המלחמה במגפה הקטלנית תסתיים בניצחון, אבל הקרב הכלכלי באירופה רק מתחיל

הלאמה חלקית או סיוע פיננסי עם תנאים? בעוד השלב הראשון של המאבק בקורונה מסתיים והקרב הכלכלי רק מתחיל, ממשלות אירופה מתלבטות כיצד לחלץ את התעשיות שלהן ובאיזה מחיר • שיקולי איכות הסביבה הם חלק מהמשוואה החדשה

רה”מ ספרד, פדרו סנצ’ז, רה”מ איטליה, ג’וזפה קונטה, נשיא צרפת, עמנואל מקרון, קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל / צילום: Associated Press
רה”מ ספרד, פדרו סנצ’ז, רה”מ איטליה, ג’וזפה קונטה, נשיא צרפת, עמנואל מקרון, קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל / צילום: Associated Press

אם מוציאים לרגע מהמשוואה את מספר המחלימים העולה ואת מקדמי ההדבקה היורדים מצטיירת באירופה תמונה עגומה בכל הנוגע למדדים הכלכליים: פעילות התעשייה ירדה לרמות שלא נרשמו מאז המשבר הכלכלי של 2008, מדד הייצוא הגרמני צנח לטריטוריה שלילית עמוקה לראשונה אי פעם, מדד מנהלי הרכש צנח לשפל של כל הזמנים וקרן המטבע הבינלאומית חוזה התכווצות של בין 6% ל־8% לפחות בכלכלות היבשת השנה, אם לא יהיו הפתעות נוספות מכיוון הנגיף. הקרב האפידמיולוגי בגל ההתפרצות הראשון של הקורונה אולי הסתיים בניצחון, אבל הקרב הכלכלי רק מתחיל.

כעת, אחרי הצעד החסר־תקדים של סגירת המשק האירופי כמעט לחלוטין כדי לעצור את התפשטות המגפה יחד עם פתרונות נזילות מהירים לעצמאים ולעסקים קטנים, נכנסת אירופה לשלב המשמעותי יותר - חילוץ ותמיכה במגזרים שלמים, בחברות ענק ואולי אפילו בבנקים, כחלק משיקום ההריסות שהותיר אחריו צונאמי הקורונה.

לא כל מדינות אירופה נמצאות בשלב זהה. גרמניה כבר פתחה את העסקים בשבוע החולף, ועומדת להסיר חלק ממגבלות התנועה וההתקהלות בשבוע הבא, אבל צרפת נמצאת בסגר עד ה־11 במאי לפחות, ורק בשלישי יציג ראש הממשלה הצרפתי את תכנית החזרה שלה לשגרה חדשה. גם ספרד צפויה לחזור לפעילות במועד זה, איטליה תקדים אותן בשבוע, ותפתח מחדש את המשק - בדגש ראשוני על חברות מייצאות שיכניסו כסף לקופת האוצר הריקה - ב־4 במאי.

הכלכלות הגדולות והדילמות הדומות

אבל בכל ארבע מדינות אלו - הכלכלות הגדולות באירופה - ישנה דילמה בימים אלה סביב השאלה איך ייראו תכניות החילוץ של המגזרים השונים, ואיך תיראה התמיכה הממשלתית בחברות הענק - אם יהיה מדובר בהלוואות ללא תנאים, בהקלה רגולטורית או ברכישת מניות חלקית, שתביא לעמדת השפעה או אפילו להלאמה מלאה.

בגרמניה ייפגשו בשבוע הקרוב נציגי קרן הייצוב הכלכלית (WSF) שהוקמה במיוחד על ידי ברלין כדי להתמודד עם השאלות הללו, עם נציגי חברת התעופה "לופטהאנזה", שדיווחה כי נגמרו לה המזומנים וכי היא עומדת בפני פשיטת רגל. קרוב ל־90 אלף עובדי החברה הוצאו לעבודה מופחתת בגרמניה, ושכרם משולם על ידי המדינה, אבל ההתחייבויות של חברת התעופה גדולות מדי. החברה מפסידה כמיליון אירו מדי שעה. לקרן הממשלתית הגרמנית יש כ־500 מיליארד אירו להקצות בערבויות להלוואות של חברות במשק ועוד 100 מיליארד אירו לרכישה ישירה של ניירות ערך של חברות.

עוד לפני הדיונים, העריכו כלי התקשורת במדינה כי מדובר בשאלה פוליטית שתוכרע על ידי הקואליציה השולטת במדינה. "גם הסוציאל-דמוקרטים (SPD) וגם השמרנים (CDU) רוצים הרבה יותר מלהיות שותפים שקטים", כתב ה"שפיגל" השבוע, "אם הממשלה הפדרלית תצטרף ל(בעלי השליטה) ב'לופטהנאזה', היא בוודאי תרצה שיהיה לה כוח כלשהו בתמורה לתמיכה בשווי מיליארדים".

השאלה כיצד תתמודד הממשלה הגרמנית עם האתגר של לופטהאנזה, ומה תדרוש ממנה, צפויה להשליך גם על מגזרים שונים. במיוחד תוהים אם המדינה תהפוך לראשונה למחזיקת מניות בה.

ענקיות הרכב הגרמניות, למשל, שצפויות להיות זקוקות לעזרה משמעותית והן מרכיב קריטי בכלכלה הגרמנית, הבהירו כי הן דורשות סיוע בדמות החייאה של מענק הגריטה, שכוננה הממשלה בעבר מנימוקים אקולוגיים, כדי לעודד את הגרמנים להיפטר ממכוניות ישנות. אין פלא אולי שהן מעדיפות הקלות רגולטוריות מאשר מעורבות ממשלתית רבה יותר בעסקיהן.

צרפת: שיקולי איכות הסביבה

בצרפת השכנה, שבה מעורבות ממשלתית בחברות גדולות מקובלת יותר מאשר בגרמניה, נראה כי שיקולי איכות הסביבה הפכו לחלק מהמשוואה לתמיכה ממשלתית. שר האוצר הצרפתית ברונו לה־מר הודיע על תכנית חילוץ בשווי שבעה מיליארד אירו ל"אייר פרנס". ארבעה מיליארד אירו מתוכה יהיו בערבויות מדינה ושלושה מיליארד בהזרמת כספים ישירה, אבל השר הבהיר כי בתמורה "תצטרך 'אייר-פרנס' להפוך לחברת התעופה הכי ידידותית לסביבה" ו"להפחית פליטת גזי חממה".

"עלינו להציל את החברה הלאומית שלנו עם 350 אלף עובדים ישירים ועקיפים... (אבל העזרה) אינה צ'ק פתוח היא תלווה בתנאים הקשורים לרווחיות החברה, אבל גם לאלמנטים סביבתיים", אמר. ממשלת צרפת מחזיקה ב-15% מהחברה, אך לא תגדיל את אחזקותיה. לפני כחודש אמר כי "אינו מהסס להשתמש במונח הלאמה", אולם בדבריו בסוף השבוע הבהיר כי הסיוע הנוכחי אינו מהווה צעד שכזה. בהולנד, הודיע שר האוצר על חבילת חילוץ מקבילה בשווי שניים עד ארבעה מיליארד אירו ל־KLM השותפה עם "אייר פרנס".

במקביל, הודיע לה־מר גם על תכנית חילוץ של ענקית הרכב "רנו", בשווי חמישה מיליארד אירו, שיועמדו כערבות להתחייבויות החברה. גם בחברה זו מחזיקה הממשלה כ־15%. "מה שנמצא בסיכון הוא כל תעשיית הרכב שלנו. רנו היא מובילה תעשייתית השייכת לתרבות ולהיסטוריה שלנו", נימק לה-מר את הצעד.

 איטליה: תלאים את חברת התעופה?

באיטליה הודיעה הממשלה כבר בחודש שעבר כי תושיט עזרה פיננסית זמנית ל"אליטליה" בשווי 600 מיליון אירו, וכי היא שוקלת להלאים את חברת התעופה, שנמצאה בקשיים עוד לפני שמשבר הקורונה שיתק את תעשיית התעופה והתיירות העולמיים. בניגוד למצב במדינות אחרות, בגלל יחס החוב־תוצר הגבוה שלה, והעובדה כי הגירעון האיטלקי השנה צפוי לעמוד על יותר מ־10% מהתל"ג, לעומת ה־2.2% שהוסכמו לפני המשבר, איטליה עשויה לעמוד גם בפני משבר פיננסי קרוב, וכך להתמודד עם השאלה אם להציל את הבנקים שלה באמצעות הלאמה.

"אם אנחנו לא מסוגלים להכיל את הזעזועים הכלכליים כתוצאה מהמשבר ופשיטת רגל של תאגידים גדולים הופכת לאפשרית בקנה מדה נרחב, צעדים כמו הלאמה על ידי המדינה עשויים להיות מוצא אחרון", הכריזה שורת כלכלנים גרמנים מובילים במכתב שפורסם בחודש שעבר. הם הצביעו על תקדים רכישת האחזקות בבנקים גרמנים במהלך משבר האשראי של 2008־2009 כדי להציל אותם מקריסה, והצביעו על הצורך האפשרי לרכוש כעת חברות ענק במגזרים אחרים.

האיחוד האירופי: השעתה את החוקים

הנציבות האירופית שבעבר ראתה בכל התערבות כזו ניסיון אסור להשפיע באמצעים ממשלתיים על התחרות בשוק דווקא רואה את התמיכות הממשלתיות בחברות גדולות כיזומה ברוכה, בין השאר משום שהיא נועדה למנוע מצב של הידרדרות והשתלטות עוינת עליהן מבחוץ, למשל על ידי חברות ממשלתיות סיניות.

מול הסיוע הממשלתי האירופי לחברות התעופה השונות ניצב סיוע בשווי 50 מיליארד שממשלת ארה"ב הבטיחה להעניק לחברות התעופה שלה, ותמיכה אדירה שמקבלות חברות תעופה סיניות. ביום שאחרי המשבר, החברות האירופיות אינן רוצות להפסיד לתחרות מבחוץ. לכן, נציבות האיחוד האירופי השעתה את החוקים. כל מדינה רשאית להציל איזו תעשייה שלה שתרצה. אין תחרות בלתי הוגנת בקרב מי שנאבקים יחד, עם מטבע משותף, בשיתוק כלכלי.

"אין לנו שום בעיה אם מדינות ימלאו תפקיד של שחקניות בשוק על ידי קניית מניות בחברה מסוימת, אם הם רוצים למנוע השתלטות עליה", הבהירה נציבת האיחוד לענייני תחרות, הדנית מרגרטה וסטאייר.

במקביל, הבנק האירופי המרכזי (ECB) כבר החל ליישם תוכנית תמריצים בשווי 750 מיליארד אירו, שכוללת רכישת אג"ח מדינות ותאגידים אירופיים, עליו הודיע בחודש שעבר. התוכנית מתווספת לתוכנית ההקלה הכמותית שהוא חידש לאחרונה. לפי הערכות, סכום הרכישה יעלה בשנה הנוכחית על טריליון אירו, ולפי הדיווחים אתמול בבוקר, הבנק אף מתכנן לרכוש לראשונה אג"חים ממשלתיים עם דירוג "ג'אנק" כחלק מהפורטפוליו שלו.

המסר אמור להיות ברור: אירופה, על ממשלותיה והבנק המרכזי של גוש האירו, מוכנה לחצות קווים אדומים שבעבר התרחקה מהם - כדי לצלוח את המשבר הכלכלי הנוכחי.

צרו איתנו קשר *5988