"הסחר הבינלאומי ילבש צורות חדשות ולא יתערער לחלוטין"

פטריק צווייפל, הכלכלן הראשי של בנק פיקטה השווייצרי: "שרשרות האספקה העולמיות ככל הנראה יורחבו ויהפכו לאזוריות יותר" • "ניתן בהחלט לצפות לפחות סחר במוצרים פיזיים ופחות ניידות של בני אדם. אין ספק כי הגלובליזציה הדיגיטלית תהפוך לחשובה עוד יותר"

פטריק צווייפל, הכלכלן הראשי של בנק פיקטה השווייצרי / צילום: Pictet Group
פטריק צווייפל, הכלכלן הראשי של בנק פיקטה השווייצרי / צילום: Pictet Group

מגפת הקורונה הטילה צל כבד על הסחר העולמי, שכן הסגרים ברחבי העולם גרמו להתמוטטות חסרת תקדים של הסחר בין מדינות שונות. למרות שזו הייתה תגובה רציונלית למגפה, המבוססת על שיקולי בריאות הציבור, החשש הוא שהשלכות שליליות אלה ימשיכו לתת את אותותיהן גם לאחר שהמשבר יחלוף והסחר העולמי ייפגע בטווח הארוך. 

פטריק צווייפל, הכלכלן הראשי של בנק פיקטה השווייצרי, מעריך כי "קיימות סיבות טובות להאמין כי בעוד הרשת של קשרי הסחר הבינלאומיים קרוב לוודאי שתשתנה, ואולי אף במידה רבה, הסחר עצמו לא יינזק באופן הרה אסון , שכן חלק מזרימות המוצרים הפיזיים יוחלפו בשירותים דיגיטליים. בה בעת, שרשרות האספקה ככל הנראה יורחבו ויהפכו לאזוריות יותר".

בסקירה מיוחדת שפרסם צווייפל הוא מציין כי החשש העיקרי הוא כי מגמת הנסיגה מהגלובליזציה, שהחלה עם המשבר הפיננסי העולמי בשנת 2008, תלך ותגבר בעקבות מגפת הקורונה. "הברקזיט, מלחמות הסחר של הנשיא דונלד טראמפ, המתחים בתוך אירופה לגבי סוגיית ההגירה, גל הפופוליזם ההולך וגובר הקורא תיגר על האליטות, ההתקפות נגד מוסדות בינלאומיים כגון ארגון הסחר העולמי, כולם מצוינים שוב ושוב כסימנים המעידים על הלכי הרוח המשתנים נגד הסחר הבינלאומי החופשי והגבולות הפתוחים".

הגלובליזציה הגיעה לשיאה בתקופת המשבר הפיננסי העולמי. בשנת 2008, עמד הסחר העולמי במוצרים על שיא של כ-25% מהתמ"ג העולמי. בשנת 2019, ירד שיעור זה ל-21.7% . "אין ספק כי התחזקות המדיניות הפרוטקציוניסטית היוותה גורם תורם לכך - שכן בעשור זה הוטלו הגבלות סחר על מוצרי יבוא בשווי של 1.5 טריליון דולר, כ-7.5%  מהסחר העולמי בשנת 2018. אך היו גם שני גורמים אחרים שכמעט ואינם קשורים כלל לתנועת ההתנגדות לגלובליזציה. ראשית, הצמיחה החלשה בהשקעות לאחר המשבר הפיננסי העולמי האטה את הביקוש למוצרי יבוא הקשורים להשקעות, שהם המרכיב הנסחר ביותר בביקוש המקומי. ושנית, ככל שכלכלות מתפתחות, ובראשן סין, הלכו והבשילו, הן הפכו פחות ופחות לתחנת ביניים בשרשרת האספקה העולמית - היכן שרוב מוצרי הייצור האיכותיים לעתים קרובות חוצים גבולות שוב ושוב בדרכם להפוך למוצרים מוגמרים". 

אז מה צפוי בעתיד? לדעתו של צווייפל, ממשלות שייחלצו מהמשבר ללא ספק יחשבו פעמיים על התועלות של האינטגרציה העולמית והתלות ההדדית בין מדינות שונות ברחבי העולם. אם כי הגבלות על נסיעות קרוב לוודאי שלא יהיו פשוטות כלל, בדומה לאמצעי האבטחה שננקטו בעקבות פיגוע הטרור במגדלי התאומים.

סין עשויה להיות היעד להגבלות חדשות - שכן פוליטיקאים פופוליסטים במדינות שונות טוענים כי צריך "להעניש" אותה על היותה מקור המגפה. בה בעת, שרשרות האספקה העולמיות שובשו במידה רבה כתוצאה מהסגר, שכן מפעלים חדלו לפעול למשך פרקי זמן ממושכים. אך חברות יכולות בהחלט להגיב על ידי נקיטת אמצעים כדי לצמצם את נקודות התורפה שלהן.

עם זאת, "למרות הסכנות האורבות לגלובליזציה בעולם שלאחר מגפת הקורונה, סביר להניח כי הסחר הבינלאומי ילבש צורות חדשות ולא יתערער לחלוטין. ניתן בהחלט לצפות לפחות סחר במוצרים פיזיים ופחות ניידות של בני אדם. אך אין ספק כי הגלובליזציה הדיגיטלית תהפוך לחשובה עוד יותר. הסגר העולמי הראה לממשלות ולחברות כאחת כמה ניתן להשיג באמצעות האינטרנט - בין אם על ידי היעילות הרבה של העבודה מרחוק ובין אם בעזרת התועלות הרבות של השירותים המקוונים. ועידות וידאו יכולות להיות הרבה יותר יעילות וחסכוניות בזמן לעומת פגישות אישיות, ולמידה מרחוק יכולה להיות דרך יעילה למתן השכלה איכותית להרבה יותר תלמידים". 

עוד הוא מציין כי למרות שחברות עשויות להעדיף להעביר חלק מהייצור שלהן למדינות הבית , עיקרון היתרון היחסי עדיין שריר וקיים. תמיד יהיה יעיל וכדאי יותר מבחינה כלכלית לייבא מוצרים וחומרים מסוימים מארצות אחרות. לעומת זאת, חברות יכולות להסתמך פחות על מקור אספקה אחד ויחיד, ולהפוך את רשתות האספקה שלהן לחסינות יותר על ידי גיוון רשתות הספקים ובניית יתירות מסוימת. צעדים אלה עשויים להגדיל במקצת את עלות הייצור, אך חברות יכולות בהחלט לראות בכך תעודת ביטוח מפני שיבוש שרשרות האספקה שלהן.

"קיצור שרשרות אספקה עשוי להפוך את הסחר לאזורי יותר - כפי שקרה באסיה במהלך שלושת העשורים האחרונים, לרבות מאז המשבר הפיננסי העולמי. הסחר בתוך אסיה היה 28% מהיצוא הכולל של אסיה, ועלה ל-42% בשנת 2008 ול-46% בשנת 2018. היכן שהדבר גורם לעלייה בעלויות העבודה, חברות יכולות לפצות על כך במעבר לאוטומציה רבה יותר". 

צרו איתנו קשר *5988