מאסק חושב שטסלה מנופחת והטכנולוגיה שתכריע אם מילטון פרידמן צדק: השבוע בהייטק

ענקיות הטכנולוגיה פרסמו דוחות, פייסבוק מאתגרת את זום, ומאסק חושב שמדיניות הסגר להתמודדות עם הקורונה היא פאשיסטית • מה קרה השבוע בהייטק

סניף אמזון בצרפת / צילום: Michel Spingler, Associated Press
סניף אמזון בצרפת / צילום: Michel Spingler, Associated Press

ענקיות הטכנולוגיה פרסמו השבוע את הדוחות הכספיים שלהן, בתקופה של חוסר ודאות. מה שבלט הוא ההחלטה של חלקן (אפל, גוגל ופייסבוק) שלא לפרסם תחזיות לרבעון השני בגלל אי הוודאות שגורם משבר הקורונה. בסך הכל, הענקיות לא הפתיעו לרעה בתוצאות הרבעוניות אך צריך לזכור כי תחזיות האנליסטים לקחו בחשבון פגיעה חלקית של הקורונה.

לכן, מה שחשוב לבחון (תמיד והפעם במיוחד) זה את התוצאות עצמן, לא האם הן גבוהות או נמוכות מתחזיות האנליסטים. כמה נקודות מכל דוח:

1. אמזון - דוחות החברה היו אולי הכי מעניינים, בעיקר בגלל הציפייה הגבוהה שהחברה תרוויח מהמשבר. הכנסות החברה עלו ב-26% והסתכמו ב-75.5 מיליארד דולר, אך החשש של המשקיעים היה מהרבעון הבא - אמזון למעשה הולכת למחוק את כל הרווח התפעולי שלה, בסדר גודל של 4 מיליארד דולר, בגלל השקעות הקשורות לקורונה, הן לאספקת מוצרים והן כדי להגן על העובדים מפני הידבקות. מייסד ומנכ"ל אמזון ג'ף בזוס אמר: "אם אתה בעל מניות שלנו, כדאי שתשב" (באנגלית זה נשמע יותר טוב), וכן שזו "התקופה הכי קשה שעימה החברה מתמודדת". בשבוע האחרון ירדה מניית החברה ב-3.8%.

2. פייסבוק - החברה הציגה הכנסות של 17.7 מיליארד דולר, עלייה של 17% לעומת הרבעון המקביל - קצב הצמיחה הנמוך של החברה מאז ומעולם. החברה נהנית מגידול במספר המשתמשים בתקופת הקורונה, אך הדבר לא מיתרגם להכנסות באותו קצב מפרסום, דבר שבא לידי ביטוי בירידה של 18% בהכנסות למשתמש (ירידה חדה יותר מאשר בעבר). בחברה אמרו שבשלושת השבועות האחרונים של הרבעון הראשון היא חוותה ירידה משמעותית בביקוש לפרסום ובמחיר המודעות. עם זאת, הם עדכנו כי מתחילת הרבעון הם רואים סימנים ליציבות, כלומר ההכנסות מפרסום פחות או יותר דומות לתקופה המקבילה ברבעון הקודם (לעומת ירידה של 17% בסוף הרבעון הראשון). בשבוע האחרון עלתה מניית החברה ב-8%.

3. אפל - הכנסות החברה כמעט ולא צמחו ברבעון הראשון (עלייה של 0.5%) והן הסתכמו ב-58.3 מיליארד דולר והרווח הנקי ירד ב-2.5% לעומת הרבעון המקביל ועמד על 11.25 מיליארד דולר. עם זאת, באפל אותתו למשקיעים כי העסקים כרגיל עם הגדלת תוכנית הביי-באק (רכישה עצמית של מניות) בכ-50 מיליארד דולר. מנכ"ל החברה טים קוק אמר שאחרי החולשה במרץ ובתחילת אפריל, הם ראו שיפור בפעילות העסקית בשבועיים האחרונים. קוק סיפק שתי סיבות אפשריות: מבצעים ומעבר לעבודה מהבית. (אנשים הבינו שזה הולך לקחת יותר זמן ממה שחשבו, ורכשו מכשירים שיתאימו להם לעבודה מהבית). מכירות האייפונים עדיין מהוות קרוב ל-50% אך הן ירדו ב-7% לעומת הרבעון המקביל, בעוד שההכנסות משירותים הגיעו לשיא כל הזמנים. בשבוע האחרון עלתה מניית החברה ב-2.1%.

4. אלפאבית - החברה האם של גוגל הציגה ברבעון הראשון הכנסות של 41.1 מיליארד דולר, עלייה של 13% בהשוואה לרבעון המקביל. כמו פייסבוק, חברת גוגל מתמודדת עם האטה בהכנסות מפרסום בגלל הקפאון או הצמצום בפעילות בתחומים רבים. למשל, תחום התיירות מניב לה הכנסות גבוהות. סמנכ"לית הכספים רות' פורת אמרה: "החודשיים הראשונים של הרבעון היו חזקים ואז נרשמה האטה משמעותית בהכנסות מפרסום. אנחנו צופים כי הרבעון שני יהיה קשה מבחינת עסקי הפרסום". בשבוע האחרון עלתה מניית החברה ב-3.5%.

5. מיקרוסופט - חברת ההייטק הגדולה בעולם הציגה הכנסות של 35 מיליארד דולר, עלייה של 14% לעומת הרבעון המקביל. החברה עדכנה כי ההשפעות החיוביות שלה מהמשבר - ביקוש גדול יותר לשירותי הענן שלה, וכן ל-Teams, פלטפורמת תקשורת לעסקים שמשלבת גם שיחות וידיאו - קוזזו עם ההשפעות השליליות, למשל מכירות המחשבים האישיים. "ראינו טרנספורמציה דיגיטלית שלוקחת שנתיים מתרחשת בחודשיים", אמר המנכ"ל סאטיה נדאלה וציין כי המודל העסקי של החברה חזק. בשבוע האחרון עלתה מניית החברה ב-0.4%.

למה מאסק קורא למכור את מניית טסלה?

לאילון מאסק היו לא מעט ציוצים הזויים בשנים האחרונות, חלק נגעו לפעילות החברה ולמניה שלה - הוא אמר שהוא מתכנן להפוך את טסלה לפרטית ונקב במחיר מניה גבוה, הוא פרסם בטוויטר כמה מכוניות טסלה מכרה, ובסוף השבוע טען בציוץ כי המניה יקרה מדי. בתגובה נפלה אתמול מניית טסלה ב-10%.

בקבוצת הפייסבוק שלנו, "רוד שואו", היו כמה דעות לגבי זה: "הוא עושה מלכודת לשורטיסטים", "הוא חכם מספיק לדעת שיש בשווי החברה בועה והוא מפחד מאכזבת משקיעים ארוכת טווח אם ייכנסו בשווי גבוה מדי", "הוא מכין את הקרקע לדוחות הבאים כדי לשמור את הנכס היקר ביותר שלו - מוניטין של המפתיע לטובה", "אולי הוא מתכנן רכישה עצמית של מניות", "אולי הוא עובד על משהו שהוא צריך בשביל זה PR נוסף".

זאת גם הזדמנות להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו.

אגב, בכלל לא בטוח שזה חוקי - מאסק כבר הסתבך בעבר עם רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) בגלל הציוצים שהזכרתי בפסקה הראשונה. באתר The Verge פרסמו כתבה שבה דנו בחוקיות הציוצים האלה והיו דעות לכאן ולכאן.

הערכה שלי - הוא רוצה להראות שמדיניות הסגר בגלל הקורונה פוגעת בחברה. מאסק מאוד ביקורתי כלפי המדיניות כלפי הקורונה. לקראת סוף מרץ הוא אמר שזאת פאניקה מיותרת ושעד סוף אפריל לא יהיו יותר חולים בארה"ב - דבר שכמובן לא קרה. בשיחת האנליסטים השבוע הוא אמר כי מדיניות הסגר היא פאשיסטית.

עוד הוא אמר בשיחה: "הרחבת הסגר, או איך שאני קורא לזה: לחייב אנשים בכוח להישאר בבתים שלהם, בניגוד לכל הזכויות החוקתיות שלהם, לדעתי, ושבירת החירויות שלהם בצורה איומה ושגויה זאת לא הסיבה לכך שאנשים הגיעו לאמריקה או בנו את המדינה, מה לעזאזל? זה יגרום נזק לא רק לטסלה, אלא להרבה חברות. טסלה תצליח להתמודד עם זה, אבל יש הרבה חברות קטנות שלא. זה יגרום נזק להרבה ספקים". בשיחה עם האנליסטים הוא גם התייחס למצב התשתיות בארה"ב מול סין, ולשאלה האם המשבר הוא הזדמנות להשקיע בפרויקט חדשניים.

האם בהון סיכון צריכים להתמקד רק בתשואה?

על מה משקיעי הון סיכון חושבים כשהם עושים השקעה - הם רוצים לשנות את העולם, להפוך אותו למקום טוב יותר בעזרת טכנולוגיות חדשניות, ליצור חברה עסקית שמסייעת לקידום ערכים כמו שוויון או צמצום העוני, או שהם רוצים להשיג תשואה גבוהה ככל שניתן? אולי יש פתרון שמשלב בין ערכים לתשואה?

לפני חצי שנה הכריזו 200 מנכ"לים של החברות הגדולות בארה"ב כי השורה התחתונה, הרווח, היא לא הדבר היחיד שחשוב. עם השקעות של קרוב ל-300 מיליארד דולר בשנה שעברה, קרנות ההון סיכון הפכו להיות אחד הדברים הכי משפיעים בעולם - אילו טכנולוגיות יתפתחו ואיך ייראו החיים שלנו בעתיד. אולי הגיע הזמן שגם משקיעי ההון סיכון ייצאו בהכרזה כי התשואה לא מעל הכל ויתחילו לנהוג בהתאם?

לכתבה המלאה

(שכוללת שיחות עם כמה משקיעים וגם עם פיטנגו על ההחלטה שלה להתחשב גם במדדי ESG, שזה סביבה, חברה וממשל תאגידי וביעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם).

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

  • סוציאליזם או קפיטליזם: האם הטכנולוגיה תספק תשובה? צוות חוקרים של ענקית התוכנה הארגונית סיילספורס ערך סימולציות במערכות בינה מלאכותית שניסו להשיב על השאלה התיאורטית - כיצד משפיעה מדיניות המיסוי על אי השוויון וגודל ה"עוגה" של המשק. את המודל שפרסמו הם עומדים להציע לשימוש חופשי לממשלות ולמקבלי החלטות ברחבי העולם. כתבה של אורי ברקוביץ'
  • פייסבוק שמה עין על שוק שיחות הוועידה בווידיאו - אורי ברקוביץ' מתאר לאן היא מסוגלת לקחת את זה, ואני כתבתי על הפגיעה האפשרית בזום (וזה עוד לפני שגם גוגל פתחה לכולם את שירות שיחות הווידיאו שלה)
  • המחסור במחשבים יותר חריף בחברה הערבית, והסיוע מתעכב. סיפור מעצבן על הפער שבין החלטות ממשלה ליישום שלהן בשטח
  • איך מגייסים עובדים בחברת מאנדיי בזמן המשבר? "קשה להעביר למרואיינים את ה'ווייב' של החברה בזום, אז אנחנו מוצאים דרכים לעשות את זה"
  • חברת הסייבר קלירסקיי: גידול ניכר בתקיפות כופרה נגד ארגונים וחברות בישראל

מה בתעשייה

גיוסי הון:

  • חברת Nexar, שפיתחה מערכת שמזהה סכנות בכביש ושולחת התראות לנהגים, הודיעה על גיוס של 52 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה עד כה 98 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2015 על ידי ערן שיר וברונו פרננדז-ריז. את סבב הגיוס הובילה Corner Ventures והשתתפו בו בין השאר גם מיקרון ונצ'רס, סמסונג נקסט, אלף, Ibex ו-Nationwide. לידיעה המלאה.
  • חברת אוטונומו, שפיתחה מערכת לאיסוף מידע מכלי רכב ועיבוד שלו, גייסה 46 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה סביב 120 מיליון דולר). החברה הוקמה בסוף 2015 על ידי בן וולקוב ואבנר כהן. המשקיעים החדשים בחברה כוללים את אוויס באדג'ט, חברת רנו-ניסאן ו-SK Holdings, שכבר לפני שנה פורסם ב"גלובס" שהיא השקיעה בחברה כחלק מסבב של עשרות מיליוני דולרים, שלהבנתי לא פורסם רשמית. בסבב השתתפו גם משקיעים קיימים בהם בין היתר בסמר, סטייג' וואן ו-Dell Capital.
  • הסטארט-אפ הישראלי קודוטה (Codota) הודיע על גיוס בהיקף של 12 מיליון דולר (בסך הכל גייס עד כה 16 מיליון דולר). קודוטה הוקם ב-2015 על ידי דרור וייס ופרופ' ערן יהב, והוא מפתח מערכת שמציעה למפצחי קוד השלמה אוטומטית של שורות הקוד שהם כותבים. את סבב הגיוס הוביל קרן e.ventures והשתתפו בו גם קרן קוסלה ונצ'רס (Khosla Ventures), מייסד סאן מיקרוסיסטמס וינוד קוסלה, TPY קפיטל וחץ ונצ'רס. לידיעה המלאה.
  • חברת הסייבר Secret Double Octopus, שפיתחה פתרון לזיהוי ואימות משתמשים בארגון ללא סיסמה, גייסה 15 מיליון דולר (עד כה גייסה החברה 22.5 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2015 על ידי פרופ׳ שלומי דולב, ד״ר שמרית צור-דוד, רז רפאלי וחן טטלמן. בגיוס השתתפו קרן JVP, קרן BGV, ליברטי מדיה, Sony Financial Ventures, קרן Iris Capital ועוד.