דעה: פסיכולוגיית מספרים, שתיקה והגורל המשותף בפרויקטי שכירות לטווח ארוך

הסיכונים בפרויקטי שכירות לטווח ארוך, מכתב ההרגעה של חיים כצמן ומה יהיה עם חללי העבודה המשותפים • שלוש מחשבות על התמודדות ענף הנדל"ן עם משבר הקורונה

1. רבים מדיירי פרויקט השכירות לטווח ארוך שהקימה חברת אביב ברמת השרון, שלחו לפני כמה ימים מכתב למנכ"לית החברה, דפנה הרלב. "הדיירים בפרויקט 'אביב שלי' נמצאים בסיטואציה מורכבת שבה אנו מתקשים לעמוד בהוצאות המחיה השוטפות, בראשן שכר הדירה בפרויקט", כתבו הדיירים. רבים מהם משלמים לאביב כ-6,400 שקל בחודש, ואף למעלה מכך. "שקלו ביטול התשלום או הענקת הנחה משמעותית בשכר הדירה ובדמי הניהול בחודשים אפריל-מאי", כתבו הדיירים.

איך יבחרו בחברה לטפל במשבר הפרטי שלהם מול הדיירים? בקרוב נדע. מה שמתחדד כבר עכשיו הוא שחברות שנכנסות לתחום ההשכרה לטווח ארוך צריכות להתייחס לסוגיית הסיכון, בדיוק כמו בכל נכס מניב אחר. מנגד, השוכרים צריכים להבין את המשמעויות הרבות של התנהלות מול חברה, ולא מול פנסיונר שמחזיק בדירה אחת להשקעה. בחברה יש חשש לקבל החלטות פרטניות שמיטיבות עם דייר מסוים, ובכך להסתכן בדרישות של אחרים להשוות את התנאים - גם אם לא כולם נפגעו מהמשבר במידה דומה.

2. יממה לפני סדר פסח פרסמה ענקית הנדל"ן המניב גזית גלוב את הדוח השנתי שלה ל-2019. בפתח המסמך בן 295 הדפים מופיע מכתב אישי מבעל השליטה חיים כצמן שעל רקע משבר הקורונה, ביקש להרגיע את המשקיעים. "אנו תמיד, אבל תמיד, שומרים על רמת נזילות גבוהה המאפשרת לנו להמשיך ולתפקד כרגיל גם במקרים של סגירת שוקי ההון לתקופה ארוכה העלול להימשך אף שלוש שנים, כך שגם למשבר הזה נכנסנו כשאנו ערוכים היטב", כתב כצמן. עם זאת, בעמוד 93 של הדוח, הטון שונה. "ככל שהמשבר הכלכלי העולמי יימשך ואף יחריף, עלולה להיות הרעה משמעותית בתוצאות העסקיות והכספיות של הקבוצה בפועל".

אני לא מנסה להגיד שכצמן מטעה - שהרי הררי המספרים שבדוח מלמדים על יציבות החברה. אבל בתקופת המשבר אני מציע להיצמד בעיקר לנתונים הכספיים של החברות, שם המציאות תתחוור יותר מכל מסר אישי.

3. בשבוע שעבר ניסה כתב "גלובס" גיא נרדי לברר איך מתמודדות חברות חללי העבודה עם ה"ממברים" שלהן, כפי שהן אוהבות לכנות את הלקוחות. זו לא הייתה משימה פשוטה. על רקע המשבר, בחברות ריג'ס ו-Beall הפסיקו את ההתקשרות עם הדוברים שלהן. נתבקשנו לשלוח מיילים, אך הם לא נענו. מ-WeWork למדנו על יוזמות כלליות ואחריות, אבל שום מילה על צעדים ממשיים. בחברות כמו MIXER Rooms מבית פתאל ורד בינת - שתיקה. הקשיים הכלכליים ברורים - מעסק משגשג, ובמגמת צמיחה, הענף כולו נכנס לסחרור. עם זאת, הציפייה במשק מהחברות הללו היא להרבה יותר. קשה להבין כיצד חברות שעד לפני רגע התהדרו בחדשנות, ושמספקות שירות לקהל עצום, ממלאות את פיהן מים. המשבר אמיתי, וכך כדאי שגם ייראו הפתרונות שלכם.