"אני מצפה שהמדינה תגרום לבנקים להיות גמישים יותר"

"יום אחד, משרד הבריאות החליט לאסור מגע מול אנשים וקבע שעסקי היופי צריכים להיסגר. ההכנסות של העסק שלי ירדו בבת אחת לאפס", מספרת עדי כרמי, בעלים של מכון שיזוף ועסק נוסף של קוסמטיקה, אותו היא מפעילה בביתה. לאחר 13 שנים של עבודה קשה ובניית עסק מצליח, משבר הקורונה הנחית על העסק שלה מכה קשה, שמונעת ממנה להתפרנס בזמן שהחובות נערמים.

"נעלנו את העסק, ונאלצתי לשלוח הביתה גם את העובדת שלי - חד הורית עם שני ילדים. כשנכנסו לי 2,607 שקל כמענק פיצוי מהמדינה, הלכתי ונתתי את הכסף הזה לה. לי זה לא עזר, כי רק שכר הדירה שלי על הנכס של מכון השיזוף כפול מזה, עוד לפני שמחשבים ארנונה, שילוט שנתי ששילמתי עליו מראש ומסים אחרים", היא מספרת.

כרמי יושבת בבית וממתינה לשינוי התקנות, אך פרנסה, בינתיים - אין. "בן הזוג שלי הוצא לחל"ת. הבת שלי גם בחל"ת והיא גרה איתנו. אנחנו שלושה אנשים בוגרים, שיושבים בבית. אתמול קיבלתי טלפון מהבנקאית, שהתקשרה לומר שהחשבון חורג. את הבנק לא מעניין שום דבר, זה עסק כלכלי. הופתעתי מהטלפון. אמרו לי - או שאנחנו מחזירים צ'קים והניקוד הבנקאי שלך יירד, או שאת לוקחת הלוואה.

"ניסיתי להסביר שמדובר בבעיה של כל המדינה ושצריך לשנות את צורת החשיבה, וזה לא עבד. סגרתי את הטלפון והבנתי את השיטה. זה נגמר בזה שנאלצתי לקחת הלוואה, כשאין לי מושג מתי ייגמר הסיפור הזה וברור שהמינוס עוד יכול לגדול".

מה את עושה בינתיים, כדי לשרוד את המשבר?

"בעלת הדירה ובעל החנות הלכו לקראתנו ברמה מסוימת, אבל זה כסף שנצטרך להחזיר בהמשך. אנחנו כרגע עושים משלוחים על תכשירים, אבל זה ברמת כלום. זה נותן הרגשה של עשייה מסוימת, אבל זה לא משמעותי ברמת ההכנסה. אין לזה ממוצע יומי אפילו. אני עושה את זה רק כדי להעסיק את עצמי ולשמור על קשר עם הלקוחות. אפשר להתחרפן מהתקופה הזו, אני אדם עובד".

התוכנית הממשלתית מסייעת לך?

"כרגע, קיבלתי פעימה אחת של כלום, ואין לי מושג מה החישוב לפעימה השנייה. מדובר בסכום של עד 10,000 שקל. גם אם אקבל 6,000 שקל, זה יהיה אולי לחלק משכר הדירה ולעובדת. איפה המוצרים שקניתי בתשלומים, האוכל שלנו, החשבונות? שאר התוכנית היא הלוואות, כאלו כבר יש לי. צריך להכיר בהרבה יותר הוצאות כהוצאה מוכרת.

"אני מצפה שהמדינה תגרום לבנקים להיות גמישים יותר, הרי היא לא נותנת לנו שום מענק אמיתי. כל היום דוחפים אותך לקחת הלוואות, כשיוקר המחייה כאן מאוד גבוה. כשעושים סטופ לרגע אחד למערכת, הכל נופל. לאנשים אין כסף בצד. הייתי רוצה שייתנו לנו את הכסף ששילמנו לביטוח הלאומי, אנחנו שמנו כסף בקופה הזו וצריך להחזיר לנו אותו. אני מצפה שהמדינה תעשה ריסטרט על הדרך שהכלכלה עובדת, על איך שהבנקים סוחטים לנו את הנשמה. צריך להיות כאן שינוי גדול. לא יכול להיות שיוקר המחיה ימוטט אנשים שעובדים קשה למחייתם. מה שנשאר לאנשים ביד זה כלום. אני חולמת שהמדינה הזו תתחיל לאזן את עצמה".