החזרה למרכז המסחרי בערד היא פיקציה

התנועה הערה עשויה להטעות, אבל בעלי העסקים בעיר מספרים על צניחה של עשרות אחוזים בפידיונות • ראש העיר אומר כי מצב האבטלה טוב יותר מהנתונים הרשמיים, אך מעריך כי הגבייה ירדה ב-20% • כתבי "גלובס" במסע לפריפריה מוכת האבטלה, פרויקט מיוחד 

בעלי חנות המתנות האישיות, יוסי ירושלמי. "שורדים בציפורניים. חיים במינימום"  / צילום: גיא ליברמן, גלובס
בעלי חנות המתנות האישיות, יוסי ירושלמי. "שורדים בציפורניים. חיים במינימום" / צילום: גיא ליברמן, גלובס

טקסט זה הינו חלק מפרויקט מיוחד של "גלובס" שבמסגרתו יצאו כתבי העיתון למסע מיוחד בין ערי פריפריה, מרביתן מוכות אבטלה, בניסיון להתחקות אחר השלכות הקורונה הכלכלית. בשבוע האחרון ביקרנו (מדרום לצפון) באילת, דימונה, ערד, בית שמש, רמלה, סחנין וטבריה. אלו הסיפורים של הערים והאנשים שהיו בין הראשונים להיפגע ועשויים להיות האחרונים להתאושש.

דלת גלילה ממתכת מכסה את החנות היחידה שסגורה במרכז המסחרי של ערד. "זו סוכנות נסיעות. בתקופה הזו אין להם מה לפתוח", מסביר שלומי, הבעלים של חנות ירקות ופירות, שממוקמת ממול. "סגרו לתמיד או זמנית?" אני מנסה לברר, והוא מסמן עם הכתפיים שאף אחד לא יודע. 

מסביב פזורות כ-50 חנויות, בתמהיל שכולל את מה שאתם מדמיינים במתחם מסחרי מיושן - חנויות לכלי בית, פיצוציות, כמה בתי קפה, סוכנויות תיווך, מספרות, חנויות למוצרי סלולר ואפילו דוכן עיתונים. שני סניפי הבנקים שפועלים כאן הם השמות המוכרים היחידים, כל החנויות הן עסקים קטנים ופרטיים. זו שעת צוהריים מוקדמת באמצע השבוע והתנועה במקום, שמשמש כמתחם החנויות המרכזי של העיר, ערה יחסית. אבל בעלי החנויות מסבירים שהעובדה שיש אנשים, לא מספרת את הסיפור האמיתי - והוא שהם קונים פחות מבעבר.

המרכז המסחרי הפתוח בערד / צילום: גיא ליברמן, גלובס
 המרכז המסחרי הפתוח בערד / צילום: גיא ליברמן, גלובס

בסאם אלדדא בן ה-36 הוא תושב כסייפה, והוא בעליה של חנות כלי הבית "הכל לבית" שפועלת כאן כבר תשע שנים. "תגיד לו שמת המרכז", צועק אחד מעובדיו בזמן שאנחנו ניגשים הצידה לשוחח. אלדדא נראה מעט מהוסס, אבל מודה שהמצב לא טוב. לדבריו כשהנחיות משרד הבריאות איפשרו את פתיחת החנות מחדש, הקונים חזרו, אך לזמן קצר בלבד. "עכשיו המצב נרדם. לאנשים אין כסף לשלם כי בתי מלון סגרו, ומפעלים סגרו ואין להם מקור פרנסה. היום יש תנועה, אבל כסף אין לאנשים".

בתשובה לשאלה בכמה ירד הפדיון החודשי שלו בהשוואה לתקופה שלפני הקורונה הוא מעריך שמדובר בירידה של כ-50%, וחוזר על המסר: "לאנשים אין כסף".

אם באתם למרכז המסחרי כדי לקנות זר פרחים, כנראה שתפגשו את מיכאל קיסליק שחנותו, "פרחי ערד", פועלת כאן מ-2002. כשהחנות הייתה סגורה בשל הקורונה, הוא ביצע שליחויות - "היה קצת עבודה, לא משהו", הוא מסכם את הניסיון.

ומה המצב עכשיו?
"ככה ככה. קצת ירידה. כי יש עדיין הרבה אנשים בחל"ת ואין עבודה", הוא מסביר ומספק תובנה דומה לזו של אלדדא. "זה שאנשים מסתובבים, זה לא אומר שהם קונים. אנשים ישבו הרבה בבית והם רוצים אוויר, רוצים לטייל". לדבריו הוא מעריך את הירידה בפדיון אצלו בכ 20%-10%. צמוד אליו נמצאת המספרה של שמעון אוחיון ואביו. כשאני מבקש ממנו לסכם את תקופת הקורונה הוא משיב בשתי מילים. "מכה אנושה".

הספר שמעון אוחיון. "ירידה של 30% בהכנסות" / צילום: גיא ליברמן, גלובס
 הספר שמעון אוחיון. "ירידה של 30% בהכנסות" / צילום: גיא ליברמן, גלובס

וכעת כשכבר אפשר לעשות תספורת לתושבי ערד?
"בימים הראשונים חזר טוב. ועכשיו יש 30% עבודה פחות", הוא אומר ומסביר שמצבו עדיין יחסית טוב. "אני מדבר עם חברים שלי בעלי עסקים - בעלי בתי קפה, פלאפל, שווארמות, נהגי מוניות - ירדו 50% בעבודה", הוא אומר ומסביר כי זו תוצאה ישירה של הירידה בהכנסה של התושבים. "אם היו הולכים קודם פעמיים בשבוע לבית קפה, אז עכשיו זה פעם בשלושה שבועות".

זווית נוספת למצב הכלכלי מספקת המתווכת אוקסנה קפוסטין מ"תיווך נטשה". לדבריה דירות שהושכרו במחירים של 2,500 שקל, ניתן להשכיר כעת סביב 2,200 שקלים, ואילו דירות קטנות יותר שהושכרו בכ-2,000 שקל, ניתן כעת להשכיר בכ-1,750 שקלים. הביקוש ירד, ואנשים מעדיפים להוריד במחיר כדי שהם לא יעמדו ריקות", היא מסבירה.

המתווכת אוקסנה קפוסטין. ירידה במחירי השכירות / צילום: גיא ליברמן, גלובס
 המתווכת אוקסנה קפוסטין. ירידה במחירי השכירות / צילום: גיא ליברמן, גלובס

הקניון הממוזג מפסיד למרכז הפתוח

מעבר לרחוב בן יאיר שחוצץ בין המרכז המסחרי לקניון ערד, נמצאת חנות התכשיטים של טובה ירמין ובעלה. היא יושבת בחוסר מעש מאחורי הדלפק ולדבריה ככה עוברים מרבית הימים לאחרונה. "בעסק שלי מוכרים כשבן אדם רואה. אם לא נכנס ולא רואה - לא קונה. ודרך האינטרנט לא אוהבים לקנות. תכשיטים זה משהו שאוהבים להסתכל ולמדוד". לדבריה הפדיון ירד בלמעלה מ-50% בהשוואה התקופה שלפני הקורונה.

בעלת חנות התכשיטים, טובה ירמין. הפדיון צנח / צילום: גיא ליברמן, גלובס
 בעלת חנות התכשיטים, טובה ירמין. הפדיון צנח / צילום: גיא ליברמן, גלובס

איך תשרדו?
"לקחנו הלוואה, והתנאים של ההלוואה לא טובים, 13%. אני לא יודעת איך אני אשלם את הכול", היא אומרת ומוסיפה שהיא מקווה שיסייעו לה בנושא החזר ההלוואה, וכן בתנאים מול הבנק שאליו פנתה לדחיית המשכנתה.

כדי להגיע מהמרכז המסחרי לקניון חוצים כאמור את הכביש. כאן אפשר כבר למצוא כמה מותגים מוכרים כמו סופר-פארם, הוםסנטר ושופרסל, אבל מספר המבקרים במקום מועט. מאחורי דוכן ססגוני למתנות אישיות ועיצוב גרפי נמצא תושב העיר, יוסי ירושלמי. "המכירות ירדו בצורה מאוד משמעותית", מסביר גם הוא.

אז איך מתקיימים?
"בציפורניים. חיים במינימום מצמצמים כל מיני אפשרויות של אקסטרה. המלאי שלנו קטן, רק דברים בטוחים". הוא אומר, אבל גם מוצא נקודת אור. "מה שמציל אותנו זה סוף השנה. יש הזמנות של ספרים והקדשות של מורים, גנים ופרידות". בשיחה איתו מתברר מצב משונה לפיו דמי השכירות בקניון נמוכים מאלה שבמרכז המסחרי הפתוח, שבו ביקרנו קודם.

"כאן אני משלם 6,500 שקל לחודש על חנות של כ-40 מ"ר", אומר שלומי הירקן אליו אנחנו חוזרים בשעה צהריים מאוחרת, בה רק מעט אנשים נצפים באזור. "אם הייתי נכנס לקניון היו לוקחים לי 4,000 שקל. אבל פה המקום הרבה יותר טוב".

בנייה בשכונת יהושפט בערד / צילום: גיא ליברמן, גלובס
 בנייה בשכונת יהושפט בערד / צילום: גיא ליברמן, גלובס

בשוק השומם מצאנו את מי שדווקא מרוצה

בערד יש גם שוק עירוני, שממוקם בצמוד ומדרום לכביש 31, והוא פתוח רק בימי שני. מדוע רק יום אחד בשבוע, ולמה דווקא ימי שני? התקשינו למצוא תשובה. וכך במרבית השבוע המתחם, שמופרד מהעיר על ידי כביש סואן, עומד נטוש ועמו כמעט כל החנויות במתחם האפרורי והמוזנח שצמוד אליו. בעיר שבה המרכז המסחרי מצליח יותר מהקניון הממוזג, ושבה תנועת האנשים לא מלמדת על פריחת עסקים, כמעט מתבקש שנמצא אנומליה נוספת.

"אני מרוצה מהמצב" מצהיר שי בטיטו, שהחליט להקים דווקא כאן את "שי קלין", חנות למוצרי ניקיון ובית. לדבריו הוא דווקא מרוצה מהמכירות, אולי בשל הצורך המוגבר במוצרים שהוא מוכר בזמני מגפה. "אנשים מכירים את החנות, אני עושה שליחויות ומגיעים גם אנשים מחוץ לעיר", הוא מוסיף. לדבריו הוא מזהה התאוששות מבחינת מצב האבטלה בערד, שלפי נתוני רשות התעסוקה קפצה משיעורים של 5%-4.5% בשנה שלפני הקורונה, לכדי 32.5% בחודש אפריל האחרון.

ראש העיר ניסן בן חמו טוען כי הנתונים הרשמיים לא מתארים נכון את המצב. "השאלה איך אתה מתייחס למי שיצא לחל"ת. מובטל או לא?", הוא שואל ומייד שולף נתונים משלו לפיהם בניכוי "החל"תניקים", כהגדרתו, מספר המובטלים האמיתי עומד על 10.5%. "זה הוכפל, וזה לא טוב. אבל זה לא 30%". לדבריו עד לפרוץ המשבר העירייה גבתה ארנונה בשיעור גבוה של 95%. "בתקופת הקורונה רואים ירידה של 20% בגבייה. כלומר פגיעה כלכלית בערד". 

ראש עיריית ערד, ניסן בן חמו / צילום: גיא ליברמן, גלובס
 ראש עיריית ערד, ניסן בן חמו / צילום: גיא ליברמן, גלובס

לדברי בן חמו, חלק גדול ממחוסרי העבודה הם עובדי המלונות בים המלח שמרביתם לא חזרו לפעילות, מה שהביא למצב שהוא לא צפה. "גם משפחות נורמטיביות שלא האמנתי לפני כן שיזדקקו לסיוע הרימו טלפון לעיריית ערד ואמרו שנינו בחל"ת, שנינו לא מקבלים כסף. אנשים נורמטיביים לחלוטין, גרים אפילו בבית פרטי, ופתאום נעצרו להם החיים. ואז אתה גם מגלה שכולם חיים על סוג של אשראי. שאתה כל הזמן מתגלגל. כשנעצר לך השכר אין לך שומנים ואתה לא יכול לבצע תשלומים בסיסיים כמו חשמל, מים ומשכנתה".

המרכז המסחרי בערד, התושבים מעדיפים אותו על פני הקניון הממוזג  / צילום: גיא ליברמן, גלובס
 המרכז המסחרי בערד, התושבים מעדיפים אותו על פני הקניון הממוזג / צילום: גיא ליברמן, גלובס

ערד

תושבים: 26 אלף / אשכול סוציו אקונומי: 4 / שכר חודשי ממוצע (ברוטו): 8,648 שקל / שכר חודשי ממוצע ארצי (ברוטו): 10,593 שקל / מספר חולי קורונה: 19 (משרד הבריאות, חולים מאומתים נכון ל־9.6.20) / תמיכה ממשלתית ב־2020: 31.7 מיליון שקל / שיעור אבטלה באפריל 2019: 4.5% / שיעור אבטלה בשיא המשבר: 32.5% - גידול: 622% / ממוצע ארצי: 26%