כך מצליחה גרמניה להציל את הכלכלה שלה ולמנוע פיטורי עובדים המוניים

כשהשלכות המשבר הכלכלי של 2008 היכו בתעשייה הגרמנית, הפתרון היצירתי שמצאה הממשלה כדי למנוע אבטלה היה לאפשר לחברות להעביר את עובדיהן לעבודה במשמרות, במקום לפטר אותם. במפעלי הרכב הגדולים של גרמניה עבדו חלק מהעובדים יומיים בשבוע בלבד, במקומות אחרים שבוע-שבוע, אבל המנגנון היה ברור: המדינה מפצה את בעלי העסקים על העלויות העודפות של המשך העסקת העובדים בזמני משבר, ובתמורה הם נמנעים מפיטורים. העובדים אמנם מקבלים פחות כסף, אבל שומרים על מקום עבודתם. הפתרון הגרמני, שנקרא Kurzarbeit ("עבודה מופחתת"), נחשב למה שאיפשר למדינה להתאושש מהמשבר ההוא במהירות רבה יותר ממדינות אחרות ולנהל כלכלה משגשגת מאז.

בחודש וחצי האחרונים, כאשר מגפת הקורונה הפכה למשבר כלכלי שקרן המטבע מגדירה כ"חמור ביותר מאז השפל הגדול", חוזרת גרמניה לפתרון שעבד בשבילה בעבר. הפעם לא מדובר רק בה, גוש האירו כולו הסכים ביום חמישי האחרון לממן תוכניות עבודה-מופחתת ברחבי היבשת בשווי 100 מיליארד אירו, ומדינות שונות אימצו מודלים דומים בשנים האחרונות. מה שעבד ברמת המדינה, מקווים שרי האוצר של הגוש, יעבוד גם ברמת האיחוד האירופי.

כבר במרץ השנה, כשהתברר כי המשק הגרמני עשוי להיות מושבת, העבירה הממשלה בברלין בחקיקה מהירה חבילה המאפשרת בעצם "יד חופשית" לחברות לפנות לתוכנית ה-Kurzarbeit. אם בעבר היה רף שקבע כי המשבר הכלכלי צריך להשפיע על שליש מהעובדים, הוא הורד ל-10% בלבד. אם בעבר חברות היו צריכות להוכיח פגיעה בעסקים, משבר הקורונה הפך לנימוק מספיק לאימוץ המנגנון. הממשלה הבטיחה קרן בשווי מיליארדים שלמעשה מממנת עד שני-שלישים (67%) מהשכר הרגיל במקרה שהעובד כלל אינו בא לעבודה. במקרים מסוימים של עבודה חלקית, העובדים אפילו יכולים לקבל משכורת מלאה בזכות מעסיקים נדיבים או הסכמים קולקטיביים.

בניגוד למצב בישראל לגבי יציאה לחופשה ללא תשלום, מי שיצאו לעבודה מופחתת זו אינם נחשבים למובטלים. הם אינם צריכים להירשם בלשכה, ליצור קשר עם סוכנות תעסוקה, והם אפילו יכולים לעבוד במקביל בעודם בחופשה. הם ממשיכים לקבל את המשכורת החודשית שלהם מהמעסיק, כולל הפרשות סוציאליות, גם אם מי שמשלם אותה כעת היא המדינה, ביחד עם העסק או לבד. חייהם נמשכים כרגיל.

החברות הגרמניות נהרו לתוכנית העבודה המופחתת

אחרי המשבר הפיננסי של 2008, המנגנון הזה עבד היטב בעבור גרמניה. במקום לפטר כחצי מיליון בני אדם ואז לשכור אותם מחדש, הכלכלה הגדולה באירופה הצליחה לחדש את הייצור שלה, מוטה היצוא, ולשגשג כלכלית פחות או יותר מאז, כולל תקציב מאוזן ללא גירעון בשמונה השנים האחרונות. הידע המקצועי נשמר, העובדים אמנם שילמו בשכר מופחת על היציבות ואי-הפיטורים, אך נמנעו מזעזוע משמעותי. חברות שרדו.

זה היה גם המסר ששלחו הקברניטים הגרמנים במשבר הנוכחי. "אנחנו לא רוצים שאפילו חברה אחת תפשוט את הרגל", אמר שר הכלכלה פיטר אלטמאייר. אחרי "האור הירוק" מהממשלה הגרמנית, ובגלל צעדי הסגר וההשפעה העולמית על הקריסה בצריכה, נהרו החברות הגרמניות לתוכנית העבודה המופחתת. לופטהאנזה הוציאה 30 אלף עובדים לKurzrbeit, וגם ענקיות הרכב הגרמניות, כמו פולקסווגן, שהפסיקו לחלוטין את הייצור במפעלים שלחו רבבות עובדים לתוכנית זו. גם "פומה", וחברת התיירות TUI, וחברות רבות אחרות הצטרפו.

בסך כל, כ-650 אלף חברות בגרמניה פנו וקיבלו אישור ליישם את התוכנית מאז תחילת המשבר ועד סוף השבוע שעבר, לעומת 15 אלף בכל השנה שעברה. אם אחרי 2008 קיבלו 1.5 מיליון גרמנים כספים במסגרת התוכנית, הממשלה צופה כי המספר החדש עשוי לעמוד על 2.1 מיליון (5% מכוח העבודה) - או אף יותר.

לסוכנות התעסוקה הגרמנית, המשלמת על התוכנית, יש רזרבות של לפחות 26 מיליארד אירו כדי להבטיח את התשלומים והממשלה הפדרלית הבטיחה לסייע במדת הצורך. וכך, בעוד שיעור האבטלה בישראל זינק ל-25% ובבריטניה ל-8.5%, שיעור האבטלה בגרמניה נכון ל-31 במרץ עומד על 5.1% בלבד.

היתרונות של המנגנון הזה לא נעלמו מעיניהן של כלכלות אחרות. גם בישראל עצם העובדה כי ניתן לקבל דמי אבטלה בחופשה ללא תשלום היא התפתחות של התקופה האחרונה, שנועדה למנוע פיטורים. גם צרפת ובריטניה אימצו צעדים דומים לתוכנית הגרמנית בעבר, ובמיוחד כדי להתמודד עם משבר הקורונה. ואולם, כפי שנעשה לגבי התמיכה לעצמאים בגרמניה, שהצליחה בתוך ימים בודדים לספק אופק כלכלי לקרוב למיליון מהם באמצעות הזרמת כספים מהירה ויעילה, המנגנון הגרמני מנוסה יותר ויעיל יותר. בבריטניה במיוחד, תשלומים ופיצויים לעסקים צפויים להתעכב במשך חודשים.

ביום חמישי האחרון, במסגרת דיוני שרי האוצר של גוש האירו, הסכימו הצדדים על מימון תוכנית כלל-אירופית שתלווה עד 100 מיליארד אירו לממשלות ביבשת, כדי שאלה ייתמכו בחברות ויעודדו אותן לאפשר עבודה מופחתת או חופשה בשכר חלקי, ויימנעו מפיטורים.

לפי חישוב של סוכנות הידיעות הכלכלית "בלומברג", סכום זה יכול לממן כחמישה שבועות של העסקה של כשליש מכל העובדים ביבשת. בעוד חלק מהכלכלות הגדולות באירופה צפויות לחזור בהדרגה לשגרה בשבועות הקרובים, סכום זה עשוי להספיק. השאלה הגדולה תהיה אם במצב הכלכלי שאחרי משבר הקורונה - שבו הצריכה, התנועה, שרשראות האספקה והסחר הבינלאומי כולו עדיין לוטים בערפל - שימור עבודה בהיקף רחב כזה ובעלות גבוהה כזו יוכיחו את עצמם כצעד יעיל, כפי שהיה בעבור גרמניה במשבר הכלכלי של 2008.