דעה: הרובוטים בשירות הקורונה והקשר לאסון התאומים

בכל משבר יש הזדמנות והנה ההזדמנות שלנו היום להבין שכדי להיות מוכנים יותר לפעם הבאה, צריך להשקיע היום בפיתוח ואימוץ של טכנולוגיות רובוטיות על מנת לעזור לשמור עלינו רחוק מהסכנה

רופא מהצוות הרפואי יוצא לשאוף אויר מתוך מחלקות הטיפול הנמרץ בבית החולים בברונקס, ניו יורק / צילום: Mary Altaffer, Associated Press
רופא מהצוות הרפואי יוצא לשאוף אויר מתוך מחלקות הטיפול הנמרץ בבית החולים בברונקס, ניו יורק / צילום: Mary Altaffer, Associated Press

אם היו אומרים לכם שאפשר להעביר ציוד רפואי ממקום למקום ללא מגע, ובכך למנוע הדבקה של הקורונה - הייתם מוכנים לנסות? תתארו לכם מצב שבו כל בתי החולים בארץ היו מעבירים ממקום למקום ציוד רפואי, אוכל, דגימות מעבדה ותרופות, וכל זה מבלי לסכן את הצוות הרפואי כלל! בלי הצורך להתמגן, להיות חשופים לוירוס הקורונה, להדביק או להידבק.

למעשה, כיום ישנם לא מעט רובוטים שמסוגלים לעשות פעולות אוטונומיות כאלו. רובוטים שיכולים בקלות ובלי מאמץ לנוע בתוך מבנה ובשטח פתוח על ידי תכנון מסלול מראש או בעזרת לימוד מכונה שמסייע לרובוט להכיר את סביבתו החדשה ללא הכרות מקדימה. ההפעלה של חלק ניכר מהם כל כך פשוטה שלא ניתן להבדיל בינה לבין הפעלת מכונית בשלט רחוק, ואת זה רובנו המוחלט יודע לעשות. אבל הקושי האמיתי הוא שאנחנו חיים בשנת 2020, שיא הטכנולוגיה כבר כאן, ובאנשים עדיין קיים פחד מכלים טכנולוגיים, ואין מספיק מודעות ליכולת שלהם לשפר ולהקל לנו על החיים.

אי שם בשנת 2001, אסון התרסקות בנייני התאומים, נקראה רובין מרפי לאזור עם מערך הרובוטים שלה כדי לנסות ולמצוא שורדים בין ההריסות. רובוטים, שעד אז נחשבו למדע בדיוני שומשו לראשונה כמכונה שמסוגלת להציל חיי אדם בזמנים של אסונות. כעבור 10 שנים, בצד השני של הכדור, יפן קיבלה מכה קשה כאשר הכור הגרעיני שלה נפגע מצונאמי באסון פוקושימה. הקרינה הרדיואקטיבית החזקה ששררה שם באותו הזמן, ושאריות ממנה נשארו שם עד היום הייתה כל כך חזקה שבכירים מהכור פנו לעזרת רובוטים.

הרובוטים נשלחו לצלם תמונות מהאזור הנפגע על מנת לזהות חומרים רדיואקטיביים פעילים. בכל ניסיון כזה, הצוות הצליח להשיג מספר מועט של תמונות וסרטונים ולא הצליח למלא את המשימה במלואה עקב התקלות במכשולים, חיי סוללה קצרים מדי או רמות קרינה גבוהות שגרמו נזק לחומרת הרובוט. משנת 2011 ועד היום, ממשיכים לשלוח רובוטים לפוקושימה יחד עם חוקרים ואנשי מדע כדי לנסות להבין את גודל הנזק ו"לנקות" את האזור מחומרים שמהווים סכנה לבני אדם. האסון הותיר אחריו שפע של רעיונות לפיתוחי רובוטיים חדשניים שחלקם כבר אומצו על ידי חברות שונות בעולם.

בשנת 2017 כשמקסיקו נפגעה קשות מרעידת אדמה, שוב נקראו הרובוטים, הפעם לא בשביל לחפור בין ההריסות אלא לנוע בינהם, כך רובוט בצורה של נחש ניסה לזהות שורדים במצלמות ובשאר הסנסורים שלו. לצערנו, לא נמצאו שורדים לא במקרה הזה ולא באסון בנייני התאומים. חבל שבשנת 2017, אחרי שכבר הבינו את הערך האדיר שרובוטים מסוגלים לספק לאורך השנים, הם עדיין לא היו מספיק מפותחים בשביל לעמוד באתגר.

מאז ועד היום, ההתפתחות הטכנולוגית מראה שרובוטים יכולים לבצע עוד אלפי פעולות אחרות בזמנים של משבר. אם כך, היכולת הטכנולוגית קיימת, ההון האנושי רק משתבח עם השנים, אבל ההשקעה הכלכלית בענף הרובוטיקה לא מספיקה בשביל לצאת עם מוצרים שיכולים לשנות לנו את החיים ובמקרים כמו העת הנוכחית - אפילו להציל אותם. דווקא בזמנים של משבר, מצפים מתעשיית הרובוטיקה להביא את הפתרון היצירתי ביותר להתמודדות, אלא שהפתרון היצירתי יכול היה להיות ממש מעבר לדלת עם השקעת המשאבים הנכונה והגברת המודעות לתחום בשאר ימות השנה. לכו תחנכו שוק בזמן של משבר ותסבירו לו שרובוטיקה אוטונומית זה העתיד, ואם לא נשקיע עכשיו אז מתי?

בואו נלמד מהעבר, מהאסונות שעברו לידנו ובהם זעקנו, מהזמנים בהם ביקשנו פתרון רובוטי מעכשיו לעכשיו - ולא היה, ונצעד לעבר דרך חדשה. בכל משבר יש הזדמנות והנה ההזדמנות שלנו היום להבין שכדי להיות מוכנים יותר לפעם הבאה, צריך להשקיע היום בפיתוח ואימוץ של טכנולוגיות רובוטיות על מנת לעזור לשמור עלינו רחוק מהסכנה.

חגי בלשאי הוא מנכ"ל חברת רובוטיכאן המפתחת פלטפורמות רובוטיות אוטונומית