שופט העליון אלכס שטיין הצהיר בעבר: ראש ממשלה יכול לכהן תחת כתב אישום

שטיין - שעשוי לדון בעתירות נגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו - אמר את הדברים ב-2018, לפני שמונה לשופט בעליון • שטיין ציין אז כי לפי חוק יסוד: הממשלה, "ראש ממשלה יכול לכהן אף תחת כתב אישום עד הרשעה חלוטה, למעט מקרי קיצון דוגמת אישום בגין בגידה"

שופט העליון אלכס שטיין וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: רפי קוץ, חיים צח - לע"מ
שופט העליון אלכס שטיין וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: רפי קוץ, חיים צח - לע"מ

שופט בית המשפט העליון, פרופ' אלכס שטיין, התבטא בעבר במסגרת לימודית בנוגע ליכולת של ראש ממשלת ישראל להמשיך בתפקידו לאחר הגשת כתב אישום פלילי נגדו. לדברי שטיין, אין מניעה משפטית שראש הממשלה יכהן עם כתב אישום לאור הוראות חוק יסוד: הממשלה.

שטיין אמר את הדברים בשנת 2018 במענה לשאלה שנשאל על-ידי סטודנט כשכיהן כפרופסור מן המניין בארצות-הברית, עוד לפני שנבחר ומונה לתפקיד שופט בית המשפט העליון, בתמיכת שרת המשפטים איילת שקד. 

דבריו של שטיין חשובים במיוחד לאור האפשרות שהוא יישב בהרכב השופטים בבג"ץ שידון בעתירות נגד הטלת המנדט להרכבת הממשלה על נתניהו. 

פרשנות: למרות הקורונה - משפטו של נתניהו צריך כבר להתחיל | חן מענית

יש לציין כי שטיין אומנם לא התייחס בדבריו במפורש למעמדו המשפטי של בנימין נתניהו, אולם באותה נקודת זמן המשטרה כבר המליצה להעמיד את נתניהו לדין בתיקי 1000 (פרשת המתנות) ו-2000 (פרשת נתניהו-מוזס) בגין שוחד ומרמה והפרת אמונים.

לדברי שטיין, "גם אם נקבל שהלכת דרעי-פנחסי שרירה וקיימת בנוגע לשרים וסגני שרים (הלכה שלפיה שרים וסגני שרים אינם יכולים לכהן תחת כתב אישום, ועל ראש הממשלה לפטרם, א' ג'), היא איננה חלה על ראש ממשלה, שלגביו חוק יסוד: הממשלה ברור מאוד. הוא יכול לכהן אף תחת כתב אישום עד הרשעה חלוטה, למעט מקרי קיצון כדוגמת כתב אישום בגין בגידה וכיוצא בזה".

שטיין התבסס בדבריו על סעיף 18 לחוק יסוד: הממשלה, המתייחס להרשעה בפלילים של ראש ממשלה. החוק קובע כי "תיפסק כהונתו של ראש הממשלה, ויראו את הממשלה כאילו התפטרה ביום שבו פסק הדין נעשה סופי".

ניתן להניח כי בשל חשיפת דבריו של שטיין ב"גלובס", יועלו טענות נגד האפשרות שהוא יישב בהרכב השופטים שידון בעתירות נגד הטלת המנדט להרכבת הממשלה על נתניהו. זאת, אם יחודש הדיון בבג"ץ בעתירות בנושא שהוגשו בעבר.

תגובת השופט שטיין באמצעות דוברת הרשות השופטת: "הדברים נאמרו ברמת הדיון האקדמי בטרם מונה פרופ' שטיין לכהונת שופט בבית המשפט העליון. בפסק דין שניתן על-ידי השופט שטיין לפני כשבוע צוין כי מדובר 'בשאלה עקרונית וחשובה'".

מחלוקת ציבורית

כיום קיימת מחלוקת משפטית וציבורית בנוגע ליכולתו של נתניהו להמשיך ולכהן כראש ממשלה שזוכה לאמון הכנסת. על אף שהיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הודיע על כוונתו להגיש כתב אישום נגד נתניהו כבר בנובמבר 2019, וכתב האישום הוגש בפועל בינואר 2020, בית המשפט העליון טרם הכריע בשאלה זו. זאת, בטענה כי אין לה נפקות משפטית, שהרי בכל מקרה ימשיך נתניהו לכהן כראש ממשלה בפועל עד להשבעת ממשלה חדשה. בכמה פסקי דין קבע בית המשפט העליון כי מדובר בעתירה מוקדמת שיש לדחותה על הסף. לדברי השופטים, עתירה זו תידון אם וכשנתניהו יקבל את המנדט להרכיב את הממשלה.

לטענת ראש הממשלה נתניהו, החוק מאפשר לו באופן ברור לכהן כראש ממשלה. יש לציין כי בעקבות עתירה שהוגשה לאחר הגשת כתב האישום נגדו, נתניהו הודיע כי החליט להתפטר מתפקידיו המיניסטריאליים במשרדי הרווחה, התפוצות והחקלאות. זאת, תוך שהוא מציין כי לטענתו הלכת דרעי-פנחסי איננה רלוונטית, וכי לא מוטלת עליו חובה חוקית להתפטר אף מתפקידיו אלה. 

מנגד, מספר משפטנים סבורים כי חרף לשון חוק יסוד: הממשלה, נתניהו איננו יכול לכהן כראש ממשלה בעודו נאשם בפלילים. פרופ' מרדכי קרמניצר הסביר ל"גלובס" את הרציונל מאחורי עמדה זו. לדבריו, "נכון שחוק יסוד: הממשלה אומר שראש ממשלה המואשם בפלילים יכול להמשיך בתפקידו עד להכרעה סופית, אבל אם אתה מסתכל בחוק: יסוד הממשלה, כתוב שם גם לגבי שרים שהם יכולים לכהן עד הרשעה, ולמרות זאת בג"ץ קבע שצריך לפטר אותם אם מוגש נגדם כתב אישום".

פרופ' קרמניצר הוסיף כי "אפשר לקבוע שחוק היסוד קובע מצב של גיליוטינה - אם ראש ממשלה הורשע בפלילים בעבירה שיש עימה קלון בפסק דין סופי, הוא מתפטר אוטומטית. זה לא אומר שבתווך עד המצב הזה, יש הסדר שלילי, שלפיו ראש הממשלה בכל מקרה ממשיך לכהן תחת כתב אישום, אלא יש שיקול-דעת שצריך להיות סביר. ואז השאלה אם זה סביר שראש הממשלה עם כתב אישום כבד בשלוש פרשיות על תקופה שנמשכה כ-10 שנים, יכול להמשיך לכהן בתפקידו".

"עתירה מוקדמת"

לפני כשבוע השופט אלכס שטיין דחה עתירה שהוגשה נגד הטלת המנדט להרכבת הממשלה על נתניהו. שטיין, שאליו הצטרפו יצחק עמית ויעל וילנר, דחה את העתירה על הסף בנימוק שהיא מוקדמת מדי. זאת, מאחר שהנשיא לא הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו.

לדברי שטיין, "העתירה שלפנינו באה בהמשך לשתי עתירות שהוגשו על-ידי העותרים. בכל אחת מהעתירות הללו ובפנינו מעלים העותרים לדיון שאלה עקרונית וחשובה: האם חבר כנסת שהואשם בבית משפט בעבירה בת-קלון כשר לכהונה כראש ממשלת ישראל, והאם רשאי נשיא המדינה להטיל על חבר כנסת כזה את מלאכת הרכבת הממשלה בעקבות הבחירות הכלליות לכנסת?"

שטיין המשיך וכתב כי העתירות הקודמות נדחו לאחר שנשיא המדינה לא הטיל את מלאכת ההרכבה של הממשלה על נתניהו. שטיין דחה אף את העתירה הנוכחית בקובעו כי "הנשיא לא קיבל החלטה להפקיד את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת נתניהו. בנסיבות אלה אין מנוס מן המסקנה כי עתירתם הנוכחית של העותרים השתנתה אומנם מעתירתם השנייה, אך איננה שונה במהותה מעתירתם הראשונה, בהיותה גם כעת עתירה מוקדמת וכו'. סוף דבר: השאלה העיקרית איננה בשלה לדיון ועודנה מוקדמת; ותשובתנו לשאלה הנגזרת היא, בעת הזאת, שלילית".

האישומים: סיקור מוטה ומתנות במאות אלפי שקלים

כתב האישום שהוגש בסוף חודש ינואר לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ואחרים כולל שלוש פרשות - 1000 (פרשת המתנות), 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) ו-4000 (פרשת בזק-וואלה).

בתיק 4000 מואשם נתניהו בקבלת שוחד מאיש העסקים שאול אלוביץ', מי שבתקופה הרלוונטית לפרשה היה בעל השליטה בקבוצת בזק ובאתר וואלה, ומרעייתו איריס אלוביץ'. לפי כתב האישום, בני הזוג העניקו סיקור מוטה לנתניהו ובני משפחתו באופן שוטף ורציף שכלל מעורבות וירידה לפרטים של המשפחה בתכנים. בתמורה, נטען, הורה נתניהו לאנשי משרד התקשורת - ובראשם שלמה (מומי) פילבר, ששימש אז כמנכ"ל המשרד וכיום הוא עד מדינה בפרשה - לקדם את עסקת המיזוג של בזק עם yes, ששוויה מוערך בכמיליארד שקל. במסגרת פרשה זו מואשמים גם בני הזוג אלוביץ', בין היתר, במתן שוחד ובהלבנת הון.

בתיק 2000, המגולל את שיחותיהם של נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, מואשם נתניהו בעבירה של מרמה והפרת אמונים. לפי האישום - המובסס רובו ככולו על הקלטות שיחותיהם של השניים שבוצעו ביוזמת נתניהו ונמסרו לרשויות החקירה על-ידי ארי הרו, לשעבר מנהל לשכתו של נתניהו וכיום עד מדינה בתיק - נתניהו פעל כדי לקדם חקיקה שתצמצם את תפוצת החינמון "ישראל היום", בעיקר בסופי השבוע. בתמורה, נטען, הבטיח לו מוזס סיקור חיובי בכלי התקשורת של קבוצת "ידיעות אחרונות". מוזס מואשם בעבירה של הצעת שוחד.

בתיק 1000, המוכר יותר כ"תיק הסיגרים והשמפניות", מואשם נתניהו בעבירה של מרמה והפרת אמונים, בכך שקיבל במשך תקופה ממושכת הספקה סדירה בשווי של כ-700 אלף שקל של סיגרים, שמפניה, תכשיטים וטובין נוספים מאנשי העסקים ארנון מילצן וג'יימס פאקר. במקביל למתנות שקיבל נתניהו, הוא מואשם כי עסק בקידום עניינים שנוגעים למילצן באופן ישיר ועקיף, דוגמת "חוק מילצ'ן" המעניק הטבות מופלגות לתושבים חוזרים, מיזם תעשייתי שהיה אמור להקים מילצ'ן יחד עם איש העסקים ההודי טאטא על גבול ירדן-ישראל וניסיון לחדש למילצ'ן את הוויזה לארה"ב שנשללה ממנו. פאקר ומילצ'ן, שצפוי להעיד על קשריו עם נתניהו במהלך המשפט, לא הואשמו בפרשה. 

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.