אנשי חינוך: תנו סיכוי ללמידה מרחוק - למרות הקשיים

בשבוע האחרון סערו הרוחות ברשתות החברתיות ובקבוצות הווטסאפ של הורים לנוכח החזרה ללמידה מרחוק. ההורים התקוממו בעיקר על מערכת הלימוד הקשיחה שהוטלה על התלמידים ולמעשה עליהם ועל העובדה כי משרד החינוך קבע כי יינתן ציון במקצועות הלימוד וההשתתפות בשיעורים היא חובה. מאוחר יותר השמיע שר החינוך רפי פרץ צפירת ארגעה וקבע כי "אין כאן דבר שהוא חובה, כל מנהל ומורה יחליטו באיזה אופן הם נעזרים בכלים האלו".

ובכל זאת הנהגת ההורים דורשת את ביטול החופש הגדול בחודש יולי, קיום בית הספר של החגים בשבועיים הראשונים של אוגוסט ומעבר ללמידה מרחוק כפיילוט בלבד. "הלמידה מרחוק במתכונתה הנוכחית היא בדיחה עצובה שלא נבחנה לעומק, נראית מצוין במצגות אבל לא פרקטית בשום דרך או יישום הלכה למעשה ומעבירה בפועל את נטל ההוראה בבית על כתפי ההורים, שצריכים גם לעבוד מהבית", נכתב בהודעה. ההורים גם דורשים כתנאי להמשך הלימוד מרחוק לארגן מיידית מחשב לכל ילד.

המערכת לא מגוונת

יערה ישורון, סגנית ראש מועצת מזכרת בתיה שהקימה את ארגון הורים עובדים לשינוי, אומרת כי "המערכת לא יודעת לעשות דיפרנציאציה בין צרכים של ילד בן 3 לילד בן 18. יש לי ילדה בכיתה י"א והיא עשתה אחלה למידה, אבל הילדים שלי בכיתה ה' לא יכולים לעשות את הדבר הזה ואני אומרת את ממרומי אשכול סוציואקונומי 8. אני עובדת בשכונת מצוקה בלוד והם באשכול 1. להגיד להם למידה מרחוק זו בדיחה: אי שם רוחב פס, אין שם מחשבים, אין מיטות לכל הילדים, אין הורים שיכולים לפקח".

יעל דורון דרורי, מרצה ויועצת לחדשנות ולמידה, שניהלה בעבר את Google for Education בישראל, לא מבינה על מה כל המהומה. כשראתה את המכתבים הראשונים של משרד החינוך בנוגע ללמידה מרחוק היא זיהתה שמדובר בשפה של המלצות אבל נראה שהציבור אינו רואה את זה כך: "כשאת רגילה שנותנים לך הוראות, אז כך את מבינה את רוח הדברים. פתחתי את הפייסבוק שלי ונחרדתי לראות שאנשים לקחו את זה למקומות נורא נוקשים של לשבת עם תלבושת ולא לדבר ולא לזוז זה לא כתוב שם. להבנתי המשרד ניסה לנוע בין להאיר על מה כדאי לשים דגש ולהמליץ לבין לבטא איזה סוג של אחריות.

"מילת המפתח היא גמישות. להתאים את הלימודים למצב שיש בבית, למשל לעבור מהתבונונות יומית להתבוננות שבועית, במקום לתת 45 דקות למשימה של עבודה עצמית, לתת את המשימה ולשלוח תוך כמה ימים. אפשר לעשות דברים מדהימים בלמידה מרחוק ובתי ספר שכבר היו בשיח של חדשנות פדגוגית ויכולות למידה עצמאית עפים על דברים מדהימים שנעשים בשטח. למשל לתת משימה לתלמידים להסתכל על אילו פרחי בר יש להם במרחק 100 מטר מהבית ולהעלות תמונות למצגת שיתופית יחד עם ההורים והסבים".

אי אפשר לשלוט בכול

יואב פרידן, מנהל תיכון עירוני א לאמנויות בתל אביב וממייסדי "מנהיגים" - ארגון מנהלי בתי הספר, מציע מודל שיעביר את השליטה בתכנים לכל מנהל בית ספר. "נקודת המפתח היא להבין שלא ניתן לשלוט על מערכת החינוך מלמעלה. נדרשת הבנה שרק מנהלי בתי הספר והקהילות יכולים למצוא את המענים המתאימים. אי אפשר להכתיב מתווה: אולי בחלק מהבתים אין מספיק מחשבים? גם לקרוא ספר זו למידה נפלאה ואפשר לעשות למידה מרחוק גם בלי מחשבים וסמרטפונים. צריך להאמין בדרג המנהיגות של השטח ולא לנהל את מערכת החינוך כמקשה אחת למעלה".

.בנוגע למחאת ההורים אומר פרידן: "יש הרבה מהומה על לא מאומה. איך אפשר להתעסק עם למידה של ילדים בגן? צריך להנמיך את הווליום. לרבים מההורים יש אינטרס שבתי הספר יפעלו מרחוק, אבל יש הרבה הורים שזה לא מתאים להם. ברור שאי אפשר להתעקש על שעות מסוימות. צריך להיות גמיש ולהאמין שבתי הספר מקדמים תהליכים בונים".

שירלי רימון, מנהלת מינהל החינוך של תל אביב־יפו:, מציעה פתרון לבעיה שאיש לא מדבר עליה: הצורך של אנשי ההוראה לטפל גם בילדים שלהם תוך כדי העבודה. "צריך להגדיר את הגננות והמורות כעובדים חיוניים ולאשר לרשויות לפתוח גני ילדים עבור ילדיהן, ממש כמו שנעשה עם הצוותים הרפואיים. אנחנו מפעילים מ-15 במרץ 40 כיתות גן לילדי הצוותים הרפואיים. איך אפשר לצפות מגננת או מורה להתפנות לעבודה כשהן צריכות ללמד"?

אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות, טוען שזוהי דווקא שעתה היפה של מערכת החינוך. "במערכת יצרו פואמות פדגוגיות מאוד יפות ויש מה להתגאות בה ואפשר אפילו להגיד שהעולם יבוא ללמוד מאיתנו. ללמידה מרחוק יש כמה מטרות, לשמור על שגרה, על קשר מורה תלמדי ועל קשרים בין קבוצות תלמידים שאין ביניהם קשר בשגרה. זה יוצר יחסי אמון בין המורים לבין התלמידים וההורים, מה שלא היה הרבה מאוד שנים. הקורונה זימנה את האפשרות ליצור יחסים בין מורים לתלמידים והורים ולאפשר למורים להיכנס לסלון הביתי של התלמידים".