הדוח השנתי של רשות ניירות ערך: עוד קודם לקורונה - גידול בהסדרי החוב וקיטון במספר בעלי הרישיונות

שנת 2020 עלולה להביא גידול ביחס ל-2019 בהסדרי החוב בצל משבר הקורונה • בשנה החולפת נמשכה מגמת הירידה בדמי הניהול שהציבור שילם בקרנות הנאמנות

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה מגישה לשר האוצר ח"כ, ישראל כץ, את דוח פעילותה לשנת 2019 / אינפוגרפיקה: דוברות משרד האוצר, יח"צ
יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה מגישה לשר האוצר ח"כ, ישראל כץ, את דוח פעילותה לשנת 2019 / אינפוגרפיקה: דוברות משרד האוצר, יח"צ

"ההחלטה להשאיר את הבורסה פתוחה ולאפשר פעילות מלאה של שוק ההון בתקופת משבר הקורונה הוכיחה את עצמה ותרמה לאמון הציבור בהשקעה בחברות שמהוות את עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית". כך מסרה היום יו"רית רשות ניירות ערך ענת גואטה, שפרסמה היום את הדוח השנתי של הרשות לשנת 2019, בצל משבר הקורונה.

עוד לדברי היו"רית גואטה, כפי שנכתבו בדוח שהוגש היום לשר האוצר החדש ישראל כ"ץ, "ההיסטוריה הוכיחה כי הזעזועים השליליים בשווקים עלולים להיות חדים אך הם ברי חלוף. יחד עם זאת, לא נוכל לחזות את משך הזמן ואת עוצמת השינויים שיחולו בשוק" כאשר היא מגלה כי גם הרשות עצמה "ביצעה התאמות בתכנית העבודה לשנה הקרובה".

על פי הדוח השנתי של רשות ניירות ערך היא מפקחת על נכסים בהיקף כולל של כ-2.5 טריליון שקל, רובם במניות של תאגידים שנסחרים בבורסה (820 מיליארד שקל), באג"ח ממשלתיות (533 מיליארד שקל), אג"ח קונצרניות (370 מיליארד שקל).

עוד קודם למשבר הקורונה שצפוי להוליד שורת חדלויות פירעון, שעלולות להגיע לבורסה וכבר החלו לקרות מחוצה לה, היה גידול בסך החוב שנכנס להסדר מחדש ב-2019.

כך, מהדוח השנתי של רשות ניירות ערך עולה כי ב-2019 היו הסדרי חוב ב-5 חברות, כשסך החוב שנכנס להסדר היה גבוה מ-3.5 מיליארד שקל בערך נקוב והוא היווה כ-0.97% מהחוב הסחיר. זאת לעומת סך של כמעט 1.8 מיליארד שקל ושל כ-838 מיליון שקל בשנים 2018 ו-2017, שהיוו 0.52% ו-0.27% מסך החוב הסחיר, בהתאמה. עם זאת, הסדרי החוב שהיו ב-2019 היו פחותים ממה שהיה ב-2016, אז נכנסו להסדר אג"חים בערך נקוב של 5.1 מיליארד שקל שהיוו 1.75% מהחוב הסחיר כולו. עם זאת, נראה כי 2020 עלולה להביא גידול ביחס ל-2019.

עוד מגלה רשות ניירות ערך כי ב-2019 נמשכה מגמת הירידה בדמי הניהול שהציבור שילם בקרנות הנאמנות. על פי נתוני הרשות שיעור דמי הניהול הממוצעים בקרנות הנאמנות עמד ב-2019 על 0.72% מהנכסים בשוק, וזאת לעומת 0.82% ו-0.83% ב-2018 ו-2017 בהתאמה, ו-1.71% ב-2008. מגמת הקיטון בעלות ניהול קרנות הנאמנות הינה עקבית ומתמדת, כאשר ברשות מסבירים כי "המשך מגמת הירידה בדמי הניהול נובע הן מהתחרותיות הגוברת בענף והן מהגידול בשווי הנכסים המנוהלים במוצרים פסיביים (קרנות מחקות), שממוצע דמי הניהול הנגבים בגינם נמוך יותר (מודל הפצתן אינו כולל תשלום דמי הפצה על ידי מנהל הקרן, אלא תשלום נפרד של עמלות קנייה ומכירה של ני"ע, המשולמות על ידי המשקיע)".

ירידה בבעלי רישיונות ייעוץ וניהול תיקים

הדוח השנתי של הרשות מגלה כי בשנה החולפת חלה ירידה ניכרת במספר הרישיונות לניהול תיקים, לייעוץ השקעות ולשיווק השקעות, מ-3,788 איש בסוף 2018 ל-3,532 אנשים יחידים עתה - קיטון של 6.8%, כאשר ב-2019 ניתנו פחות רישיונות חדשים ליועצי השקעות ומנהלי תיקים ביחס לשנים שקדמו. כמו כן הרשות מגלה כי היא תשנה את עמדתה הידועה הקודמת ביחס להצעתה לתיקון חוק הייעוץ וזאת ב"עקבות חשיבה מחודשת, שנלוותה לדיון בהערות הציבור", כאשר "הרשות מתכוונת לפרסם הצעה מעודכנת להערות הציבור בתחילת 2020".

לצד אלה מגלה רשות ניירות ערך כי בצל הרצון להגביר את האכיפה הפנימית של החברות המפוקחות על ידה, בהמשך לכללי הליכי האכיפה המנהלית, היא בוחנת "האם הקריטריונים לאכיפה פנימית שפרסמה בשנת 2011 מסייעים לחברות ורלוונטיים גם כיום".

לצד זאת היא גם מגלה כי "לאורך השנה האחרונה פתחה מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר במספר שיא של תיקים - 21 תיקי חקירה ובירור מנהלי (12 תיקים פליליים ו-9 מנהליים). עוד מגלה הרשות כי "במהלך השנה סיימה מחלקת החקירות את הטיפול ב-9 תיקים פליליים שהועברו לטיפול הפרקליטות וב-9 תיקים מנהליים שהועברו למחלקת אכיפה מנהלית. בנוסף פתחה המחלקה 8 חיקורי דין של רשויות זרות באמצעות מתן סיוע לרשויות אלה". בין התיקים שהרשות מציינת ישנם אלה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל חיים כץ. לצד זאת מפרטת הרשות כי בשנה שעברה טופלו 15 תיקי אכיפה מנהלית, שמהם נפתחו 10 תיקים בשנה החולפת, כאשר במקביל הוטלו ב-2019 עיצומים כספיים פשוטים על גופים מפוקחים ב-38 מקרים.

אפרופו זאת, חלק מחקירות הרשות יזום על ידה בין היתר הודות למערכות מיכוניות שפיתחה. בהקשר זה היא מגלה בדוח השנתי כי "ב-2020 מתוכננות פעולות לשדרוג כל המערכות הטכנולוגיות לניתוח, עיבוד ותחקור חומרי חקירה לרבות הטמעת מערכת מרכזית לניהול חקירה, סקירה וחיפוש מתקדם".

הדוח השנתי מגלה בנוסף כיצד פעלה הרשות ב-2019 בעניין "מימון תובענות ייצוגיות ותביעות נגזרות" כשהיא מפרטת כי "במהלך 2019 קיבלה הרשות החלטה לסייע במימון עקרוני בשני הליכים חדשים וכן לסייע במימון ספציפי בשלושה הליכים שאושר להם מימון עקרוני זה מכבר. הסיוע מתבטא, בדרך כלל, במימון חוות דעת של מומחים, שעלותן גבוהה".

ומה הרשות מתכננת להמשך השנה?

ומה הלאה מבחינת הרשות כרגולטור? ב-2020 היא מתכוונת לפרסם קוד התנהגות לחברי ועדת ביקורת וחברי ועדה לבחינת דוחות כספיים בחברות מדווחות, "כחלק ממעגלי שומרי הסף של הכסף הציבורי", כשהיא גם מתכוונת לקדם "פרויקט שנועד להביא לקיומו של שומר סף בתשקיפים. במסגרת הפרויקט מקודמים נושאים נוספים הקשורים לשומר הסף

בהנפקות - קביעת חובות מהימנות אצל חתמים ומפיצים, עדכונים בכללי ניגודי העניינים של חתמים ומפיצים ועוד", כדברי הרשות. לצד אלה בכוונת הרשות להמשיך "לקדם את גיבוש מאפייני קרן גידור בנאמנות אגד קרנות גידור" במהלך 2020", ועוד.

לרשות גם יעדים טכנולוגיים, שגואטה מדגישה בדבריה. בהקשר זה נכתב בדוח השנתי של רשות ניירות ערך כי "בימים אלה העולם עושה צעדים ראשונים לעבר מיסודם של שווקים דיגיטליים. רשות ניירות ערך רואה במיסודם של שווקים אלו חשיבות רבה לפתיחת השוק הישראלי ולהצבתו בחזית שוקי ההון המובילים והמפותחים בעולם, בפרט נוכח העובדה שלתחום ההיי-טק הישראלי משקל רב בהובלת מגמות אלה בעולם". לצד זאת, ב-2020 יבחרו החברות שישתתפו בפרויקט "תוכנית הדאטה סנדבוקס לחברות ולסטארט-אפים ישראליים", שמשותפת לרשות ניירות ערך, לרשות החדשנות ולבורסה.

ולסיום, לאחר שב-2018 התקבלו ברשות כ-1,200 פניות ציבור, בדומה למה שהיה ב-2017, הרי שב-2019 התקבלו ברשות רק כ-750 פניות ציבור.

צרו איתנו קשר *5988