משבר הקורונה צפוי לעכב בצורה דרמטית את חזון הרכב החשמלי

על פי כל התחזיות המוקדמות, 2020 אמורה להיות שנת פריצת הדרך הגדולה של שוק הרכב החשמלי. הערכות הקונצנזוס של האנליסטים דיברו על קפיצה דו-ספרתית במכירות בסגמנט, על למעלה מ-175 דגמים חשמליים שיהיו זמינים ללקוחות בעולם עד סוף השנה ועל ביקוש שיעלה על ההיצע.

בחודשים האחרונים של 2019 הוצגו שלל תוכניות אסטרטגיות של יצרני רכב גדולים, שבמרכזן לוח זמנים מואץ להשקת קווי דגמים חשמליים חדשים, או לפחות עם הנעת פלאג-אין, לצד הכרזות רשמיות על השקעות מתוכננות של עשרות מיליארדים בהקמת קווי ייצור חדשים לרכב חשמלי ובמפעלי ייצור עצמאיים לסוללות.

אבל אז הגיע משבר הקורונה ועימו השבתות ייצור ושיווק גורפות של כלי רכב בכל העולם לצד עיכובים בתוכניות הפיתוח, צניחה של הביקוש לרכב בשוק מוכה האבטלה ובעיקר אופק מאקרו קודר מאוד. כדי לנסות ולהעריך מה צופן העתיד לפלח החם ביותר של שוק הרכב, לפחות בטווח הקצר, צריך לזהות את השינויים שחלו בגורמים, שהעניקו לו תנופה כה ערה.

לרגולציה יש פחות מוטיבציה

נכון להיום, אף יצרן רכב בעולם לא מצא את נוסחת הקסמים שמאפשרת לייצר רווחים משמעותיים, אם בכלל, מייצור המוני של מכוניות חשמליות עממיות ללא סובסידיות ו/או הטבות מס ממשלתיות מהותיות. הוכחה טובה אפשר למצוא בשוק הרכב החשמלי הסיני, שניצב עד לאחרונה בראש החץ של השוק הגלובלי. באמצע 2019 קיצצה ממשלת סין את הסובסידיות על הפלח במחצית ותוך חודשים בודדים נבלמה הצמיחה הדו-ספרתית של השוק. השנה כולה הסתיימה עם ירידה חד ספרתית במכירות חשמליות.

בפלח היוקרה של שוק הרכב החשמלי המרווחים ליצרן הם קצת יותר הגיוניים אבל גם הם לא מתקרבים לאלה של מכוניות בנזין בשל הצורך בסוללות עם קיבולת גבוהה, שעולות עשרות אלפי דולרים.

למרות כל זאת תעשיית הרכב הגלובלית, ממזרח ועד מערב, אמורה הייתה לקבל דחיפה משמעותית לתהליך ההתחשמלות ממספר גורמים, שכולם נמצאים כעת תחת שינוי מואץ בעקבות משבר הקורונה.

החשוב ביותר הוא הרגולציה העולמית. כל הרגולטורים, בכל מוקדי הרכב הגלובליים החשובים, אמורים היה ליישם החל מ-2021 רגולציות חדשות, שיחמירו משמעותית את דרישות הפליטה ו/או צריכת הדלק - השניים קשורים זה לזה בצורה הדוקה - של דגמי רכב חדשים.

אירופה הובילה את הקו הירוק עם דרישה מהיצרנים להוריד את ממוצע פליטת ה-CO2 של דגמי הרכב החדשים בעשרות אחוזים ביחס לרף הנוכחי - או לשלם קנסות של מיליארדים על חריגה. ארה"ב, בהובלת קליפורניה, אמורה הייתה להכתיב ליצרני הרכב הורדה שנתית משמעותית ומדורגת בצריכת הדלק ואילו סין אמורה ליישם בשנה הבאה סטנדרט פליטה חדשה ומחמיר ( CHINA 6).

הדרך המהירה ביותר, ואולי היחידה, שניצבת בפני יצרני הרכב הגלובליים כדי לעמוד בדד-ליין של הרגולציה החדשה, היא השקעת עתק בחישמול דגמי רכב חדשים במקביל לביטול הייצור של דגמי בנזין ודיזל מזהמים אך רווחיים.

עוד לפני המשבר נאלצו יצרני הרכב למתוח את משאביהם כדי לעמוד ברגולציה החדשה אבל אחרי ההלם הכלכלי של משבר הקורונה כבר די ברור שהמשימה תהיה בלתי אפשרית. הרגולטורים, שעבורם תעשיית הרכב היא מקור אסטרטגי לתעסוקה ומסים, מבינים זאת היטב ומתחילים כיום לבצע סיבוב פרסה זמני או לבלום בחוזקה.

בארצות-הברית כבר ניצל החודש ממשל טראמפ את משבר הקורונה ואת צניחת מחירי הדלק כדי לבטל כליל את יוזמת אובמה, שאמורה הייתה לחייב את יצרני הרכב להפחית את צריכת הדלק של דגמים חדשים ב-5% בכל שנה עד 2026. על הדרך ניצל הממשל את סמכותו כדי לשלול ממדינת קליפורניה - הסמן השמאלי במדיניות "רכבי אפס פליטה" בארצות-הברית - את הסמכות שניתנה לה לחוקק חוקים סביבתיים עצמאיים ולדרוש מיצרני רכב, שמוכרים כלי רכב בתחומה, לעמוד בתקנות פליטה מחמירות ולתמרץ רכב חשמלי. אומנם התקנות הפדרליות החדשות הללו עוד יאותגרו בבתי המשפט במשך זמן רב אבל אין ספק, שבינתיים הן מפחיתות את המוטיבציה של היצרנים האמריקאים הקורסים להשקיע הון עתק בהתחשמלות.

באירופה מפעילים בימים אלה יצרני הרכב לחץ כבד על נציבות האיחוד האירופי לדחות בשנה אחת לפחות את "תקנות ה-CO2" של 2021 או לכל הפחות להקטין את הקנסות הצפויים על אי עמידה בהן. אם הלחץ יניב פירות הוא צפוי לעכב משמעותית את קצב ההשקה והחדירה של רכב חשמלי באיחוד האירופי. וזה לא הכול. עוד לפני כן סבלה התעשייה ממחסור בסוללות, מקצב פרישה איטי מדי של רשתות טעינה ומקשיי פיתוח. אם מוסיפים לקלחת את ההלם התקציבי, שסופגות כיום לא מעט מדינות באירופה, אפשר להניח שהוצאות תקציביות כבדות כמו הגדלת הסבסוד לרכב חשמלי, יהפכו למותרות פיסקאליות בשנה-שנתיים הקרובות.

גם בסין, שרק מתחילה להתאושש כיום ממשבר הקורונה, צפויה הממשלה לדחות את החלת תקנות הפליטה החדשות "צ'יינה 6" כדי להקל על התעשייה המקומית החבולה. הממשל הסיני גיבש במקביל גם חבילת תמריצים לרכב חשמלי כולל הארכת הסובסידיות בשנתיים והקלות במכסות ייצור, אבל ההתאוששות של השוק כולו צפויה להיות איטית.

מחירי הנפט משפיעים לרעה

הגורם השני, שדחף עד לאחרונה את מגמת חישמול כלי הרכב, הוא יחס הגומלין העדין בין מחירי הנפט הגלובליים, ומחירי הדלק בתחנות, לבין עלות סוללות הליתיום לרכב חשמלי. המאזן נטה בשנים האחרונות לטובת הרכב החשמלי. בעוד שמחירי הנפט נותרו יציבים, פלוס מינוס, צנחו מחירי סוללות הליתיום לרכב בכ-15% בשנה שעברה והתייצבו סביב כ-160 דולר לקילוואט שעה. על פי התחזיות ב-2022 אמור היה מחיר הסוללות להתייצב סביב הרף המיסטי של כ-100 דולר לקילוואט שעה. רף כזה היה מעניק להן עלות ייצור דומה לזה של מכוניות בנזין ומאפשר ליצרנים להתקין סוללות עם קיבולת מאסיבית וטווח נסיעה שימושי של כ-500 קילומטר, גם בדגמים עממיים.

אלא שמשבר הקורונה ריסק את מחירי הנפט בעולם לשפל חסר תקדים וביחד עם מחירי הנפט צנחה גם העלות הממוצעת לקילומטר נסיעה של רכבי בנזין ודיזל ונפגמה המוטיבציה הצרכנית לרכישת רכב חשמלי יקר על בסיס שיקולים כלכליים, אם נשים בצד את הרכישות משיקולים סביבתיים. בטווח הקצר, מספר חודשים עד כשנה, הפרת האיזון מכניסה מרכיב גדול של חוסר ודאות לצמיחה החזויה של שוק הרכב החשמלי. בטווח הבינוני והארוך אפשר לשער, שהמכשול יוסר כאשר התעשייה והנסועה יתחילו להתאושש ועימם יזנק גם הביקוש לנפט ומוצריו יטפס - אולי בסיוע של איזה סכסוך צבאי כזה או אחר.

הפרמיה ההזויה של טסלה

טסלה של אלון מאסק היא הגורם השלישי, שדחף והאיץ את כל שוק הרכב החשמלי הגלובלי בשנה-שנתיים האחרונות. לא בגלל שהיצרנית האמריקאית מצאה דרך איזו דרך קסמים להרוויח כסף גדול מייצור ומכירה של רכב חשמלי, כפי שמעידים הדוחות הכספיים שלה. גם לא בגלל פריצות דרך טכנולוגיות ותעשייתיות דרמטיות, שאינן מוכרות, או לכל הפחות אינן ניתנות לשחזור, על ידי מתחרותיה הממוסדות.

הדלק הרקטי, שבעזרתו דחפה טסלה את כל השוק החשמליות בעולם, היה שוק ההון. ליתר דיוק, נכונות המשקיעים לתמחר בפרמיה הזויה את פוטנציאל החלום של החברה, שמבוסס על דומיננטיות בשוק רכב שנמצא בצמיחה מואצת. בסוף 2019 השיגה טסלה שווי שוק גבוה משמעותית מזה של מתחרות גדולות ורווחיות ממנה בכמה סדרי גודל, ושברה את הקשר הלינארי וההגיוני בין כושר ייצור, נתחי שוק וביצועים פיננסיים בהווה לבין מחיר המניה בתעשיית הרכב.

בשורה התחתונה היא הוכיחה לתעשיית הרכב הוותיקה שרכב חשמלי פועל על המשקיעים כמו סם הזיות ממכר, וכולם רצו להיות סוחרים בסם החדש.

אבל משבר הקורונה הוכיח כי בשוק משברי יש מגבלות גם לפנטזיות, ומניית טסלה התרסקה ומחקה כמעט 70 מיליארד דולר משווי החברה בשיא. המניה אומנם התאוששה במקצת מהשפל אליו צנחה בשלהי מרץ, בסיוע תדלוק נמרץ של הודעות למשקיעים, אבל גם טסלה נאלצה להשבית לפרק זמן בלתי ידוע את מפעל הייצור המרכזי שלה בארצות-הברית, סובלת מקשיי ההתאוששות של השוק הסיני ושורפת כיום רזרבות חירום כספיות. ביום שישי האחרון היא הודיעה כי היא מוציאה לחל"ת חלק גדול מכוח-האדם שלה בתחום המכירות והמסירות של הרכב ומבצעת קיצוצי שכר משמעותיים בכל כוח-האדם. בקיצור, כאשר מגיע המבול, כולם נרטבים ורק הגדולים מצליחים לא לטבוע.

נכון לרגע זה מעריכים מחקרים ראשונים כי שוק הרכב החשמלי יתכווץ ב-2020 בשיעור של כ-43% - במקום צמיחה בשיעור דומה. אף אחד לא מעז בינתיים לנבא מה יקרה לו בשנה הבאה. אבל הלקח די ברור: כאשר המבול מגיע כולם נרטבים, ושילוב בין חשמל למים עלול להסתיים בפיצוץ.

גלו איך ההתנהגות שלכם תשפיע על התפשטות המגפה

 סימולטור הקורונה של גלובס / אינפוגרפיק: אפרת לוי, גלובס