די להגביל את בעלי המוגבלויות

קצבת הנכות מקוזזת ככל שהאדם שמקבל אותה עובד ומרוויח יותר • מנגנון זה מונע ממקבלי קצבאות הנכות להשתלב בשוק העבודה • כדי לשלבם בחברה ולשפר את מצבם הכלכלי יש לנקוט צעדים חריפים יותר

בעלי מוגבלויות / צילום: Shutterstock
בעלי מוגבלויות / צילום: Shutterstock

משבר הקורונה שפקד את ישראל הוא ההזדמנות לתקן עוולות במערכת הרווחה הישראלית ובניהן את מלכודת הרווחה הטמונה בקצבת הנכות בישראל.

ישנם דיונים באשר לתפקיד קצבת הנכות, נהוג לטעון כי מדובר בקצבה שנועדה לדאוג לכך שהנכים יוכלו להתקיים בכבוד מינימלי. גישה נוספת היא שהקצבה נועדה לכסות את ההוצאות הקבועות הנגרמות בשל הנכות והיא מהווה מתן שיוויון הזדמנויות עבור מקבלי הקצבאות.

בכל מקרה, נראה שמקבלי הקצבאות בישראל לא מצליחים להשתלב בשוק העבודה. נכון לשנת 2014 רק כ-21% מהם מועסקים ושכרם הממוצע עמד על כ-3,000 שקל בחודש.

בשנת 2009 שינה "חוק לרון" את שיעור הקיזוז מקצבת הנכות כך שיציאה לעבודה תהיה משתלמת. לפני החוק, המשמעות של יציאה לעבודה היתה להפסיד בבת אחת את כל הקצבה, דבר שמנע מהם לעבוד. חוק לרון קבע, בין היתר, מדרגות קיזוז שדואגות לכך שתמיד הגדלת שעות העבודה תהיה משתלמת יותר מהירידה בקצבת הנכות.

אלא שחוק לרון נכשל בתחום הזה. על פי מחקר של הביטוח הלאומי, היחידים שהושפעו מחוק לרון ביציאה לעבודה היו לקויי השמיעה, אצל שאר בעלי המגובלויות לא נראה שינוי משמעותי בתעסוקה. נראה שהסיבה לכך היא שרק 21% ממקבלי הקצבה אמרו שהם מכירים בכך שניתן לעבוד ולהמשיך לקבל את הקצבה ו-60% חוששים מאוד לאבד את הקצבה למרות שהם רוצים להשתלב בעבודה.

יכול להיות שעצם המשמעות של קיזוז הקצבה מרתיעה בפני יציאה לעבודה אך אפשרות נוספת היא שעבור נכים רבים יציאה לעבודה הינה מאמץ גדול מאשר עבור אנשים ללא נכות. גם אם באופן אובייקטיבי יציאה לעבודה תגדיל את ההכנסה שלהם באופן מסוים, המאמץ שכרוך בעבודה נראה להם גדול מאשר תוספת השכר שהם יקבלו עבורה.

מה הפתרון? ביטול קיזוז קצבת הנכים לחלוטין.

מחישוב על נתוני הביטוח הלאומי, נכון לינואר 2020, ביטול הקיזוז יעלה כחצי מיליארד שקל בשנה. זהו סכום קטן בהתחשב בכך שיש 260 אלף מקבלי קצבת נכות ומראה עד כמה מעט מהם יצאו לעבודה וקצבתם קוזזה. מדבר בכ-160 שקל בממוצע לחודש מקצבה ממוצע של כ-3500 שקל בחודש.

אך מאיפה ניתן למצוא מקור מימון למהלך בתקופת משבר הקורונה. אפשרות אחת היא ביטול, לפחות באופן חלקי, של הפטור ממס הכנסה לנכים. זה אמנם נשמע כמו צעד שיפגע בנכים וישיג בדיוק את ההפך ממה שאנחנו מנסים להשיג. אך על פי נתוני מערכת המס, נכים המקבלים פטור ממס הכנסה היו עם הכנסה ממוצעת של כ-18,769 שקל בחודש, פי שלוש מההכנסה הממוצעת של כלל הנכים.

לפי דוח הכנסות המדינה ממיסים לשנים 2017-2018, עלות הפטור ממסים לנכים עומדת על 750 מיליון שקל בשנה. נראה כי ביטול של הפטור או לפחות צמצומו בשני שלישים יכסה את עלות ביטול קיזוז קצבת הנכים. צעד זה גם יגדיל את השיוויון בפני החוק שכן הנכים המשתכרים משכורות גבוהות ישלמו מיסים כמו כולם.

על פי מחקר של משרד הכלכלה שפורסם גם בדוח מבקר המדינה בשנת 2014, האבטלה של הנכים בישראל גורמת לאבדן של כ-5 מיליארד שקל בשנה. המחקר דיבר על כלל אוכלסיית הנכים שמנתה אז כ-750,000 איש. אם נתייחס לכ-260,000 מקבלי הקצבאות כיום, אשר עובדים ומשתכרים פחות משאר הנכים, נוכל להניח כי התוצר של המשק מפסיד כיום קרוב לשני מיליארד שקל בשנה. רק מיסי המע"מ לבדם עשויים לכסות למעלה ממחצית ההוצאה על ביטול הקיזוז של קצבת הנכים.

ביטול קיזוז קצבת הנכים הינו צעד חשוב בשילובם בשוק התעסוקה וזה צעד נוסף בשילובם בחברה. היתרון הגדול של צעד זה הוא שהוא אינו יקר באופן יחסי לצעדים אחרים המוצעים לשיפור מצב מקבלי קצבאות. 

הכותב הוא כלכלן בחברת סמקאי אסטרטגיה

צרו איתנו קשר *5988