניית בנקים הוא הגיוני? האם הוא מייצג שיווי משקל נכון? התשובה שלי: ממש לא.

נכון ומובן שהשקעה במניה אינה כרוכה באותה רמת סיכון של אג"ח של אותו בנק ובוודאי זו של אג"ח ממשלתית, ולכן נדרוש פרמיית סיכון גבוהה יותר. אם פרמיית הסיכון באג"ח בנק הפועלים לעומת אג"ח ממשלת ישראל היא כ-1% לשנה, הרי שפרמיית הסיכון שנייחס למניה צריכה להיות בסביבות מקסימום 5%. בפועל, פרמיית הסיכון במניה בהשוואה לאג"ח בנק הפועלים , עומדת מנקודת ראותו של המשקיע על כ-10%, כלומר, כפול ממצב נורמלי, ובהשוואה לאג"ח ממשלת ישראל היא עומדת על 11%, וזה מה שיוצר את הפערים העצומים בשווי ההשקעה העתידי בכל אחד מן המסלולים.

כמה המיליון יהיה שווה בעוד עשור?

ומה אומר החישוב, לא במונחי אחוזים, שאיתם לא "הולכים למכולת", אלא במונחים של כסף?

היה ובנק הפועלים אכן ירוויח 8% בממוצע רב שנתי על ההון העצמי שלו, שווי ההשקעה בסך 1 מיליון שקל "צריך" יהיה לעמוד בעוד 10 שנים על כ-3.25 מיליון שקל, בין שהוא יגיע דרך עליית ערך, חלוקת דיבידנדים, או שניהם.

זאת, לעומת כ-1.22 מיליון שקל שתהיה שווה ההשקעה באג"ח בנקאיות של בנק הפועלים, וכ-1.12 מיליון שקל בלבד שיהיה שווי ההשקעה באג"ח ממשלת ישראל, בעוד 10 שנים, כאשר היא תיפרע.

יאמרו המתנגדים: מי מבטיח לי שבנק הפועלים יידע להרוויח 8% על ההון העצמי? הרי יש לא מעט גורמי סיכון שאתה בעצמך מנית. התשובה היא שנכון, יש גורמי סיכון ולכן "הסתפקנו" ב-8%, אבל מנגד, הבנקים בישראל מגיעים למשבר הנוכחי כשהם מוכנים ועדיין יש להם כר נרחב להתייעלות, הן בתחום כוח האדם והן בתחום הטכנולוגי, דרך סגירת ומכירת סניפים, תוכניות פרישה, ענן ועוד, וזה עוד לפני שהבאנו בחשבון את ערך ההשקעות הריאליות של הבנק.

אבל גם אם נהיה יותר שמרנים ויותר צנועים בציפיות שלנו, ונניח שבנק פועלים ישיג בממוצע רב-שנתי על פני 10 שנים, תשואה של 6% על ההון העצמי שלו, גם אז שווי ההשקעה שלנו יהיה כ-2.45 מיליון שקל, עדיין הרבה יותר מאשר על אג"ח של בנק הפועלים או על אג"ח ממשלת ישראל. ההפרש הוא דרמטי: יותר מ-1 מיליון שקל.

התרחיש היחיד שבו עדיפות ההשקעה במניות הבנקים "תתאייד", הוא אם יתברר בדיעבד שמדובר במיתון מתמשך, לא של שנה אחת, אלא של כמה שנים. 

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

צרו איתנו קשר *5988