פרשנות - מכס יו"ר הכנסת לחזית הבריאות: המבחן של השר יולי אדלשטיין

בקריירה בכנסת התמקד השר הנכנס אדלשטיין בעיקר בנושאי לאום ויו”ש, ולא זוהה עם תחומי בריאות וכלכלה • האם היכולת הפוליטית תסייע לו להשיג תקציבים למשרד הבריאות המורעב? • ומה יהיה אופי יחסיו עם עמיתו, שר האוצר הנכנס ישראל כ”ץ

 יולי אדלשטיין / צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת
יולי אדלשטיין / צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת

יולי אדלשטיין, שר הבריאות החדש, לא הביע עניין רב בתחום הבריאות עד היום. הוא לא היה חבר בוועדת הבריאות, ובקושי התבטא בנושא. גם לאחר פטירתה של אשתו הראשונה טניה מסרטן, לאחר אשפוז ממושך במהלכו הכיר את המערכת מבפנים, לא התבטא לגבי הטיפול הרפואי שקיבלה, לטוב או לרע.

במהלך הקריירה הפוליטית שלו אדלשטיין התמקד בעיקר בנושאים הקשורים להתיישבות, לאום ועלייה, וגם בתחום הכלכלה הוא אינו מזוהה עם מהלכים משמעותיים או תפיסות עולם נחרצת. אדלשטיין כן ייזכר כמי שהוביל תיקון לחוק צער בעלי חיים, אשר מגדיר כי ניתן להטיל על אדם את האחריות הכלכלית לטיפול בבעל חיים שהיה בעבר תחת אחריותו.

בנושא אחד הוא כן התבטא: הקנאביס הרפואי. הוא ציין כי אשתו קיבלה טיפול בקנאביס במהלך האשפוז שלה, וחוותה הקלה בכאביה. על הרקע הזה הצהיר אדלשטיין ב-2015 כי יש להקל את הגישה של חולים לקנאביס, אך הדגיש כי אין להסיק מכך לגבי דעתו בעניין לגליזציה של סמים שלא כחלק מטיפול רפואי. כניסתו של אדלשטיין נעשית במקביל לחתימה של שר הכלכלה היוצא אלי כהן על צו יצוא הקנאביס הרפואי, המאפשר יצוא חופשי של מוצרי קנאביס רפואי מסוימים.

מן הדברים שאמר אדלשטיין עד היום לא ניתן להבין האם הוא מצדד בגישה השמרנית יחסית לניהול משבר הקורונה שנקט עד היום משרד הבריאות, וכן מה עמדתו בסוגיה של רפואה פרטית מול ציבורית. היום כתב אדלשטיין בפייסבוק:" אמא שלי תמיד אמרה לי: העיקר הבריאות, והיא צדקה, בריאות היא הבסיס. בלי זה - אין כלום. אנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת.

"משבר הקורונה עצר את שגרת החיים והבהיר לכולנו באופן חד משמעי: הגיע הזמן להשקיע יותר במערכת הבריאות של ישראל. להשקיע יותר בבתי החולים, להשקיע יותר בציוד, ומעל הכול להשקיע יותר בצוותי הרפואה - למען כולנו, כי העיקר הבריאות".

אדלשטיין הזכיר בפוסט כי הוביל פרויקט לתעסוקה של אנשים עם מוגבלות בכנסת, כולל בעלי מגבלות קוגניטיביות, וכן כי הוביל מהלכים בתחום השמירה על איכות הסביבה. והוא צודק: במהלך שנותיו של אדלשטיין כיו"ר הכנסת, הותקנו מערכות גלאי אור אוטומטיים בכל מאות החדרים; כל מערכות התאורה הוחלפו כדי להיות יותר חסכוניות; מערכת קירור חדשה הותקנה; 4,650 מ"ר של פאנלים סולריים הוספו וכיסו את כל גג הכנסת. הכנסת הפכה למקום שבו אוספים וממיינים תרופות שאינן בשימוש, אוספים בגדים, צעצועים וכלים יד שנייה, ובשלהי כהונתו של אדלשטיין, אף החלו מהלך של הפחתת שימוש בכלים חד פעמיים.

אתגר תקציבי מעל הכול

לתפקיד יו"ר הכנסת הוא נכנס לפני שבע שנים כמי שנכנס להיכל הקודש. הוא אהב את התפקיד ובמשך שנים רבות התפקיד אהב אותו. עד לפני כשנה, אדלשטיין גם נחשב ליו"ר כנסת ממלכתי וכמי ששומר על קשרי עבודה מצוינים עם כל סיעות הבית, לרבות מתנגדים פוליטיים.

מריבתו הפומבית עם ראש הממשלה בנימין נתניהו על אופיו של טקס הדלקת המשואות בשנת ה-70 למדינה הייתה הדבר היחיד שהעיב על שנותיו בתפקיד. אולם אז הגיע המשבר הפוליטי הגדול של 2020-2019 ואדלשטיין פגם במוניטין הטוב שבנה. במקום לדבוק בממלכתיות, במיצוב הרשות המחוקקת כרשות שלטון נפרדת, אדלשטיין הלך צעד אחר צעד בהכפפת בית המחוקקים לגחמות הממשלה ובעיקר לגחמותיו של נתניהו.

מתוקף מעמדו הקודם והפופולריות שלו בקרב ציבור בוחרי הימין והליכוד, אדלשטיין לא צפוי להיות שר בריאות נחבא אל הכלים. בקרב ליכודניקים הוא נתפס בשורה הראשונה של המועמדים להנהגת המפלגה ביום של אחרי נתניהו (אם אי פעם יגיע יום כזה, כך אומרים תמיד בכירים בליכוד).

עברו שנים רבות מאז כיהן אדלשטיין כשר בממשלות ישראל. בשנות ה-90 הוא היה שר העלייה והקליטה בממשלת נתניהו הראשונה ובין השנים 2009 ל-2013 שימש כשר ההסברה והתפוצות. מדובר בשני תפקידים קטנים יחסית וכעת מעברו חזרה לממשלה לתפקיד, הנתפס ב-2020 כשקול לתפקיד שר הביטחון, הוא הקפיצה הגדולה שלו ביותר בהיבט הביצועי.

אדלשטיין צועד לתוך מערכת בריאות שהורעבה והוזנחה בעשור האחרון תחת השר היוצא יעקב ליצמן. גם אם במהלך טקסי העברת תפקידי השר, אדלשטיין לבטח יחמיא לשר היוצא, הרי שמן הציבור הישראלי לא ניתן להסתיר את התמונה המלאה. האתגר הניצב בפני אדלשטיין הוא מעל הכול אתגר תקציבי.

תקציב מערכת הבריאות של שנת 2019 עמד על 41 מיליארד שקל, מתוך תקציב מדינה כולל של 480 מיליארד שקל, כלומר כ-8.5%. בחודשי הקורונה הראשונים, אישרה הממשלה במהלך חירום תוספת תקציבית של 8 מיליארד שקל למערכת הבריאות, שהוקדשו למיגון צוותים ורכש מכשירי הנשמה (3.65 מיליארד שקל), הגדלת מלאי התרופות (1.3 מיליארד שקל), הסבת מערכת הבריאות, מיטות, ובינוי (כ-0.9 מיליארד שקל) וסכומים נוספים על תוספות תקנים של כוח אדם, תגבור עובדי מעבדות, תקציבים למעבדות בידוק, הקמת מלונות קורונה, תגבור תקציבי למד"א והסברה.

אם כן, המאבק המשמעותי הראשון של אדלשטיין כשר בריאות יהיה הרחבת בסיס התקציב של מערכת הבריאות, לרבות הרחבת מחלקות והשלמת בניית בתי חולים נוספים ברחבי הארץ, כמו גם שיפור משמעותי של השירותים הרפואיים בפריפריה (צפון ודרום), שם המצב בתחום הוא בכי רע.

אדלשטיין צפה על מאבקי התקציב בשבע השנים האחרונות מזווית שונה לחלוטין. הוא ראה את מאבקי האופוזיציה לשקיפות תקציבית, ואת המו"מ בין אנשי האוצר, משרד ראש הממשלה ומובילי דרישות חברתיות, כלכליות ו/או ביטחוניות בכנסת.

עיקר החיכוך של אדלשטיין בהיבט הזה יהיה מול שר האוצר המיועד ישראל כ"ץ. השניים גם נחשבים למובילים בליכוד, מחוברים למתפקדים ושואפים לעמוד בראש התנועה ביום שאחרי נתניהו. העבודה על תקציב המדינה לשנת 2021 (2020 היא שנה אבודה מבחינה תקציבית) תהיה קשה. משרדי ממשלה רבים ייאלצו לספוג קיצוץ תקציבי עמוק, וזאת לאור המשבר החריף והגירעון העצום הצפוי.

שר הבריאות לשעבר מטעם הליכוד דני נווה אמר היום ל"גלובס" כי: "אני משוכנע ששיתוף הפעולה בין אדלשטיין כשר בריאות וישראל כ"ץ כשר אוצר יהיה מצוין. ליולי יש את התבונה והרגישות הנדרשים, ומנסיוני שר הבריאות צריך לדעת להילחם על משאבים, ודאי שזה נכון בימים אלה, ויש ליולי גם את הכוח הפוליטי לעשות את זה. הוא אדם שיודע לנהל מאבקים קשים. הוא גם מכיר היטב ומנוסה מאוד במערכת הממשלתית והפוליטית".

פגע במו ידיו במעמד הכנסת

הכנסת היא אחד ממקומות העבודה הגדולים בשירות הציבורי ובעיקר חשופה לעין הציבור, הן בשל עשרות אלפי מבקרים בשנה וגם בשל המעקב התקשורתי הצמוד על כל הנעשה בתוך הבניין ובמסדרונותיו הארוכים. אדלשטיין הפך את יחסי החוץ של הכנסת לעניין מרכזי, חתם על הסכמי שיתוף פעולה עם פרלמנטים בעולם, הצטרף לארגונים בינלאומיים ובהתאם לכך, גם מספר הנסיעות של חברי הכנסת ברחבי העולם עלה.

הצוות של אדלשטיין מדגיש את הפיכתה של הכנסת למקום הזמין לכל אחד. קצב הביקורים של אזרחים, של נערי תיכון, מספר הסיורים בכנסת ופתיחתה לציבור באמצעות אירועים כמו לילות לבנים ועוד, הוא חלק מרכזי השנים האחרונות.

אולם לצד כך, הייתה גם ביקורת רבה על הקמפיינים לשיפור תדמית הכנסת, אחד ב-2015 והשני ב-2018, בשווי של 2 מיליון שקל ו-3.3 מיליון שקל בהתאמה. הקמפיינים הללו הועלו בתקופות שאדלשטייין חשש למעמד הכנסת בשל הידרדרות השיח (זוכרים את ח"כ אורן חזן?), אולם בסיכום השנים, הפגיעה במעמד הכנסת התרחשה במו ידיו של אדלשטיין, שאיפשר לפזר את הכנסת ה-21 פחות מחודש אחרי השבעתה, בלם ניסיונות של ח"כים להקים את ועדת הכנסת כדי שיוכלו לדון בהסרת חסינות נתניהו וסירב לאפשר לרוב של 61 ח"כים לממש את רצונם להצביע על מינוי אחר, שאינו אדלשטיין.

הכוורת של אדלשטיין: צוות קבוע שהולך עמו בצמידות לאורך שנים ארוכות

בשנים האחרונות בכנסת, אדלשטיין שמר על צוות בכיר וקרוב אליו ובניגוד לשרים בכירים אחרים במדינה, התחלופה אצלו מועטה. מי שהולך איתו שנים ארוכות, נמצא קרוב וצמוד אליו, עד כדי שלעתים נדמה שהקבוצה המקיפה את אדלשטיין, חיה עמו בבועה פנימית ומעט מנותקת מן הציבור הרחב.

אחת האינדיקציות לכך הייתה המהלכים הפוליטיים של אדלשטיין במהלך השנה האחרונה סביב המשברים הפוליטיים. בין אם זה היה על בסיס עצה של בכיריו ובין אם על בסיס החלטה אישית שלו, אדלשטיין בחר לנטוש את מעמד יו״ר הרשות המחוקקת כרשות נפרדת ועצמאית והעדיף להכפיף את התפקיד לצרכים ושאיפות של ראש הממשלה נתניהו.

בצוות המקיף אותו ניתן למצוא את מנכ״ל הכנסת אלברט סחרוביץ, המשנה למנכ״ל ערן סידיס, היועץ הפוליטי שלומי וריאט ויועץ התקשורת פנחס וולף. בשלב הזה מוקדם לדעת מי מהם יוכל לעבור איתו למשרד הבריאות ולאילו תפקידים. ניסיונות לקבל מעט מידע מן הצוות המקיף את אדלשטייין נתקלו בתשובה טבעית ומובנית: אדלשטיין החליט לשמש כשר בריאות רק ביום שלישי בלילה, המנכ״ל משה בר סימן טוב הודיע גם הוא על פרישה  ולפיכך אין עדיין אפילו תחילת עבודה על זהות מנכ״ל משרד הבריאות. 

צרו איתנו קשר *5988